ישנו מיתוס הטוען שבשר נרקב במעיים של בני האדם או במילים אחרות שאדם אינו מסוגל לעכל בשר בצורה יעילה. כדי להפריך טענה זו וכדי להוכיח שהבשר מתעכל במלואו עוד לפני שהוא אפילו מגיע למעי מתואר סיפור של אדם שראה במו עיניו את מה שיוצאת לו מהקיבה.ֿ
רמת הפוסט: מתחיל
בפוסט CAN HUMANS DIGEST MEAT? מתואר מקרה של אדם אשר עקב זיהום במעיים נאלץ לכרות אותם את מרביתם כך שעליו לרוקן את תכולת הקיבה שלו למכונה נפרדת משום שאין לו מספיק שטח לקלוט את האוכל שהוא אוכל.
משום שהוא הסתקרן באכילה קרניבורית ומערכת העיכול הוא הסתכל על הזמן שלוקח לדברים שהוא אוכל להתעכל ומה תוקע את המכונה שקולטת את תכולת הקיבה שלו.
הוא מתאר שהוא מעולם לא ראה חתיכות של בשר נתקעות בשקית. פעם אחת הוא ניסה לאכול את “החתיכת בשר הכי גדולה שאני יכול לדחוף לפה”. זה לקח לה 20 דקות להגיע לשקית ושעתיים להתפרק לגמרי. כול זאת בעוד שהוא לוקח תרופת להורדת התיאבון שמורידות את הPH של הקיבה מה שגורם ליכולת העיכול שלה להיות מופחת.
מה כן נמצא בתוך השקית? זיתים, חסה, גרעינים וזרעים. אנחנו לא מסוגלים לעכל תאית ולכן חלקים אלו ממשיכים במעי לאורך זמן עד שהם יוצאים.
כול האנזימים (pepsin, trypsin, chymotrypsin, lipase bile) הדרושים לפירוק בשר מיוצרים בגוף בכבד, קיבה ובלבלב לכן אנו מסוגלים לעכל בשר ללא עזרה של חיידקים או אנזימים חיצוניים המצויים במעי.
המיתוס שבשר נרקב במעי שלנו (מיתוס שלרוב מגיע מטבעונים) אינו מבוסס ודוגמא חיה זו מראה עד כמה יעיל הגוף בעיכול בשר.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: מיתוס ההוצאה הקלורית אצל שבטים ילידים