בעיית תאי השומן הקטנים

adipose_cells

בהמשך לסדרת הפוסטים על רקמת השומן (כגון: דלקתיות ברקמת השומןמדידת בריאות רקמת השומןרזה זה לא בהכרח בריא על השומן שבפניםהשתלת שומן מרפאת תנגודת אינסוליןההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים ועוד) אציג מדד נוסף לבריאות רקמת השומן והוא היחס בין תאי השומן הגדולים לקטנים המייצג את היכולת של תאי השומן לספוג אנרגיה עודפת בגוף. למרות שאנו באינטואיציה חושבים שתאי שומן קטנים הם טובים יותר במקרה של בריאות מטבולית תאי שומן קטנים יכולים להצביע על בעיה.

Continue reading “בעיית תאי השומן הקטנים”

מדידת בריאות רקמת השומן


Adiponectin-leptin ratioדלקתיות ברקמת השומן היא מהשלבים הראשונים בהתפתחות של תנגודת אינסולין. כאשר תאי השומן אינם יכולים לגדול יותר ביעילות הם מפתחים דלקתיות ובכך התאים ניהיים חולים (למרות שלא ברור מה הגיע קודם הדלקתיות או חוסר היכולת לגדול). כאשר FFA (חומצות שומן חופשיות) וטריגלצדרים מצטברים בדם הם גורמים לתנגודת אינסולין. היכולת של תאי השומן לגדול משתנה מאדם לאדם ברמה כזאתי שאפשר להיות רזה חיצונית אך שמן מבפנים ועם תנגודת אינסולין ואף הפוך, שמן חיצונית ובריא מטבולית עם רגישות לאינסולין. לכן חשוב לקבל פרמטרים מדידים שבעזרתם נוכל להעריך את בריאות רקמת השומן שלנו. בפוסט הזה אציג מדד כזה שיש לו קורולציה טובה לתנגודת אינסולין.

Continue reading “מדידת בריאות רקמת השומן”

בנייה מול שימור כתלות במצב האנרגטי בתא

mTOR-vs-AMPK-

תהליכי בנייה ושימור בתא מתרחשים כל הזמן בשיווי משקל אחד עם השני. החלבון המזוהה עם הבקרה על תהליכי הבנייה הוא mTOR. בניית מסת שריר, גדילה וגם סרטן מזוהים עם חלבון זהה. החלבון שמזוהה עם תהליכי השימור הוא AMPK כאשר אוטופגיה (התחדשות תאים) היא הנושא העיקרי שמדברים עליו בהקשרו. מה הוא הגורם העיקרי שקובע האם התא ייכנס למצב בנייה או שימור? המצב האנרגטי בתא.

Continue reading “בנייה מול שימור כתלות במצב האנרגטי בתא”

השפעת גופי הקטון על המטבוליזם בשרירים ובמוח

הקדמה

גוף הקטון beta-Hydroxybutyric מספק אנרגיה למוח במצבים של מחסור בגלוקוז אך קטונים יכולים לספק אנרגיה לרקמות נוספות והם בעלי השפעה מטבולית על כלל הגוף מעבר לתפקיד הראשי שלהם במוח. בפוסט על האינסולין אני מסביר כיצד התפקיד המרכזי של האינסולין בגוף הוא וויסות מקורות אנרגיה של הגוף ודאגה להאספקה סדירה שלהם. המצב האנרגטי של התא שמווסת בעיקר על ידי אינסולין ישפיע על צריכת האנרגיה שלו ומכיוון שגופי קטון בסופו של דבר מומרים לAcetyl – CoA עבור מעגל קרבס ליצירת אנרגיה תיהיה להם השפעה על הרכב מקורות האנרגיה של התא ובדם.

Continue reading “השפעת גופי הקטון על המטבוליזם בשרירים ובמוח”

מדידת תנגודת אינסולין על ידי איזוטופ מימן בגלוקוז

במחקר Whole-Body Glycolysis Measured by the Deuterated-Glucose Disposal Test Correlates Highly With Insulin Resistance In Vivo הוצגה דרך חדשה למדוד תנגודת אינסולין כך שהיא מהווה מדד טוב ביחס לסטנדרט הזהב במדידת תנגודת אינסולין.

Continue reading “מדידת תנגודת אינסולין על ידי איזוטופ מימן בגלוקוז”

רגולציה של שריפת שומן בתא

inhibition-of-CPT-Iמסלולי האנרגיה בתא מווסתים על ידי מנגנונים שונים בהתאם לרמת האנרגיה בתא. בפוסט על המיטוכונדריה תיארתי מדוע הרגולציה על כניסת הסוכר לתא גורמת לתנגודת אינסולין אותה אנו מזהים עם התסמונת מטבולית. אך כמו שיש רגולציה שלא נקבל עודף אנרגיה בתא מסוכר יש גם רגולציה על השומן. רגולציה זאת מתבצעת על יד הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה בניגוד לרגולציה של הסוכר המתבצעת מחוץ לתא.

Continue reading “רגולציה של שריפת שומן בתא”

משומן לבן לחום

רקמת השומן מתחלקת לסוגים שונים של תאים ותפקידים. שיטות החלוקה המרכזיות הן שומן פנימי (סביב האיברים הפנימיים) או שומן תת עורי ושומן לבן או חום כפי שאני מפרט בפוסט רזה זה לא בהכרח בריא. השומן חום הוא למעשה כמו תנור חימום בכך שהוא שורף שומן ליצירת חום במקום לאגירה בצורת אנרגיה כימיה כATP. המנגנון העומד מאחורי תהליך זה הוא שוני במיטוכונדריה של השומן החום לעומת השומן הלבן זאת על ידי ביטוי מוגבר של UCP1, חלבון הגורם למיטוכונדריה ליצור חום במקום אנרגיה כימית. עקב היכולת של השומן החום לשרוף שומן יש בו עניין מוגבר בתור רקמה שתוכל להעלאות את קצב המטבוליזם בגוף ובכך לשפר תסמינים של התסמונת מטבולית.

Continue reading “משומן לבן לחום”

Insulin, Brown Fat & Ketones w/ Benjamin Bikman, PhD

שיחה מעניינת על אינסולין, רקמת השומן (לבן וחום), מיטוכונדריה, גופי קטון ואימונים

https://www.youtube.com/watch?v=MPL2RYilUms

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

Continue reading “גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן”

מחזוריות בשחרור האינסולין

insulin-secretion-waveכאשר מציגים שינוי בריכוז חומר מסויים בדם לרוב מציגים זאת באמצעות גרף חלק, קו מגמה עם עלייה או ירידה ללא הפרעות בדרך. צורת הצגה זאת נובעת בין היתר משיטת המחקר בה מודדים את החומר אותו רוצים לבדוק במספר נקודות מוגדר עם אינטרוולים גדולים ביניהם, למשל מדידת ריכוז אינסולין כל חצי שעה כפי שעושים במדידת תנגודת אינסולין על פי השיטה של קראפט. ממספר מצומצם של מדידות ניתן לקרב את הגרפים שלנו לקווי מגמה מוגדים של עלייה או ירידה אך כשמסתכלים ברזולוציות יותר קטנות או באינטרוולים מספיק ארוכים ניתן לזהות מחזוריות בריכוז החומר (במידה ואכן יש כאלה). עבור אינסולין נמצא שיש 2 סוגים של מחזוריות. אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך שיש להם איפיון והשפעה על מצב תנגודת האינסולין שלנו.

Continue reading “מחזוריות בשחרור האינסולין”