הורמוני המעי ומזון מעובד

refiend_flour

למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.

הורמוני המעי

ישנם 2 הורמונים מרכזיים בהם נעסוק בפוסט הזה. GIP וGLP-1 הורמונים אלו מופרשים במקומות שונים במעי על ידי 2 סוגי תאים [1] GIP מופרש מתאי הK וGLP-1 מופרש מתאי הL.

k_l_cells

התפקיד המרכזי של GIP הוא לגרום לעלייה בריכוז האינסולין כתגובה לאוכל ובמיוחד כתגובה לגלוקוז. בלבלב יש קולטנים מיוחדים לGIP שמגיבים בהפרשת אינסולין עם עלייה בריכוז הGIP. כשני שליש מהתגובה האינסולינית לאוכל היא בגלל GIP ולא בגלל העלייה בסוכר בדם. את הנתון הזה מצאו על ידי העלאת ריכוז הסוכר בדם אצל נבדקים בריאים פעם אחת בצורה אוראלית ופעם אחת בהזרקה ורידית. ניתן לראות כיצד אכילה של סוכר מעלה את האינסולין פי 3 לעומת העלאת הסוכר לרמה זהה דרך הוריד [2].

inuslin_response

לא רק גלוקוז מעלה את ריכוז הGIP אלא גם שומן וחלבון. לחלבון יש קורלציה טובה לGIP ולתגובה האינסולינית דבר היכול להסביר מדוע לחלבונים מסויימים יש תגובה אינסולינית יותר גבוהה מלחלבונים אחרים [3].

“In regard to GIP, early (0–30 min) intact and total GIP responses were significantly higher after protein than after fat ingestion (P < 0.001 for both). In contrast, the late intact and total GIP responses were similar after protein and fat ingestion”

gip_effect_to_fat_protein

insulin_to_protein_response

GIP מכין את הגוף למזון שעומד להכנס לדם. לא רק אינסולין מופרש כתגובה לGIP אלא גם גלוקגון במיוחד כאשר רמות הסוכר נמוכות זאת על מנת לתקן עבור פעילות האינסולין ולשממור על הסוכר יציב [2].

חוץ מהשפעה על הלבלב לGIP יש השפעה על איברים שונים כגוף כגון המוח, הלב, השרירים ועוד. למרות שאצל סוכרתיים יש רמות אינסולין גבוהות יותר בצום כאשר בודקים GIP כתגובה לאוכל עבור סוכרתיים כמול אנשים בריאים לא נמצא הבדל בריכוז הGIP בדם דבר המראה שגם אצל אנשים בריאים יש פונטציאל לעלייה גדולה באינסולין כתגובה לאוכל [4].

GLP-1 מופרש בשלב מאוחר יותר במעי ויש לו השפעה אינסולינית גם כן אך פחותה משל GIP לכן כשאנו מדברים על תגובה אינסולינית GIP הוא בעיקר מה שמעניין אותנו [2].

“There is no doubt that in healthy human subjects the insulinotropic effects of GIP and GLP-1 are additive, that is, a combined administration of GIP and GLP-1 will lead to an insulin secretory response that is equivalent to the sum of the responses elicited by GIP or GLP-1 alone.”

לGLP-1 יש השפעה על קצב ריקון המעי ותחושת הרעב. רמות גבוהות של GLP-1 ייגרמו לתחושת שובע גבוהה יותר ולאכילה פחותה. ההשפעה העיקרית שלו במטבוליזם של הסוכר היא מניעת היפו על ידי הפרשת גלוקגון. כאשר רמות הסוכר יורדות מתחת לריכוז מסויים GLP-1 אינו גורם לעלייה באינסולין אלא לעלייה בגלוקגון [2].

“The absolute glycaemic threshold below which GLP-1 cannot stimulate insulin secretion, even at supra-physiological concentrations, was identified as approximately 66 mg dL−1 Conversely, the higher the glucose concentrations, the greater the degree of augmentation”

לGIP יש השפעה משמעותית על הפרשת האינסולין כתגובה לאוכל. מה שמעניין הוא שלא רק הרכב המאקרו של האוכל משפיע על מידת הפרשת הGIP אלא גם ההרכב הכימי המרחבי שלו או במילים אחרות מידת העיבוד שלו.

סיכום ההשפעות של GIP וGLP-1  בגוף:

1_gip_effect_in_the_body

 

מזון מעובד ואינסולין

כאשר רוצים להגדיר מזון מעובד נתקלים בבעיה, איך נגדיר מזון מעובד? נוכל להשתמש בהגדרה שלנו שתתאים למטרת הפוסט. מזון מעובד הוא מזון שעבר שינוי במבנה הכימי המרחבי שלו. שינוי זה יכול לקרות על ידי טחינה, בישול או תהליך פיזיקלי או כימי אחר. לא כל התהליכים גורמים לשינוי כזה אבל לאלה שכן יש השפעה על האפקט האינסוליני של אותו מזון.

לדוגמא כשמסתכלים על עמילן שהוא פולימר של סוכרים המבנה המרחבי שלו משפיע על התגובה האינסולינית. ככל שהעמילן מתפרק יותר בקלות כך התגובה האינסולינית גדולה יותר [5].

strach_insullin

לא רק עמילן מציג תופעה כזאת אלא גם אורז ודגנים. כאשר דגנים עוברים טחינה לfine flour התגובה האינסולינית גדולה בהרבה [6].

wheat_insulin

עבור אורז רואים תופעה מעניינת שאדגים אותה בעזרת מספר מחקרים. לסיבים אין השפעה על התגובה האינסולינית מה שמשפיע זה מידת העיבוד של המזון [7].

rice_insulin

איך אפשר להסביר שפסטה גורמת לתגובה אינסולינית נמוכה יותר מלחם מלא? ההבדל הוא בGIP. מידת האינטרקציה עם תאי הK במעי והפרשת הGIP בהתאם ייקבעו את התגובה האינסולינית לאוכל [8]. שימו לב שתכולת הסיבים של הפסטה המלאה אינה גבוהה כלל.

whole_meal_pasta_fiber_gip

whole_meal_pasta_gip_graph

שימו לב להבדלים של קמחים שונים על הורמוני המעי [9]:

bread_gip_resposne

 

הנקודה החשובה כאן היא שלא כמות הסיבים או כמות הפחמימות (ביחס לכמות פחמימות זהה עם מבנה מרחבי אחר) אלא המבנה המרחבי הוא זה שבעיקר ייקבע את התגובה האינסולינית לפחמימות. עבור חלבונים ישנו אפקט דומה כאשר החלבון עובר עיבוד [10]. חלבון מי גבינה מציג תגובה אינסולינית מוגברת לעומת חלבונים אחרים. בשומן אין כמעט השפעה על העיבוד שלו בהפרשת GIP.

שילוב של שומן ופחמימה

כפי שהסברתי בפוסטים פחמיתוזיס ועל המיטוכונדריה שילוב של שומן ופחמימה הוא בעייתי מבחינה מטבולית וגורם לאינסולין גבוה, דלקתיות ברקמת השומן ובהמשך לכל התסמינים של התסמונת המטבולית.

התגובה האינסולינית של שומן ופחמימה והורמוני המעי על ידי שילוב ביניהם גדולה מאכילה של כל אחד בנפרד. במחקר הבא נבחן שילוב של תפוח אדמה, חמאה ובשר בקר רזה בשילובים שונים. השילוב הגרוע ביותר היה תפוח אדמה וחמאה [11].

fat_and_cho_gip

דוגמא נוספת על סנדוויץ לעומת מרכיביו בנפרד [12]:

sandwich_gip

מנקודת מבט אבולוציונית מאכלים המכילים יחס של פחמימות ושומן כפי שמוצג כאן אינו קיים בטבע וזה אינו המזון עליו התבססנו לאורך ההתפתחות שלנו לכן אחד ההסברים מדוע אנו מגיבים כך לשומן ופחמימה הוא שמעולם לא נדרשנו להתמודד עם מאכלים מסוג זה. אכילה מסוג מאופיינת אצל חיות ש”אוכלות בשביל החורף“, משמינות בכוונה כדי להתמודד עם הצום של החורף.

סיכום ומסקנות

להרכב המאקרו של האוכל יש חשיבות על התגובה ההורמונלית שלו אך לא פחות חשוב המבנה הכימי והמבנה המרחבי שלו. כתבתי בעבר על תזונה קטוגנית כתזונה קרניבורית ועל החשיבות של איכות המזון לא פחות מהרכב המאקרו. לנסות להחליף אוכל אמיתי במזון מעובד (כמו שייק חלבון למשל) אינו מהווה תחליף שווה לאוכל אמיתי אפילו שהרכב המאקרו שלהם זהה. בספר Nutrition and Physical Degeneration כותב Weston Price על המאכלים המסורתיים שאוכלים בכל אוכלוסיה ואיך הם עוברים עיבוד. כמו שהזכרתי לא כל צורת העיבוד שוות, יש צורך בלהגדיר עיבוד. ככל הנראה הם מעבדים את האוכל שלהם בצורה כזאתי שאינה משפיעה לרעה כל כך על המבנה הכימי של המזון.

בניתוח מעקף קיבה עיקר ההשפעה על האינסולין מגיע מעקיפת תאי הK ומגע ממושך יותר עם תאי הL מה שגורם לירידה בGIP (פחות אינסולין) ועלייה בGLP-1 (תחושת שובע מוגברת) [13]. השיפור במצב המטבולי מתחיל משיפור התגובה ההורמונלית במעי. אפקט דומה ניתן להשיג על ידי תרופות החוסמות את יציאת GIP מתאי הK במעי [14].

Gastric Bypass Surgery on GLP-1, GIP

התזונה הקטוגנית שאני מקדם בבלוג הזה היא לא רק על פי הרכב המאקרו אלא גם איכות המזון. אכילה בהרכב המאקרו הנכון ממקורות לא מעובדים בצורה רעה של אוכל יביאו ליציבות מטבולית ובריאות. ניסיונית להחליף אוכל אמיתי בכל מיני תחליפי אוכל למיניהם כמו שייקים קטוגנים, פיצות מיוחדות או כל מיני טריקים אחרים שמכילים הרכב מאקרו זהה לאוכל אמיתי אך בהרכב כימי ומבני שונה עלולים לפספס את המטרה של בריאות מטבולית.

פחמימה לא שווה פחמימה וחלבון לא שווה חלבון

בעזרת הנתונים שהבאתי בפוסט אני מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה הזאתי. אוכל אמיתי, בהרכב מאקרו נכון וכמויות מתאימות, זאת השאיפה. הפרקטיקה לתזונה קטוגנית כמו שאני מתאר היא באמת פשוטה ואפשר לסכם אותה דרך תמונה אחת המציגה מה לאכול:

ket_macros

 

הרצאה טובה על הורמוני המעי, אוכל מעובד וההשפעה של הכל:

מקורות

[1] – Mechanisms underlying glucose‐dependent insulinotropic polypeptide and glucagon‐like peptide‐1 secretion. Timothy J. Kieffer and Yutaka Seino. 2016. link.

[2] – MIncretin hormones: Their role in health and disease. TMichael A. Nauck MD. 2018. link.

[3] – Incretin and islet hormonal responses to fat and protein ingestion in healthy men. Richard D. Carr. 2008. link.

[4] – ISecretion of glucagon-like peptide-1 (GLP-1) in type 2 diabetes: what is up, what is down? Nauck MA. 2011. link.

[5] – Insulin and glycemic responses in healthy humans to native starches processed in different ways: correlation with in vitro alpha-amylase hydrolysis. F R Bornet. 1989. link.

[6] – Particle size of wheat, maize, and oat test meals: effects on plasma glucose and insulin responses and on the rate of starch digestion in vitro. F Heaton KW. 1988. link.

[7] – Physical factors Influencing postprandial glucose and insulin responses to starch. K O’Dea. 1980. link.

[8] – Postprandial glucose, insulin, and incretin responses to grain products in healthy subjects. Katri S Juntunen. 2002. link.

[9] – Structural differences between rye and wheat breads but not total fiber content may explain the lower postprandial insulin response to rye bread. Juntunen KS. 2003. link.

[10] – Comparison of different sources and degrees of hydrolysis of dietary protein: effect on plasma amino acids, dipeptides, and insulin responses in human subjects. Morifuji M. 2010. link.

[11] – The effect of coingestion of fat on the glucose, insulin, and gastric inhibitory polypeptide responses to carbohydrate and protein. Collier G. 1983. link.

[12] – Contributions of fat and protein to the incretin effect of a mixed meal. Guillaume Carrel. 2011. link.

[13] – Effect of Modified Roux-en-Y Gastric Bypass Surgery on GLP-1, GIP in Patients with Type 2 Diabetes Mellitus. Shao-Wei Xiong. 2015. link.

[14] – Selective sodium-dependent glucose transporter 1 inhibitors block glucose absorption and impair glucose-dependent insulinotropic peptide release. Dobbins RL. 2015. link.

Facebook Comments

2 thoughts on “הורמוני המעי ומזון מעובד”

Leave a Reply to Ran Naot Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.