מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה

mitochondria

הפוסט הזה מנסה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בנושא הפעילות של המיטוכונדריה ומדידת תנגודת אינסולין. הרעיון הכללי הוא שימוש בעקרונות תרמודינימיים על מנת להעריך את מצב האנרגטי של המיטוכונדריה. במידה ואנו מסכימים שמצב המיטוכונדריה משקף את המצב המטבולי של הגוף מציאת דרך להעריך את המצב של המיטוכונדריה יהיה כלי יעיל לשיקוף מצב מטבולי זה.

Continue reading “מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה”

השפעות הפרוקטוז

sugar_cubes

פרוקטוז כגורם מרכזי במזון שלנו נכנס בעשורים האחרונים עם הפיתוח של High fructose corn syrup המשמש כממתיק ברוב המאכלים שאנו צורכים. במאמר סקירה מקיף שפורסם לאחרונה על פרוקטוז מסוכם בצורה יפה המטבוליזם שלו בגוף ובהתאם ההשפעות הבעיקר רעות שיש לו. בפוסט הזה אני אכתוב בתמציות את הנקודות המרכזיות של המאמר אך למי שמתעניין מומלץ לקרוא את הכול.

Continue reading “השפעות הפרוקטוז”

Dr. Ted Naiman – ‘Insulin Resistance’

הרצאה מעולה המסבירה את התסמונת המטבולית בהקשר של אינסוליןדלקתיות ברקמת השומן, שומן פנימי, מיטוכונדריה ואפילו הסבר קצר על פחמיתוזיס.

https://www.youtube.com/watch?v=Jd8QFD5Ht18

דלקתיות ברקמת השומן

Adipocyte_tissue_macrophage

אחד מן התסמינים של התסמונת מטבולית הוא השמנה בטנית. השמנה זאת מאופיינת על ידי 2 סוגי שומן מרכזיים. השומן הלבן (WAT – white adipose tissue) והשומן הפנימי (VAT – vascular adipose tissueׂׂ). למרות שתנגודת אינסולין לרוב תאופיין על ידי השמנה בטנית הקשר ההפוך אינו בהכרח מתקיים. לעיתים ישנם מצבים בהם יש השמנה בטנית בWAT אך ללא תנגודת אינסולין. בפוסט ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים אני מפרט על ההבדלים החשובים בין השמנה בWAT והשמנה בVAT. ההבדל החשוב בין שתי סוגי ההשמנות הוא שבהשמנה בטנית עם תנגודת אינסולין יש דלקתיות בWAT בניגוד להשמנה ללא תנגודת אינסולין. דלקתיות זו מאופיינת על ידי תאי דם לבנים הנקראים Macrophage שמצברים מסביב לתאי השומן. פוסט זה יעסוק במנגנון מאחורי הצטברות הmacrophage והקשר שלו לתנגודת אינסולין [1] ומיטוכונדריה.

Continue reading “דלקתיות ברקמת השומן”

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככול שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כול רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

Continue reading “מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה”

שחזור הרגישות לאינסולין

 

 rsz_clock1.האם ניתן לשפר את הרגישות לאינסולין בעזרת תזונה קטוגנית? התשובה שאינטואיטיבית עולה היא כן. בעזרת תזונה קטוגנית סוכרתיים מורידים את הסוכר בדם, אנשים עם משקל עודף מורידים במשקל ורמות האינסולין בדם יורדות. לכאורה זה נראה שהרגישות לאינסולין השתפרה אך האם הרגישות לאינסולין השתפרה או שהורדנו את הצורך הכללי של הגוף באינסולין ולכן זה נדמה ששיפרנו את הרגישות לאינסולין? כדי להדגים בצורה ברורה יותר את הכוונה שלי אציג תרגיל מחשבתי.

בצעירותנו יכולנו לאכול פחמימות בלי תופעות לוואי אך עם הזמן פיתחנו תנגודת אינסולין ולכן לא יכולנו יותר להתמודד עם אותה כמות של פחמימות כמו בעבר. עברנו לתזונה קטוגנית כדי להתמודד עם התנגודת אינסולין ואכן זה נראה שהתנגודת איננה. כעת מגיע התרגיל המחשבתי: אם נחזור לאכול פחמימות האם נחזור להיות רגישים לאינסולין כמו בצעירותנו? אם כן אז תזונה קטוגנית אכן משפרת את הרגישות לאינסולין ואם לא אז התנגודת אינסולין עדיין קיימת כך שאנו מצליחים לייצב את האינסולין, הסוכר והמשקל למרות התנגדות אינסולין.
Continue reading “שחזור הרגישות לאינסולין”

הקשר של חומצה לינולאית לתנגודת אינסולין

linoleic_acid

חומצות שומן נחלקות לסוגים שונים כאשר יש להם השפעות פיזיולוגיות שונות על הגוף, גם בהקשר של תנגודת אינסולין. בפוסט Musing about linoleic acid מתוארת ההשפעה האפשרית של חומצה לינולאית על השמנה ותנגודת אינסולין.

Continue reading “הקשר של חומצה לינולאית לתנגודת אינסולין”

ויטמין D

vitamin_dויטמין D (שהוא למעשה מתפקד כפרה הורמון) הינו שם כולל ל5 קבוצות מולקולות שנקראות D1-5. הנגזרת של הויטמין D עליה נדבר היא ויטמין D3. למולקולה זאת תפקידים רבים בגוף ולכן מחסור בויטמין עלול לפגום בתפקוד התקין של תהליכים בגוף.
המיוחד בויטמין D3 הוא שהמקור העיקרי שלו מגיע מהשמש. בעזרת טווח אורכי גל ספציפיים שמגיעים מהשמש התאים בעור מסוגלים להפוך כולסטרול לויטמין D3. עקב עובדה זאת ואורח החיים המודרני שבו אנו חשופים מעט מאד לשמש נוצר מצב של מחסור כרוני של ויטמין D3 אצל חלק גדול מהאוכלוסיה. המקור השני של ויטמין D3 הוא מקורות שומניים מהחי מכיוון שויטמין זה מסיס בשומן ולא במים.
שילוב של אורח חיים מודרני עם ירידה בצריכת שומן מהחי גורמת לכך שאנו חולים במחלות שנגרמות עקב מחסור בויטמין D3.
על החשיבות לצרוך מהויטמין (בדרכים שונות) ועל המודעות אליו אפרט בפוסט זה.
Continue reading “ויטמין D”

אינסולין

 insulin_main

אינסולין הינו הורמון בעל תפקידים רבים בגוף. האינסולין לרוב מוכר כהורמון ששולט על רמות הסוכר בדם וזאת בשל מגיפת הסכרת באוכלוסיה. לאינסולין יש תפקידים רבים בגוף ובניגוד לדעה הרווחת שתפקידו העיקרי הוא הורדת הסוכר בדם זהו רק תפקיד משני מתוך תפקיד יותר גדול.
מטרת מאמר זה הוא לתת רקע על השפעת האינסולין בגוף בהקשר של תזונה קטוגנית ומדוע יש חשיבות רבה כל כך להורמון זה בתזונה קטוגנית.
Continue reading “אינסולין”

טסטוסטרון

Testosterone

טסטוסטרון הינו הורמון סטרואידי שנחשב כהורמון הגברי משום שריכוזו אצל גברים גבוה פי 7-8 מאשר אצל נשים ויש לו תפקיד מרכזי בהתאוששות וגדילת השרירים בגוף. אנו רוצים בתור מתאמנים לשמור על הטסטוסטרון שלנו גבוה על מנת שנוכל להתחזק ולהשתקם טוב יותר בין האימונים. ישנם מספר גורמים החשובים ועיקריים המשפיעים על רמות הטסטוסטרון בגוף.
Continue reading “טסטוסטרון”