תזונה קטוגנית כאורח חיים

 keto_life_style

מה מניע אנשים לנסות תזונה קטוגנית? על פי הניסיון שלי 60% רוצים להוריד במשקל, 30% מגיעים מרקע של מחלה כלשהי (בעיקר סכרת), 5% מרקע של ספורט ועוד 5% מגיעים מסיבות אחרות שאינם קשורות לבעיה כלשהי בגוף שלהם. ניתן לראות שהרוב המוחלט של האנשים ששומעים על תזונה קטוגנית הגיעו אליה מתוך צורך מסוים אולי כברירה אחרונה לבעיה שהם מנסים לפתור ולכן הם רואים בתזונה הקטוגנית כגישה טיפולית, תרופה, לא כמשהו מעבר לזה.
בפוסט זה אעביר את הדעה שלי על הגישה איתה צריך לבצע את התזונה ואיתה נקודה מאד חשובה שתזונה קטוגנית היא לא גישה טיפולית, לא דיאטת הרזייה ולא תרופה אלה דרך חיים. אולי הבדל זה תחילה לא נראה משמעותי אבל כאשר עושים את השינוי גישה הזה בראש דברים ניהיים הרבה יותר קלים ופשוטים.

מטרת התזונה הקטוגנית

הפופולריות של התזונה הקטוגנית ושל תזונות דלות פחמימות אחרות נובעת בעיקר מהרצון של אנשים להוריד במשקל. הדיאטה של אטקינס צברה פופלריות רבה בתחילת שנות ה2000 כדיאטה דלת פחמימה אך דעכה עם הזמן. עם הזמן דיאטת הפליאו צמחה ואיתה פליאו דל פחמימה שהורכב “במיוחד” כדי להוריד במשקל. אנשים שלא הצליחו להוריד במשקל על הדיאטות דלות הקלוריות ודלות השומן קפצו על הטרנדים דלי הפחמימה החדשים בתקווה שאולי זאת הדיאטה שתציל אותם.
מכיוון שאותם אנשים מגיעים לתזונה כדי לרדת במשקל יש להם חששות רבים שנובעים ממיתוסים שקיימים על תזונה גבוהה משומן, בעיקר פחד ממחלות לב. למעשה לרוב אותם אנשים אינם מתעניינים במהות של התזונה הקטוגנית אלה רק בפרקטיקה שלה. כול מה שמעניין אותם זה תפריט וכמה מהר הם יירדו במשקל.
עקב הגישה הזאתי לאנשים רבים קשה להתמיד בתזונה קטוגנית. הם מחפשים תחליפים לאוכל שהם נהגו לאוכל בעבר ומפנטזים על הארוחה הבאה בא יהיה להם מותר “לחטוא” עם פחמימה או מאכל אחר ש”אסור” בתזונה קטוגנית. אנשים אלו לא עשו את השינוי התפיסתי בראש במהות של התזונה הקטוגנית, מבחינתם זה רק תזונה זמנית. אבל התזונה הקטוגנית היא מושג רחב הרבה יותר. בניגוד לשאר הדיאטות שמטרתם המוצהרת היא ירידה במשקל ואין בהן שום עומק מעבר לירידה במשקל תזונה קטוגנית היא לא תזונה לירידה במשקל. ירידה במשקל היא רק תופעת לוואי של מימוש התזונה בטח שלא המטרה שלה. הבסיס של אותם אנשים לגבי המשמעות של התזונה כמעט אינו קיים ולכן בסופו של דבר הם ייפרשו מהתזונה. הם יחזיקו על התזונה זמן מסוים אך בסוף יחזרו לתזונה הישנה והרגילה אליה הם מתגעגעים כול הזמן לחזור, מצב זה לא יקרה אצל אלה שהבינו מראש את המהות של התזונה הקטוגנית. תזונה קטוגנית היא אורח חיים, זהו הבדל משמעותי. כאשר מבינים שאין יותר ארוחות שחוטאים בהם, שלא מחפשים יותר תחליפים לאוכל שנהגנו לאכול בעבר, שמגדירים מחדש את המושג אוכל התזונה הופכת להיות הרבה יותר קלה והירידה במשקל תבוא עם המימוש הנכון של התזונה.
תזונה קטוגנית היא לא כלי לירידה במשקל ולא פתרון קסם לבעלי עודף משקל, זהו אורח חיים. חוסר היכולת של אנשים לקבל את הרעיון הזה או להשקיע מזמנם כדי ללמוד ולהבין את התזונה מוביל לכשלון שלהם או לחוסר הבנה של הדברים שהם עושים. לפעמים אנשים מספרים לי שהם ניסו דיאטות דלות פחמימות למשך שבוע ואחרי שהם הרגישו שהם “רוצים למות” בשבוע הזה הם הפסיקו עם הדיאטה. הם לא מצליחים להבין איך מישהו יכול לחיות על תזונה כזאת לאורך זמן. אם אותם אנשים שסבלו תחילה בתזונה היו טורחים לקרוא, להבין את התזונה לעומק ולהבין שבתזונה קטוגנית יש שלבים שונים ובהמשך יתרונות רבים הם לא היו מפסיקים אחרי שבוע או לפחות היו מבינים למה הם הרגישו כך בהתחלה. כך קורה שלתזונה קטוגנית יוצא לעיתים שם רע או לפחות שם “רע” לירידה במשקל כי היא תזונה מאד “קשה”.

קבלת התזונה כאורח חיים

עם ההבנה שתזונה קטוגנית היא לא תזונה לירידה במשקל והיא לא כלי טיפולי הדברים ניהיים הרבה יותר קלים. תזונה קטוגנית היא אורח חיים שבו אנו שואפים לאיזון הורמונלי. ישנם הרבה “תופעות לוואי” רצויות כמו ירידה במשקל ואיזון סכרת אך בבסיס של התזונה היא לא נועדה כדי לטפל בבעיות הספציפיות האלה. למעשה אותם בעיות כמו השמנה, סכרת, מחלות לב ועוד מחלות רבות שבגללן אנשים מגיעים לתזונה הקטוגנית הם תסמינים של אי מימוש התזונה הקטוגנית. מי שהצליח להבין את המשפט האחרון כבר עשה צעד גדול לכיוון ההבנה שתזונה קטוגנית היא אורח חיים ולא תרופה או טיפול מיוחד. הברירת מחדל היא תזונה קטוגנית כאורח חיים בריא ומי שסוטה ממנה ייתכן ויהיה חולה.
תדמיינו עולם בו תזונה קטוגנית היא תזונת הברירת מחדל במקום מה שאנו רגילים שמקובל כיום להיות תזונת הברירת מחדל. בעולם זה המחשבה מתי נפסיק את התזונה הקטוגנית או מתי נוכל לעשות ארוחת צ’יט לא הייתה קיימת אלה היינו מבינים שככה אוכלים וככה חיים. את אותה תפיסה בעולם שדמיינו אפשר להעביר לעולם שלנו וזאת המטרה בסופו של דבר, לקבל את התזונה הקטוגנית כאורח חיים שהוא ברירת מחדל עבורנו.

גורמי מוטיבציה לתזונה קטוגנית

הסוכרתיים (סוג 1 וסוג 2) שמגיעים לתזונה בדרך כלל מצליחים להחזיק יותר מהאנשים שמגיעים עבור ירידה במשקל. מבחינתם איזון הסכרת הוא יותר מעניין אסטתי אלא עניין בריאותי ולכן הכוח הדוחף שלהם לשמור על התזונה יותר גדולה. למרות שאמור להיות להם יותר אכפת גם הם לא בהכרח מעמיקים בעקרונות תזונה ורק רוצים לקבל תפריט על מנת לאזן את הסכרת. הפחד משומן ומיתוסים נוספים עולים אצל אותם האנשים כך שגם הם מפספסים הרבה נקודות מהותיות בתזונה.
ישנו הרבה במשותף לאנשים שהגיעו לתזונה עם סכרת לבין אנשים שהגיעו למטרת ירידה במשקל כשלעיתים זוהי מטרה משותפת. הצורך המרכזי של שניהם על מנת להתמיד בתזונה לאורך זמן הוא השינוי התפיסתי שתזונה קטוגנית אינה תרופה או פרוטוקול טיפולי אלה אורח חיים.
מכנה משותף נוסף הוא הליכה אחרי טרנדים. אנשים שהגיעו לתזונה בגלל טרנד יעזבו אותה עם הטרנד הבא. אלו אנשים שלא באמת התעמקו בתזונה ולא הבינו אותה עד הסוף, לכן הם כנראה יעזבו אותה. זה חבל משום שהייתה להם הזדמנות ללמוד ולהבין את האורח חיים עצמו.

כמו שדג אינו נאבק במים סביבו כי הוא מפחד לתבוע כך אנשים שנכנסים לתזונה קטוגנית צריכים להרגיש בתוכה. ההרגשה צריכה להיות נינוחות ולא סבל מתמשך. ככל שאדם מעמיק יותר את הידע שלו בבסיס של התזונה ובעקרונות שלה כך הוא יותר “דג” במים של התזונה ופחות “טובע” בה. הטענה הזאת אינה הנחה שלי אלה עובדה של ממש מהשטח. מהאנשים שאני מכיר בתזונה ככול שאותו אדם יותר מבין מה הוא עושה ולמה הוא עושה את זה ככה יותר קל לו. למעשה בשלב מסוים זה כבר לא ניהיה קל או קשה זה פשוט מה שיש, אין מאבק מחשבתי או הרגשה של “ממש קל בתזונה הזאת”. כאשר מגיעים לקו המחשבה הזה דברים מתחילים להסתדר מעצמם. משקל גוף, סכרת או כל בעיה אחרת שנגרמת בגלל חוסר איזון מטבולי נפתרות עקב כך שכיוונו להיות באיזון הורמונלי כאורח חיים ולא כי חיפשנו לפתור בעיה ספציפית.

היכולת לעשות את השינוי המחשבתי הזה ולשחות בתוך התזונה תלוי ברקע ממנו מגיעים. יש אנשים שהגיעו לתזונה לאט לאט מתזונות אחרות (כמו פליאו למשל) ואז הרעיון של אוכל אמיתי ולא מעובד הוא לא זר להם, נשאר רק עניין הפחמימות. יש אנשים שרגילים מהבית לאכול מאכלים שמנים ובשר ולכן אין להם בעיה להתרגל לטעם של השומן ושל הבשר או למצוא דברים לאכול. כמעט ואין אף אחד שגיע מרקע קטוגני של ממש, אולי אנשים שהגיעו ממדינות עולם שלישי. כולם צריכים לעשות שינוי מחשבתי מסוים בראש וזה דורש מאמץ והבנה ששינוי תפיסתי זה משתלם בסופו של דבר. ככל שיותר שוחים בתוך התזונה כך הדברים ניהיים יותר קלים וככול שנמצאים יותר זמן בתזונה בלי מאבקים כך ההבנה של המשמעות של אורח חיים לאט לאט מזדחלת.
5% מהאנשים שמגיעים לתזונה מגיעים “מסיבות אחרות”. אותן סיבות אחרות הן לרוב עניין בתזונה, פיזיולוגיה ובאופן כללי גוף האדם. לאנשים אלה יותר קל לקבל את התזונה כאורח חיים משום שהם מההתחלה מגיעים עם ראש פתוח ועם רצון ללמוד. שני גורמים אלה, ראש פתוח ורצון ללמוד, הם אולי הגורמים הכי חשובים ביכולת לקבל את התזונה הקטוגנית כאורח חיים.

החשיבות של ראש פתוח

אלו שהגיעו לתזונה הקטוגנית מסיבות שאינן עניין לרוב אינם מגיעים עם ראש מספיק פתוח אלא פתוחים לקבל רק את הסיבה שבגינה הם הגיעו לתזונה ולא מעבר לכך. מי שהגיע לתזונה על מנת להוריד במשקל ייתקשה להבין את הרעיון ששומן אינו מזיק ללב או שתזונה זו יכולה לרפא סכרת. מי שהגיע לתזונה על מנת לרפא אפילפסיה לא יאמין ששומן אינו משמין.
לא לכולם יש את היכולת להיות מספיק פתוחים כדי לקבל רעיונות חדשים, ככול שאדם מתבגר כך הוא סגור יותר לרעיונות חדשים. זהו מנגנון פסיכולוגי שמגן עלינו. אנו בסופו של דבר רוצים יציבות נפשית ולכן אנו לא נחליף השקפת עולם כול יום במיוחד לא כאשר אנו מאמינים באותו רעיון הרבה מאד זמן ובנינו את עולמנו סביב רעיון זה. ניתן לראות שבאופן טבעי רוב האוכלוסיה היא קונפורמיסטית, הולכת אחרי מה שנהוג ומקובל בחברה. סביר שאחוז הקונפרמיסטים שקוראים את הבלוג הזה נמוך מאחוז באוכלוסיה הכללית אחרת הם לא היו מגיעים וקוראים את הבלוג הזה אולם יש לזכור שרוב האוכלוסיה אינה כזאת וכאשר הם מגיעים לתזונה קטוגנית מחבר או מכתבה שהם קראו הם יילכו לבדוק מה גורמי הסמכות בחברה חושבים על כך. גורמי הסמכות הינם הרופאים, דיאטנים, משרד הבריאות ועוד גופים רשמיים כאלה ואחרים שאנשים מקשיבים להם כאשר הם מחפשים עצות על תזונה. מכיוון שגופים אלו אינם מכירים ואינם פתוחים לתזונה קטוגנית רוב האנשים יגבשו מראש דעה שלילית על התזונה עוד לפני שהם קראו ולמדו על עליה. לרוב עבור אותם אנשים שום טענה, מאמר או עובדה מדעית תשנה את דעתם משום שהם מאמינים במה שגורם הסמכות אמר להם להאמין בו. ככול שהאדם יותר מבוגר ויותר קונפורמיסט ככה יהיה יותר קשה לשנות את דעתו בעזרת עובדות. לכן עבור אנשים אלו מאמרים כמו אלה שנמצאים בבלוג הזה לא יעזרו להבין את המשמעות של תזונה קטוגנית כאורח חיים. עבור אנשים אלו יש לגשת בדרך אחרת שפחות פועלת על האינטלקטואל ויותר על הרגש. יש ללכת דרך גורמי סמכות כמו רופאים וגופים רשמיים אחרים על מנת שהם ישכנעו אותם שתזונה קטוגנית היא דרך חיים. לצערי אין הרבה גופים ורופאים כאלה אבל הדרך הכי טובה היא לתת לאותם אנשים לדבר עם האיש בחלוק הלבן כי זה מה שיצליח לגרום להם להבין שתזונה קטוגנית אינה מזיקה ושחשוב ליישם אותה בתור אורח חיים.
השינוי המחשבתי בקבלת תזונה קטוגנית כאורח חיים לוקח זמן ואינו קורה בבת אחת. תחילה יש ספקות, שאלות והרגלים ישנים שלוקח זמן לשנות אותם אולם כפי שהסברתי מקודם מה שחשוב זה להגיע עם ראש פתוח ולכן בסופו של דבר השינוי יקרה.

התמודדות עם הסביבה

היבט נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת הוא הסביבה שלנו. ככול שהסביבה תיהיה יותר תומכת ויותר מבינה כך השינוי המחשבתי יהיה יותר קל. אך כמובן שמיד עולה בעיה. אם לא הצלחנו לשכנע את עצמנו בנכונות התזונה כיצד נשכנע את הסביבה שלנו? לשכנע את הסביבה זוהי מטרה מאד קשה ועם חוסר הפתיחות לתזונה בחברה כנראה שלא אפשרית אבל מה שכן אפשר לדרוש מהסביבה זה שהיא תבין ולא תפריע. זאת אומרת שאם אתם לא אוכלים יותר לחם אין צורך להזכיר זאת בכול ארוחה שאתם יושבים עם המשפחה. מצב זה בו צריך להזכיר כל פעם מחדש לסביבה את ההרגל החדש אותו אתם מנסים לבנות רק מרחיק אתכם מההבנה שתזונה קטוגנית זה אורח חיים. תזונה קטוגנית אינה כדור שצריך לשים לו תזכורת בטלפון לפני הארוחה כול פעם מחדש.
ההיבט הסביבתי הוא החלק הקשה ביותר אחרי הצורך בפתיחות מחשבתית משום שלרוב הוא אינו תלוי בכם וקשה לשלוט עליו. החברה שלנו סובבת סביב אוכל כאשר אוכל זה לרוב אינו קטוגני. מצב זה הופך להיות עוד יותר קשה כאשר לא עשינו את השינוי הפנימי אצלנו בהבנה שאין יותר תזונה קודמת ולא סופרים לאחור לאכול מתי שוב אפשר לאכול בורקסים. כאשר עוברים את המשוכה הזאתי ומבינים שהגדרנו מחדש מה נחשב אוכל ומה לא ההתמודדות עם הסביבה נהיית הרבה יותר קלה.
התמודדות עם הסביבה לפעמים מצריכה מאיתנו להיות חכמים ולא צודקים זאת מכיוון שלרוב הסביבה בה אנו חיים כיום אינה ידידותית לקטוגנים. המשמעות של כך היא שלפעמים עדיף לחרוג מהתזונה, לשקר שקרים לבנים ולצאת ממצבים שלא יכולנו להמנע מהם בצורה הכי קלה שאפשר. למשל במהלך הרמת כוסית במפגש חברתי לא יקרה כלום אם תשתו כוסית של יין או משקה אחר. שקר לבן יכול להיות להגיד שאתם חולי צלייאק או שאתה סוכרתיים או כול תירוץ אחר שיישמע יותר טוב מאשר הצורך להסביר מה היא תזונה קטוגנית ולמה אתם לא אוכלים את אותו מאכל שהציעו לכם. כמובן שכול אחד ישים את הגבולות שלו איפה שנראה לו לנכון לעמוד על שלו ואיפה הוא לא מוותר. הרעיון כאן הוא להצליח להשתלב בחברה עם ניהול אורח חיים קטוגני. בעולם אידיאלי לא היינו צריכים לעשות שום ויתור בגלל החברה והיינו חיים 100% כפי שהיינו רוצים לחיות. ייתכן שיש אנשים שמצליחים לקיים חיים כאלה אבל בהחלט יכול לקרות מצב שבו שאנשים לא מסוגלים להיות 100% קטוגנים עם מגבלות החברה בלי שזה יפריע לשאר החיים שלהם. מה שחשוב בשורה התחתונה זו ההבנה שבחרתם באורח חיים של תזונה קטוגנית ולמרות שיש חריגות פה ושם זה לא משפיע על הכיוון הכללי של אורח חיים קטוגני.

סיכום

לסיום אין זה משנה מדוע הגעתם לתזונה הקטוגנית אלה לאן אתם רואים שאתם לוקחים אותה. המסר שניסיתי להעביר כאן הוא שתזונה קטוגנית דורשת פתיחות מחשבתית וההבנה שעל מנת לבצע את התזונה בצורה הקלה והנכונה ביותר יש לקבלה כאורח חיים ולא כמשהו זמני. ישנם קשיים רבים בדרך למטרה הזאת אך לפי דעתי המאמץ הדרוש כדי להגיע לשם שווה את זה. הקפיצה המחשבתית אותה תיארתי לאורך הפוסט הרבה יותר קלה מאשר המאבק היומיומי בתזונה. אני יכול להעיד על עצמי שכיום מבחינה אישית הגעתי לאותה נירוונה מיוחלת עם התזונה וכול עוד זה תלוי בי אני לא רואה את עצמי מחליף לתזונה אחרת משום שאני מבין את המשמעות של התזונה מעבר לפרטים הטכניים של הביצוע שלה ואני שלם איתה.
אני חושב שעם ההכוונה הנכונה כול אחד יכול להגיע לאותה נקודה ו”לשחות” בתזונה בלי להרגיש שום קושי אך דבר זה תלוי ביכולת להיות פתוח מחשבתית ובהתחשבות של הסביבה שלו. כמו שנאמר תהליך זה לוקח זמן שמשתנה מאחד לשני אבל הזמן לא חשוב. מה שחשוב שבסופו של דבר זה שנמצא את היכולת להיות שלמים וכנים עם התזונה הקטוגנית ולקבלה כאורח חיים.

Facebook Comments

4 thoughts on “תזונה קטוגנית כאורח חיים”

  1. הי
    פוסט מרתק!
    התחלתי תזונה קטוגנית לפני כחודש, כנרטה מסקרנות, כי אינני סוכרתי ואני לא שמן. אןלי הייתי שמח להוריד 5 קג ואולי הפחמימות עושות לי רע במערכת העיכול.
    רציתי לשאול: מדוע עלי להתמיד בתזונה קטוגנית ולא לעבור לפליאו או לתזונה דלת פחמימות. רוצה לשאול, מה היתרון של לאכול כל כל מעט פחמימות לעומת לאכול תזונה דלת פחמימות או מה היתרון המשמעותי ב קטןגני לעומת התזונות האחרות?

    1. היתרון הוא בעיקר במוח שם הקטונים באים לידי ביטוי ברמה גבוהה.
      מבחינת ירידה במשקל חשוב לזכור שתזונה קטוגנית לא מבטיחה לך ירידה במשקל, לפחות לא כמו שאתה רוצה. במידה והגוף מרגיש אתה בעודף משקל בעזרת תזונה קטוגנית אתה תתאזן על משקל חדש ומה שיותר חשוב שתגיע לבריאות מטבולית.
      אם אתה רוצה לרדת במשקל עוד 5 ק”ג אתה יכול לנסות תזונה קטוגנית, אתה יכול לנסות על תזונה שבא לך.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *