השפעת גופי הקטון על המטבוליזם בשרירים ובמוח

הקדמה

גוף הקטון beta-Hydroxybutyric מספק אנרגיה למוח במצבים של מחסור בגלוקוז אך קטונים יכולים לספק אנרגיה לרקמות נוספות והם בעלי השפעה מטבולית על כלל הגוף מעבר לתפקיד הראשי שלהם במוח. בפוסט על האינסולין אני מסביר כיצד התפקיד המרכזי של האינסולין בגוף הוא וויסות מקורות אנרגיה של הגוף ודאגה להאספקה סדירה שלהם. המצב האנרגטי של התא שמווסת בעיקר על ידי אינסולין ישפיע על צריכת האנרגיה שלו ומכיוון שגופי קטון בסופו של דבר מומרים לAcetyl – CoA עבור מעגל קרבס ליצירת אנרגיה תיהיה להם השפעה על הרכב מקורות האנרגיה של התא ובדם.

Continue reading “השפעת גופי הקטון על המטבוליזם בשרירים ובמוח”

רגולציה של שריפת שומן בתא

inhibition-of-CPT-Iמסלולי האנרגיה בתא מווסתים על ידי מנגנונים שונים בהתאם לרמת האנרגיה בתא. בפוסט על המיטוכונדריה תיארתי מדוע הרגולציה על כניסת הסוכר לתא גורמת לתנגודת אינסולין אותה אנו מזהים עם התסמונת מטבולית. אך כמו שיש רגולציה שלא נקבל עודף אנרגיה בתא מסוכר יש גם רגולציה על השומן. רגולציה זאת מתבצעת על יד הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה בניגוד לרגולציה של הסוכר המתבצעת מחוץ לתא.

Continue reading “רגולציה של שריפת שומן בתא”

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

Continue reading “גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן”

ויסות ריכוז גופי הקטון בדם

ffa-keto

מי שקרא את המבוא לתזונה קטוגנית שם לב שבתזונה קטוגנית הנו מעוניינים שהגוף ייצר גופי קטון מעל ריכוז מסוים זאת על ידי שמירה על האינסולין נמוך ויציב. אומנם יש קורולציה בין אינסולין נמוך לריכוז גבוה של גופי קטון בדם אך האם הקשר הוא סיבתי או רק קורולציה? אציג מספר מחקרים שמנסים לבדוק מה הם הגורמים הישירים המשפיעים על ריכוז גופי הקטון בדם.
Continue reading “ויסות ריכוז גופי הקטון בדם”