משומן לבן לחום

רקמת השומן מתחלקת לסוגים שונים של תאים ותפקידים. שיטות החלוקה המרכזיות הן שומן פנימי (סביב האיברים הפנימיים) או שומן תת עורי ושומן לבן או חום כפי שאני מפרט בפוסט רזה זה לא בהכרח בריא. השומן חום הוא למעשה כמו תנור חימום בכך שהוא שורף שומן ליצירת חום במקום לאגירה בצורת אנרגיה כימיה כATP. המנגנון העומד מאחורי תהליך זה הוא שוני במיטוכונדריה של השומן החום לעומת השומן הלבן זאת על ידי ביטוי מוגבר של UCP1, חלבון הגורם למיטוכונדריה ליצור חום במקום אנרגיה כימית. עקב היכולת של השומן החום לשרוף שומן יש בו עניין מוגבר בתור רקמה שתוכל להעלאות את קצב המטבוליזם בגוף ובכך לשפר תסמינים של התסמונת מטבולית.

Continue reading “משומן לבן לחום”

Insulin, Brown Fat & Ketones w/ Benjamin Bikman, PhD

שיחה מעניינת על אינסולין, רקמת השומן (לבן וחום), מיטוכונדריה, גופי קטון ואימונים

https://www.youtube.com/watch?v=MPL2RYilUms

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

Continue reading “גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן”

מתקן ג’רקי ביתי

jerky

ג’רקי הוא בשר מיובש בצורה שמוציאים ממנו את הנוזלים ללא בישול. בצורה זאת הערכים של הבשר נשמרים והבשר הופך להיות משומר לטווח ארוך. הג’רקי טעים מאד כשלעצמו ואפשר להפוך אותו לפמיקן. החסרון המרכזי בג’רקי הוא צורת ההכנה שלו שדורשת זמן וכלים מתאימים. על מנת לייבש את הבשר יש לשמור על הסביבה חמה ולחות נמוכה אחרת הבשר יתקלקל במקום להתייבש.

השיטה הביתית הפשוטה ביותר היא לשים את חתיכות בשר בתוך תנור על חום נמוך ל24 שעות בערך עד שהבשר מספיק יבש. שיטה זו בזבזנית בחשמל, מקום ותופסת את התנור למשך הרבה זמן. בפוסט על פמיקן אני מפרט על שיטה נוספת לייבוש הבשר בעזרת בשר טחון וטוסטר אובן קטן אך גם לשיטה זו יש בעיות כפי שתיארתי בפוסט.

על מנת למצוא שיטה טובה יותר לייבוש בשר בניתי מתקן ייבוש ביתי מחומרים זולים ופשוטים. על הרעיון, התהליך והתוצאות של המתקן אני מפרט בפוסט זה.

Continue reading “מתקן ג’רקי ביתי”

מחזוריות בשחרור האינסולין

insulin-secretion-waveכאשר מציגים שינוי בריכוז חומר מסויים בדם לרוב מציגים זאת באמצעות גרף חלק, קו מגמה עם עלייה או ירידה ללא הפרעות בדרך. צורת הצגה זאת נובעת בין היתר משיטת המחקר בה מודדים את החומר אותו רוצים לבדוק במספר נקודות מוגדר עם אינטרוולים גדולים ביניהם, למשל מדידת ריכוז אינסולין כל חצי שעה כפי שעושים במדידת תנגודת אינסולין על פי השיטה של קראפט. ממספר מצומצם של מדידות ניתן לקרב את הגרפים שלנו לקווי מגמה מוגדים של עלייה או ירידה אך כשמסתכלים ברזולוציות יותר קטנות או באינטרוולים מספיק ארוכים ניתן לזהות מחזוריות בריכוז החומר (במידה ואכן יש כאלה). עבור אינסולין נמצא שיש 2 סוגים של מחזוריות. אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך שיש להם איפיון והשפעה על מצב תנגודת האינסולין שלנו.

Continue reading “מחזוריות בשחרור האינסולין”

אחוזי שומן ופוריות נשים

pregnancyאידיאל היופי הנשי שואף לנשים רזות וחטובות אך האם מודל זה הולך ביחד עם בריאות? האם האבולוציה כיוונה לכך שנשים יהיו רזות וחטובות? מה הפיזיולוגיה של רקמת השומן של גבר ואשה מלמדת אותנו על אחוזי השומן האידיאלים לגברים ונשים.
Continue reading “אחוזי שומן ופוריות נשים”

גלוטתיון ותנגודת אינסולין

glutathioneבהמשך לסדרת הפוסטים על המיטוכונדריה ומצב החמצון בתא ישנו מחקר מעניין המציג את חשיבות הגלוטתיון שהוא פפטיד המורכב מ3 חומצות אמינו (גלוטמט, ציסטאין וגליצין) בעל חשיבות בויסוות מצב החמצון של התא שהוא בתורו קשור לכמות הROS (רדיקליים חופשיים) ולתנגדות אינסולין.

Continue reading “גלוטתיון ותנגודת אינסולין”

מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה

mitochondria

הפוסט הזה מנסה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בנושא הפעילות של המיטוכונדריה ומדידת תנגודת אינסולין. הרעיון הכללי הוא שימוש בעקרונות תרמודינימיים על מנת להעריך את מצב האנרגטי של המיטוכונדריה. במידה ואנו מסכימים שמצב המיטוכונדריה משקף את המצב המטבולי של הגוף מציאת דרך להעריך את המצב של המיטוכונדריה יהיה כלי יעיל לשיקוף מצב מטבולי זה.

Continue reading “מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה”

שרימפס בחמאה

shrimps_in_butter

מתכון פשוט למנה שומנית וקטוגנית.
ממיסים בסביבות ה100-150 גרם חמאה תלוי כמה רעבים עם שקית של שרימפס שהופשרה מראש. חשוב להפשיר את השרימפס מראש ולשפוך את המים לפני שמכניסים אותם למחבת. הערבוב של מים ושומן על מחבת רותחת יגרום לשומן “לקפוץ” כשמים לכודים מתחת לשומן מתאדים כך שאפשר לקבל כוויות ולכלוך מסביב.

Continue reading “שרימפס בחמאה”

השפעות הפרוקטוז

sugar_cubes

פרוקטוז כגורם מרכזי במזון שלנו נכנס בעשורים האחרונים עם הפיתוח של High fructose corn syrup המשמש כממתיק ברוב המאכלים שאנו צורכים. במאמר סקירה מקיף שפורסם לאחרונה על פרוקטוז מסוכם בצורה יפה המטבוליזם שלו בגוף ובהתאם ההשפעות הבעיקר רעות שיש לו. בפוסט הזה אני אכתוב בתמציות את הנקודות המרכזיות של המאמר אך למי שמתעניין מומלץ לקרוא את הכול.

Continue reading “השפעות הפרוקטוז”