זה שאתה שורד זה לא אומר שאתה בריא

vegetables-versus-meat-on-forksישנם המון תאוריות לגבי התזונה האופטימלית לאדם. המגוון והשוני בין התאוריות נפרש מטבעונות של פירות בלבד עד קרניבוריות מוחלטת כאשר ישנם קשת רחבה של תאוריות באמצע ולמרות המגוון הרחב נראה שהרבה מן אותם תאוריות “עובדות“. האם קשת התזונות האופטימיליות לאדם באמת כול כך רחבה? האם בכול זאת יש כיוון לתזונה האופטימלית עבור האדם? כן, על פי דעתי יש מדדים אליהם ניתן להתייחס על מנת לקבל כיוון על התזונה האופטמילית לאדם. במאמר זה אסקור למה קשת התאוריות כול כך רחבה ואיך בכול זאת ניתן לקבל כיוון לגבי התזונה האופטימלית לאדם.

על ההבדל בין שורד לבריא

בני אדם הם יצורים קשוחים, אולי הקשוחים ביותר על כדור הארץ. אנחנו מסוגלים לשרוד בכול מזג אוויר, תוואי שטח או קושי סביבתי אחר. לכול מקום אליו הגענו בכדור הארץ טיפסנו אל ראש שרשרת המזון. הגוף שלנו הוא מכונה שחושלה לאורך האבולוציה לשרוד בכול סוגי התנאים שכדור הארץ מציב לנו.
עם האבחנה שגוף האדם הוא סתגלן ברמה גבוהה אנו מבינים שאנו מסוגלים לשרוד, משמע להשאר בחיים, במגוון תנאים שונים. אך עצם זה שאתה שורד זה לא אומר שאתה בריא. ניתן לחיות (לשרוד) עם מגוון רחב של מחלות ובעיות לעיתים עד גילאים מופלגים. אך אנו לא מעוניינים בתנאים שניתן לשרוד בהם הכי הרבה. ניתן לשרוד הרבה מאד זמן מורדמים ומונשמים, כמובן שאין זוהי מטרתנו. כשאנו מחפשים את התזונה האופטימלית עבורנו אנו מעוניינים ביותר מלשרוד. אנו מעוניינים בתזונה שתתן עבורנו את הבריאות האופטימלית בטווח הזמן הגדול ביותר. במילים אחרות אנו רוצים תזונה שתאפשר לנו לחיות ברמת חיים גבוהה עם חופש ממחלות ובעיות פיזיולוגית בטווח של משך חיי אדם.

טווח קצר מול טווח ארוך

בהרבה תזונות ישנה האשלייה שהן מסוגלות לספק לנו רמת חיים גבוהה לטווח הארוך. ישנם תזונות לגביהן יש קונצנזוס לגבי הנזק שלהן עבורנו. למשל אדם שאוכל על פי תזונה של פיצה וקולה כנראה שירגיש טוב בטווח הקצר אולם ישנו קונצנזוס שבטווח הארוך תזונה זו תזיק לו. בניגוד לך בתרבויות רבות דיאטה של פיצה וקולה היא בסדר גמור גם לטווח הארוך. בתרבויות אלו אוכל שבזכותו אני שורד הוא מספיק. כמו שבחברה המערבית אנו “יודעים” שדיאטה על פיצה וקולה היא לא בריאה לנו אנו גם חושבים שאנו “יודעים” מה כן בריא לנו מאותה סיבה שאנשים שחושבים שפיצה וקולה היא תזונה תקינה, אנו מצליחים לשרוד על מה שאנחנו סבורים שהוא כן בריא. אם כן מדוע ישנו קונצזוס לגבי כך שתזונה שמבוססת על פיצה וקולה היא אינה בריאה? בחברה המערבית לתזונה של פיצה וקולה יש לעיתים קרובות השלכות בטווח הקצר כמו השמנה שזוהי השלכה ויזואלית שלא ניתן להתעלם ממנה אשר נחשבת כדבר רע ומזיק. זוהי הסיבה שישנו קונצזוס לגבי תזונה של פיצה וקולה. הדאגה מתזונה של פיצה וקולה אינה מסכרת, סרטן, מחלת לב או כול בעיה אחרת בטווח הארוך אלה מבעיות של הטווח הקצר. אנו נוטים לשפוט את מידת הצלחת התזונה שלנו על פי הבריאות בטווח הקצר.

הטווח הקצר

בטווח הקצר הגוף שלנו יסתדר עם רוב התזונות שננסה. אנו מסוגלים לשרוד על מגוון רחב של תזונות שונות ולכן המדד של השיפור בטווח הקצר הוא לא המדד החשוב ביותר בבחירת התזונה האופטימלית לאדם. לעיתים אנו משליכים על הטווח הארוך על פי שיפור בטווח הקצר. אנשים אשר חווים שיפור באיכות חייהם בעקבות מעבר מתזונה גרוע לתזונה גרוע פחות סבורים שמצב זה יימשך לאורך זמן אך לרוב סברה זו אינה מבוססת. אדם שעבר מתזונה של פיצה וקולה לצמחונות נטולת גלוטן ככול הנראה ירגיש שיפור באיכות חייו בטווח הקצר. יהיה לו יותר אנרגיה, הוא יירד במשקל וירגיש באופן כללי יותר טוב מבחינת אותו אדם הוא מצא את התזונה האופטימלית עבורו, אך האם מצב זה יימשך לאורך זמן? או האם ישנם מחלות שעלולות להתפתח לאורך זמן? דוגמא זאת של אדם העובר מתזונה מערבית לטיפוסית לתזונה אשר מכילה פחות גורמים מזיקים עם מזון איכותי יותר היא הסיבה שבגינה ישנו מגוון כול כך רחב של תזונות שכולן “עובדות”. תזונה מערבית טיפוסית היא גרועה עבור בני אדם. סוכר, קמח, שמנים צמחיים, סויה, בשר מעובד, כימיקלים שונים ועוד מאכלים נוספים גורמים נזק בטווח הקצר (והארוך) עקב היותם כול כך גרועים לבריאותנו. לכן הפחתה של אחד מן הגורמים הללו יביא לשיפור כמעט מיידי באיכות חיינו. אין הרבה תזונות שממליצות על תזונה מערבית כתזונה האופטימילית לאדם ולכן כמעט כול תזונה אחרת שננסה תביא לשיפור באיכות חיינו. עקב כך בטווח הקצר אין זה משנה אם נלך לטבעונות או לקרניבוריות כול עוד נפחית את הגורמים המזיקים בטווח הקצר נראה שיפור באיכות חיינו.

הטווח הארוך – תזונה קטוגנית

אם כן מה הוא אותו טווח ארוך עליו יש להסתכל כאשר נבחן את התזונה האופטימלית עבורנו. כמה זמן הוא טווח מספיק ארוך? לפי דעתי טווח זה הוא טווח שבו זמן התפתחות המחלה הוא גדול ממשך חייו של אדם. עם הזמן גופינו מתבלה ומזדקן ואת זאת אין אנו יכולים למנוע. בהנתן זמן מספיק ארוך כנראה שנחלה במחלה קשה כלשהי. אך אותו זמן מספיק יכול להיות ארוך מאד, כול כך ארוך עד שהוא יימשך יותר ממשך חיי אדם. מחלות הזקנה שכולנו מכירים משבץ, אלצהיימר, סכרת ועוד מחלות רבות אינם קיימות אצל אנשים שאינם אוכלים תזונה מערבית משום שקצב התפתחות המחלה גדול יותר ממשך חיי אותו אדם. לפני התזונה המערבית התזונה האנושית התבססה על מאכלים מן החי בצורה מובהקת כאשר אנו יודעים שאצל אוכלוסיות אלו לא היו קיימות מחלות המערב. כאשר בניגוד למיתוס שאותם אנשים חיו עד גיל 30 אותם אנשים הגיעו לגילאיי 68-78 שזהו גיל שבחברות מערביות כבר מופיעות מחלות המערב. לכן מתצפית איכותית אנו יכולים ללמוד שתזונה המבוססת על מאכלים מן החי, ללא סוכר, ללא שמנים צמחיים וקמח ייתנו לנו איכות חיים גבוהה עם חופש ממחלות.

צמחונות, טבעונות וסוגי תזונה אחרים

ייתכן שישנם סוגי תזונות אשר ייתנו לנו תוצאות דומות אך האם יש עדויות לכך? תזונות טבעוניות וצמחוניות הינם פופולריות כיום כתזונות בריאות אך מה קורה בטווח הארוך עם אותה תזונה? מתוך 229 חברות ילידים שנבדקו לא נמצאה אפילו אחת שהתבססה על מזונות מן הצומח. האם יש קבוצת ביקורת על אנשים שחיו חיים שלמים כטבעונים\צמחוניים? אני לא מכיר אך ייתכן שיש. בפוסט פחמיתוזיס אני מתאר תופעה שבה יש אוכלוסיות המסתדרות עם כמות גבוהה של פחמימות אך לא כולם ועם השלכות לא ידועות לעתיד. מתוך ההבנה של המנגנונים של הגוף שלנו והדרישות הכימיות שלו אנו יכולים לשער שבתזונה צמחונית ובטח שבטבעונית ייוצרו בגוף חוסרים לאורך זמן. אם זה חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3 עד ויטמין B12. ייתכן שזמן התפתחות המחלה של חוסרים אלו הוא שנים, עשרות שנים או לא משפיע כלל בטווחים אלו. אנו יודעים מתצפיות איכותיות שלחברות הנחשפות לתזונה מערבית לוקח בממוצע 2 עשורים עד שמתחיל להתגלות הנזק המטבולי. לכול מחסור או עודף של מרכיב כימי באוכל שלנו יש השפעה בטווחים שונים. לכן המדד החשוב ביותר עבור התזונה האופטימלית עבורנו הוא משך זמן התפחות מחלה על אותה תזונה. אם משך זמן ההתפחות המחלה הוא בטווח חיי אדם ייתכן שתזונה זו אינה בהכרח אופטימלית עבורנו. על פי תצפיות איכותיות והבנה של תהליכים פיזולוגים בגוף תזונה קטוגנית היא האופטימילית לבני אדם.

סיכום

כמו כן חשוב לזכור שלכול אדם יש את השיקולים שלו בבחירת התזונה. ייתכן שלא כול אחד ייבחר בתזונה האופטימלית ביותר מסיבות כאלה ואחרות אך הכיוון לאותה תזונה אופטימלית ידוע וככול שנתקדם אליו יותר ככה נשפר את איכות חיינו בטווח הארוך. אצל כול אחד טווח ארוך יהיה שונה אצל אחד 10 שנים אצל אחר 50 שנה. לסיכום כמשווים סוגי תזונות יש להסתכל על הטווח הארוך כנקודת השוואה וחשוב לזכור את משפט המפתח: זה שאתה שורד זה לא אומר שאתה בריא.

Facebook Comments

One thought on “זה שאתה שורד זה לא אומר שאתה בריא”

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *