כולסטרול

cholesterol

תחשבו שאתם כבאים, התפקיד שלכם הוא לכבות שריפות בעיר. יום אחד מגיעה אליכם המשטרה ומודיעה לכם שאתם מואשמים במקרי הצתה רבים בעיר. הטיעון של השוטרים הוא שכול פעם שיש שריפה אתם נמצאים במקום, לכן השוטרים מסיקים שאתם הגורם להצתה. אם הצלחתם להבין את האבסורד שבסיפור הקצר הזה תוכלו להבין בהמשך את העוול שנעשה לכולסטרול כשלמעשה הוא החבר הכי טוב שלכם.

רקע כימי

אך לפני שניגע בקשר שבין כולסטרול למחלות לב תחילה נבין מה הוא כולסטרול באופן כללי.
כולסטרול הינו תרכובת אורגנית אשר נמצאת בכול תא בגוף שלנו ומרכיב את הקרום התאי. הכולסטרול למעשה מאפשר את הגמישות של דפנות התאים. בנוסף לזאת כולסטרול הינו חומר מוצא לסינתזה של הורמונים רבים (טסטוסטרון ביניהם). הכולסטרול כול כך חשוב לגוף שבלעדיו אין חיים, לכן כמעט כול תא בגוף מסוגל לסתנז כולסטרול באופן עצמאי.
אם כך כולסטרול הוא חומר חיוני לגוף שלנו. מקורות הכולסטרול של הגוף הם 80% מייצור פנימי ו20% מהאוכל. הכולסטרול שאנו אוכלים מהווה חלק קטן ממקורות הכולסטרול של הגוף, במידה שנפחית את צריכת הכולסטרול מהאוכל הגוף יפצה על כך בייצור פנימי מוגבר. רמות הכולסטרול בגוף מווסתות בגוף בצורה מדוייקת ואינן קשורות ישירות לכמות הכולסטרול שאנו אוכלים.
כולסטרול אינו מסיס במים ולכן אינו יכול לנוע בזרם הדם באופן חופשי. הכולסטרול נע בדם בתוך “סירות” אשר נקראות lipoprotein. אנו מחלקים אותן ל2 סוגים מרכזיים. lipoproteinהHDL, “הכולסטרול הרע”. והLDL, “הכולסטרול הטוב”. אותם סירות לוקחות בתוכם טריגליצרידים וכולסטרול בזרם דם כאשר ההבדלה ביניהם הוא בקוטר של הסירה. hdl-ldl ניתן לראות שהאבחנה בין LDL וHDL הוא די שרירותי. בהקבלה, זה כמו להגדיר אם אדם נמוך או גבוה לפי הגבול של 1.70. באותה מידה היינו יכולים לבחור ב1.80 או 1.60 או כול גבול אחר. חשוב לזכור זאת משום שהאבחנה בין HDL וLDL תלויה מאד בגבול אותו אנו מגדירים ויכולה להשתנות במחקרים שונים.
הצטברות כולסטרול בדפנות העורקים עד כדי חסימתם היא הסיבה להתקף לב. arteryאם כך מדוע HDL הוא “הכולסטרול הטוב” וLDL הוא “הכולסטרול הרע” הרי כביכול כול כולסטרול הוא “רע”. הLDL מתחיל בכבד שם הוא נטען בכולסטרול ובחומרים נוספים. משם נשלח אל הדם וגם לדפנות העורקים. משום שהוא מעביר כולסטרול אל דפנות העורקים הוא נחשב ל”כולסטרול הרע”. הHDL מאפשר שינוע של עודפי כולסטרול מהתאים אך הוא גם מספק כולסטרול לתאים. הHDL מאפשר וויסות של רמות הכולסטרול בתאים ובין היתר הוצאת כולסטרול מן העורקים ולכן הוא נחשב “הכולסטרול הטוב”.

כולסטרול ומחלות לב

התיאוריה לפיה כולסטרול גורם לחסימת עורקים מסתמכת על העובדה שהפלאק מכיל כולסטרול ולכן המסקנה היא שאם נפחית את כמות הכולסטרול בדם נפחית את הסיכון להתקף לב. מסקנה נוספת היא שעלינו להמנע ממאכלים עם כולסטרול כדי שלא יהיה לנו הרבה כולסטרול בדם. כפי שהסברתי אין קשר בין כמות הכולסטרול שאוכלים לבין כמות הכולסטרול בדם. מערכת הוויסות של הכולסטרול רגישה לשינויים אלה ויודעת לאזן את עצמה. דיאטות גבוהות בשומן (תזונה קטוגנית) אף נוטות להוריד את כמות הכולסטרול בדם באופן שנראה קצת פרודקסלי. אנו רואים תוצאות אלה משום שכמות הכולסטרול בדם אינה קשורה לכמות הכולסטרול שאנו אוכלים אלה לצרכים של הגוף ולתנאים הורמונליים אחרים.
אם כן אנו נרצה להוריד את כמות הכולסטרול בדם לא בעזרת האוכל אלה בדרך אחרת. אך השאלה היא האם אנו באמת צריכים להוריד את כמות הכולסטרול בדם? האם יש קשר בין כמות הכולסטרול בדם לסיכון להתקף לב? ויותר חשוב מכך, מדוע הכולסטרול נשאר בדפנות העורקים ואינו יוצא משם?
ראשית נבדוק האם יש קורולציה בין כמות הכולסטרול בדם לבין הסיכוי להתקף לב. התיאוריה אומרת שככול שהLDL יותר גבוה כך הסיכוי להתקף לב עולה אך המציאות מראה של75% מהאנשים שקיבלו התקף לב היה LDL נמוך מהרמה המומלצת זאת אומרת שלפי התיאוריה הם לא בסיכון. (קישור למחקר).
ldl-riskבמחקר Is the use of cholesterol in mortality risk algorithms in clinical guidelines valid? Ten years prospective data from the Norwegian HUNT 2 study שנעשה בנורבגיה על אוכלוסיה גדולה עם התחשבויות סטטיסטיות רבות בגיל, עישון, ספורט ופרמטרים נוספים. ממצאי המחקר היו שככול שהכולסטרול עולה הסיכוי למוות באופן כללי יורד. אצל נשים הקורלוציה אף יותר חזקה מאשר אצל גברים.

norway-studyניתן לראות שאין קורולציה בין הסיכוי להתקף לב או מוות לבין רמות כולסטרול גבוהות. הממצאים דווקא מראים על קורולציה הפוכה. ככול שרמות הכולסטרול נמוכות יותר כך הסיכוי למוות גדול יותר.

כאשר משווים כולסטרול לגורמי סיכון אחרים כמו תנגודת אינסולין ניתן לראות שזהו גורם סיכון משמעותי הרבה יותר מאשר כולסטרול. במחקר זה בדקו את הסיכון למחלות לב כאשר ביצעו תיקון על פי סוג כולסטרול (HDL, LDL וכללי), עישון, גיל ופרמטרים נוספים. ניתן לראות מן התוצאות שכאשר יש תנגודת אינסולין (מסומן כMetabolic syndrome חיובי או שלילי) הסיכון היחסי (מסומן כOR – odds ratio) הוא באזור ה2 וכאשר אין הוא נמוך מאד. כלל אצבע בסיכון יחסי הוא שרק כאשר הוא גדול מ2 ניתן להניח שיש אפשרות לקשר סיבתי בין הנתונים. סיכון יחסי של 2 אומר שאם נדגום 100 אנשים בכל קבוצה אז בקבוצה עם התנגודת אינסולן יהיו 20 מקרים של התקף לב לעומת 10 בקבוצה ללא התנגודת אינסולין, סיכון פי 2. תיקון על פי סוג הכולסטרול אינו משנה את הסיכון היחסי בצורה משמעותית. אפשר לראות בכך עדות נוספות לכך שאין קשר בין כולסטרול למחלות לב, גורם הסיכון החשוב ביותר הוא תנגודת אינסולין.

mets_cvd

מדידת כולסטרול בדם

מדידת רמת הכולסטרול בדם אינו דבר פשוט מכיוון שיש לו סטיית תקן גדולה. במחקר Hourly Changes in Serum Cholesterol Concentration שבדק את השתנות ערכי הכולסטרול בדם בטווח של מספר שעות נצפו שינויים של עד 40%(!) לכן גם כאשר מודדים ערכי כולסטרול בקופת החולים ייתכן סטיית תקן גדולה בין הערכים. אומנם במחקר זה הנבדקים לא היו בצום אך הנתונים מראים שהשפעות כמו פעילות, תזונה, מזג אוויר, לחץ ואפקטים נוספים הם בעלי השפעה על הכולסטרול בטווח הקצר.

Cholesterol_change

דלקתיות ותזונה

אנו יודעים שאותו פלאק בעורקים שלנו מכיל כולסטרול, הוא הגיע לשם מחלקיקים המכילים כולסטרול (HDL וLDL) אם כן מדוע הוא נכנס לשם? כפי שראינו אין קשר בין רמות הכולסטרול בדם לבין הסיכוי להתקף לב לכן יש משהו אחר שמכניס את הכולסטרול לעורקים שלנו ללא קשר לכמות שלו בדם.
כדי להבין מדוע הכולסטרול נכנס לדפנות העורקים צריך להיזכר בסיפור הכבאי. הכולסטרול נכנס לדפנות העורקים בקצב יותר גבוה משהוא יוצא משום שיש לו סיבה להיות שם. הכולסטרול הוא לא זה שהדליק את השריפה הוא זה שבא לתקן אותה. הכולסטרול נכנס לעורקים על מנת לתקן דלקת באזור. כאשר הדלקת כרונית הכולסטרול ממשיך להגיע עד שהוא סותם את העורק.

inflammationדלקת בעורקים יכולה להגרם מסיבות רבות כגון: היפראינסולינמיה, עודף חומצות שומן מסוג אומגה 6, עישון, לחץ נפשי ועוד גורמים רבים. כאשר אותם תנאים של הדלקת נמשכים לאורך זמן, הדלקת הופכת להיות כרונית, הכולסטרול ימשיך להכנס לדפנות העורקים עד שיחסום את העורק. בחברה המערבית השינוי התזונתי הוא הגורם העיקרי למחלות לב. היפראינסולינמיה היא הגורם הראשי לדלקתיות כאשר עודף חומצות שומן מסוג אומגה 6 מוסיפות דלק למדורה. מחלות לב הן מחלות מערביות. מחלות אלה אינן קורות בחברות שצריכת הסוכר והאומגה 6 שלהם נמוכות.
בתזונה קטוגנית אנו איננו צורכים סוכרים ולא אומגה 6 כך שאנו מפחיתים משמעותית עד כדי העלמת המצב הדלקתי בעורקים. הפחד משומן ומכולסטרול בהקשר של מחלות לב איננו מבוסס מחקרית. תזונה קטוגנית שגבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות אינה מעלה את הסיכון למחלות לב אלה מורידה אותו. כולסטרול הינו חומר חשוב בגוף שלנו כאשר הרמה שלו בדם אינה משפיעה על הסיכון למחלות לב כול עוד אין דלקת בעורקים שזהו המצב בתזונה קטוגנית.

 3 הרצאות מעולות על כולסטרול, HDL, LDL, מחלות לב והקשר שלהם לדלקתיות והיפראינסולינמיה.

הרצאה של Ivor Cummins יש הרבה חלקים טכנים והצגה של מחקרים רבים:

https://www.youtube.com/watch?v=fuj6nxCDBZ0

 

https://www.youtube.com/watch?v=UZoQiDaWnuE

הרצאה של Dr Peter Attia על כולסטרול וסוגי החלקיקים:

https://www.youtube.com/watch?v=8GDx5sObceI
Facebook Comments

2 thoughts on “כולסטרול”

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *