השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין

rsz_familial-partial-lipodystrophy

ישנה תסמונת מטבולית נדירה הנקראת lipoatrophic diabetes. תסמונת זאת מאופיינת על ידי מחסור בשומן תת עורי בגוף, הגוף לא מפתח רקמת שומן (אשה כזאת לדוגמא בתמונה, שימו לב לCT עם השומן הפנימי). לאנשים כאלה יש רמות גבוהות של שומן פנימי ותסמונת מטבולית כחלק מהמאפיינים של המחלה.
לרקמת השומן יש חשיבות מכרעת בהתפתחות תנגודת אינסולין ובמיוחד לדלקתיות ברקמת השומן. במחקר על עכברים ששינו אותם גנטי כך שתיהיה להם lipoatrophic diabetes בדקו את ההשפעה של השתלת רקמת שומן על התנגדות אינסולין שלהם.

Continue reading “השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין”

בנייה מול שימור כתלות במצב האנרגטי בתא

mTOR-vs-AMPK-

תהליכי בנייה ושימור בתא מתרחשים כל הזמן בשיווי משקל אחד עם השני. החלבון המזוהה עם הבקרה על תהליכי הבנייה הוא mTOR. בניית מסת שריר, גדילה וגם סרטן מזוהים עם חלבון זהה. החלבון שמזוהה עם תהליכי השימור הוא AMPK כאשר אוטופגיה (התחדשות תאים) היא הנושא העיקרי שמדברים עליו בהקשרו. מה הוא הגורם העיקרי שקובע האם התא ייכנס למצב בנייה או שימור? המצב האנרגטי בתא.

Continue reading “בנייה מול שימור כתלות במצב האנרגטי בתא”

משומן לבן לחום

רקמת השומן מתחלקת לסוגים שונים של תאים ותפקידים. שיטות החלוקה המרכזיות הן שומן פנימי (סביב האיברים הפנימיים) או שומן תת עורי ושומן לבן או חום כפי שאני מפרט בפוסט רזה זה לא בהכרח בריא. השומן חום הוא למעשה כמו תנור חימום בכך שהוא שורף שומן ליצירת חום במקום לאגירה בצורת אנרגיה כימיה כATP. המנגנון העומד מאחורי תהליך זה הוא שוני במיטוכונדריה של השומן החום לעומת השומן הלבן זאת על ידי ביטוי מוגבר של UCP1, חלבון הגורם למיטוכונדריה ליצור חום במקום אנרגיה כימית. עקב היכולת של השומן החום לשרוף שומן יש בו עניין מוגבר בתור רקמה שתוכל להעלאות את קצב המטבוליזם בגוף ובכך לשפר תסמינים של התסמונת מטבולית.

Continue reading “משומן לבן לחום”

Insulin, Brown Fat & Ketones w/ Benjamin Bikman, PhD

שיחה מעניינת על אינסולין, רקמת השומן (לבן וחום), מיטוכונדריה, גופי קטון ואימונים

https://www.youtube.com/watch?v=MPL2RYilUms

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

Continue reading “גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן”

גלוטתיון ותנגודת אינסולין

glutathioneבהמשך לסדרת הפוסטים על המיטוכונדריה ומצב החמצון בתא ישנו מחקר מעניין המציג את חשיבות הגלוטתיון שהוא פפטיד המורכב מ3 חומצות אמינו (גלוטמט, ציסטאין וגליצין) בעל חשיבות בויסוות מצב החמצון של התא שהוא בתורו קשור לכמות הROS (רדיקליים חופשיים) ולתנגדות אינסולין.

Continue reading “גלוטתיון ותנגודת אינסולין”

מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה

mitochondria

הפוסט הזה מנסה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בנושא הפעילות של המיטוכונדריה ומדידת תנגודת אינסולין. הרעיון הכללי הוא שימוש בעקרונות תרמודינימיים על מנת להעריך את מצב האנרגטי של המיטוכונדריה. במידה ואנו מסכימים שמצב המיטוכונדריה משקף את המצב המטבולי של הגוף מציאת דרך להעריך את המצב של המיטוכונדריה יהיה כלי יעיל לשיקוף מצב מטבולי זה.

Continue reading “מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה”

דלקתיות ברקמת השומן

Adipocyte_tissue_macrophage

אחד מן התסמינים של התסמונת מטבולית הוא השמנה בטנית. השמנה זאת מאופיינת על ידי 2 סוגי שומן מרכזיים. השומן הלבן (WAT – white adipose tissue) והשומן הפנימי (VAT – vascular adipose tissueׂׂ). למרות שתנגודת אינסולין לרוב תאופיין על ידי השמנה בטנית הקשר ההפוך אינו בהכרח מתקיים. לעיתים ישנם מצבים בהם יש השמנה בטנית בWAT אך ללא תנגודת אינסולין. בפוסט ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים אני מפרט על ההבדלים החשובים בין השמנה בWAT והשמנה בVAT. ההבדל החשוב בין שתי סוגי ההשמנות הוא שבהשמנה בטנית עם תנגודת אינסולין יש דלקתיות בWAT בניגוד להשמנה ללא תנגודת אינסולין. דלקתיות זו מאופיינת על ידי תאי דם לבנים הנקראים Macrophage שמצברים מסביב לתאי השומן. פוסט זה יעסוק במנגנון מאחורי הצטברות הmacrophage והקשר שלו לתנגודת אינסולין [1] ומיטוכונדריה.

Continue reading “דלקתיות ברקמת השומן”

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככול שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כול רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

Continue reading “מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה”

Insulin vs. Ketones – The Battle for Brown Fat

הרצאה קצרה המפשטת את ההבדלים בין שומן חום ללבן והחשיבות שלהם. יש הסבר על המיטוכונדריה וUPC – Uncoupling proteinבלי להכנס יותר מידי לביוכימיה, ברמה של הבנת התהליך והמשמעות שלו.
בנוסף מוצג המעבר משומן חום ללבן וההפך כתלות בריכוז הקטונים והאינסולין בדם כך שריכוז גבוה של אינסולין יגרום לשומן חום לעבור שומן לבן שזהו מצב לא טוב משום ששומן חום שורף אנרגיה (בעזרת UPC) ושומן לבן מאחסן אנרגיה.
ההרצאה טובה בעיקר בגלל שהיא מצליחה לפשט נושא כול כך מורכב כמו המיטוכונדריה וויסות האנרגיה בגוף על ידי הסברים טובים וקולעים.

https://www.youtube.com/watch?v=8t1JN0RgvO4

למתעמקים יש מאמר הנכנס לפרטים הביוכימיים של התהליכים הקשורים לשריפת אנרגיה על ידי המיטוכונדירה במאמר Being right on Q: shaping eukaryotic evolution