לאחרונה יצאו שתי מחקרים שמראים שתזונה קטוגנית מסוכנת [1] ושצום לסירוגין אינו עוזר לירידה במשקל או לבריאות [2]. בשתי המחקרים האלה אוכלוסיית המחקר הייתה אנשים צעירים מה שמהווה הטייה לגבי היעילות הבריאות והמטבולית של מטרת המחקר. בפוסט הזה אסקור ואסביר את הבעיות עם שתי המחקרים האלה.
רמת הפוסט: מתעניין.
תזונה קטוגנית מסוכנת ללב
במחקר [1] בדקו את ההשפעה של תזונה קטוגנית על LDL ומדדים מטבוליים נוספים. הנבדקות הן 24 נשים צעירות (גיל 23) רזות ועל פי מדדים ראשוניים שהם סיפקו נראות בריאות. המחקר בוצע במשך 4 שבועות כאשר הן החליפו כל פעם בין הקטוגני (77% שומן, 19% חלבון) לעומת תזונה ״רגילה״ עם 15 שבועות ״שטיפה״ בין ההחלפות. כבר בהתחלת המחקר היה להן HDL של 65 mg/dl וטריגליצרידים של 53 mg/dl, לא רע בכלל ומראה על בריאות מטבולית גם על פי מדד TyG וגם על פי מדד של יחסי HDL לטריגליצרידים [3]. כמה הLDL בהתחלה? 81 mg/dl.
בנוסף סיפקו גם מדידת אינסולין, כמה היה להם בהתחלה? שאלה טובה כי משהו לא מסתדר לי ביחידות. אף פעם לא ראיתי אינסולין שמדווח בmM וכאן הוא מדווח בערכים של 6.3 שיותר מתאים ליחידות של µIU/mL. אם אתה ממיר mM לµIU/mL אתה מגיע למספרים לא הגיוניים בכלל אז אני מניח שהם טעו ביחידות.לכן ערכי אינסולין התחלתיים של 6.3 µIU/mL זה מעולה כך שבסך הכל בהתחשב במדדי הבריאות ההתחלתיים הנבדקות בריאות מטבולית.
תוצאות המחקר
תוצאות בדיקות הדם לאחר התזונה הקטוגנית: HDL 81 mg/dl, טריגליצרידים 64 mg/dl, אינסולין 3.3 µIU/mL וLDL 154 mg/dl.
מצויין בדיון שהקטוגנים עלו בHDL לעומת הקבוצה השנייה וגם ירדו במשקל ספונטנית. כאשר שימו לב שאילו נשים עם BMI 22 כן? רזות ביותר ובכל זאת ירדו במשקל ספוטנית. הם כתבו שהם הנחו אותם לא לרדת במשקל אבל זה לא עזר ושהחישובים נשארו אותו הדבר גם אחרי תיקון לירידה במשקל.
בסיכום המחקר נכתב שבגלל שרואים עלייה מובהקת של 70 LDL בממוצע אחרי התזונה הקטוגנית צריך לקחת בחשבון את הסכנה של תזונה קטוגנית לנשים צעירות:
“The data suggest that feeding healthy, young, normal-weight women a ketogenic LCHF diet induces a deleterious blood lipid profile. The elevated LDL cholesterol should be a cause for concern in young, healthy, normal-weight women following this kind of LCHF diet”
מעבר לכך שLDL אינו מהווה גורם סיכון למחלות מטבוליות הם מתעלמים מהשיפור המטבולי של הנבדקות ומכך שהן בריאות מטבולית לחלוטין כך שעל פי המדדים הטובים לסיכון למחלות לב הן בסיכון אפסי.
צום לסירוגין אינו עוזר לירידה במשקל
מטרת המחקר [2] היא בדיקת ההשפעה של חלוקה שונה של קלוריות לאורך היום על הגוף. 3 קבוצות בנות 12 אנשים כל אחד בריאים ורזים (גיל ממוצע 45 אבל עם סטיית תקן גדולה) קיבלו תזונה למשך 3 שבועות.
כמה בריאים ורזים? הBMI הממוצע הוא 24 (כאשר זה מעורבב נשים וגברים). האינסולין בצום 2.5µIU/mL, גלוקוז בצום 100mg/dl וטריגליצרידים של 70mg/dl. נראה בריא מטבולית בהחלט.
מה עשתה כל קבוצה?
קבוצה 1: גרעון קלורי של 25% יומי קבוע.
קבוצה 2: יום של צום ויום של 150% קלורי (יוצא בממוצע 75% קלוריות ליום כמו קבוצה 1).
קבוצה 3: יום של צום ויום של 200% קלוריות. אין גרעון קלורי לכאורה.
מה נמדד?
מדדו להם משקל גוף, הרכב גוף, תגובה הורמונלית לאוכל ושינויים של ביטוי גנטי ברקמת השומן.
תוצאות המחקר
קבוצה 1 ירדה 2 קילו כמעט הכל משומן.
קבוצה 2 ירדה 1.5 קילו כאשר חלק מרקמה רזה.
קבוצה 3 לא ירדה במשקל באופן מובהק סטטיסטי.
מה שמעניין ולא הדגישו מספיק זה את המשפט הבא שהם כותבים על השומן הפנימי:
״It is notable, however, that visceral fat mass responded similarly to intermittent versus continuous energy restriction, as that particular compartment of adipose tissue is ordinarily highly correlated both with cardiometabolic risk and with the subcutaneous fat depot that did respond so differently to the interventions in this study״
מבחינה מטבולית הם כותבים שלא היה הבדל בשום קבוצה על הפרמטרים של הדם. אינסולין, גלוקוז, טריגליצרידים, כולסטרול, שום דבר. תוצאה מעניינת נוספת שהיא שקבוצה 2 (עם הצום לסירוגין וגרעון קלורי) הציגה ירידה בהוצאה הקלורית שלהם לאחר המחקר. גם בקבוצה 1 זה קרה אבל זה לא מובהק סטטיסטית.
מחקר זה בוצע כך שהנבדקים נדרשו לעמוד בקצבה קלורית ולדווח עצמאית על יומן האכילה שלהם. אחד מהיתרונות המרכזיים של צום לסירוגין הוא שיפור מנגנון הרעב כך שהוא מווסת. במצב זה אוכלים באופן טבעי פחות (כשאשר מגיעים ממצב של בעיה מטבולית) ולכן לשמור על כמות קלוריות קבועה במחקר לא מביאה בחשבון את ההשפעה הזאת. מעבר לכך דיווח העצמאי של קלוריות במחקר של ירידה במשקל מראה שיש טעויות גדולות בדיווח כפי שנצפה בהרבה מחקרים מסוג זה.
אנשים צעירים והטיית מחקרים
בשתי מחקרים אילו קבוצת המחקר הייתה אנשים צעירים ובריאים. קבוצות המציגות מגבלות לגבי היכולת של מחקרים מסוג זה להסיק לגבי אוכלוסיות חולות ויש לך מספר סיבות:
גודל האפקט
הבעיה הסטטיסטית עם קבוצות מסוג זה הוא שגודל האפקט שיתקבל יהיה קטן עד כדי כך שהוא לא יהיה משמעותית סטטיסטית. למה הכוונה? נניח אדם בריא עם של טריגליצרידים 50mg/dl. ישנו גבול תחתון עד כמה שהטריגליצרידים שלו יכולים לרדת, השינוי היחסי האפשרי קטן ולכן יהיה קשה להראות שינוי סטטיסטי משמעותי. אם נקח להשוואה אדם סוכרתי עם עודף משקל משמעותי אפשר יהיה אצלו לראות ערכים של טריגליצרידים 350mg/dl ואף הרבה יותר. בערכים כאלו גבוהים יותר קל להראות סטטיסטית שינוי כי גודל האפקט הרבה יותר משמעותי.
גודל הקבוצה
יש לשים לב לגודל המדגם. ככל שהקבוצה יותר קטנה כך הסיכוי שיהיה p hacking ייגדל. p hacking הוא מצב בו נתון חריג גורם לממוצע הכללי לסטות ולהראות אפקט ״משמעותי סטטיסטי״. כאשר יש אדם עם מדד חריג בקבוצה מכיוון שהוא חריג בהתפלגות באוכלוסייה הוא יטה את התוצאות. כאשר קבוצת המדגם מספיק גדולה אפילו אם יש אנשים חריגים במדדים שלהם הם לא ישפיעו על הממוצע הכללי בצורה גדולה מכיוון שהוא מורכב ממסה גדולה של אנשים בעלי מדדים נורמליים. בשתי המחקרים האלו קבוצות המדגם קטנות כאשר במחקר השני הקבוצות קטנות ביותר של 12 איש מה שמהווה הטייה ברורה לp hacking.
משך המחקר
לעיתים לוקח זמן רב לתזונה להראות השפעה על מדדים הקשורים לתחלואה בטווח הארוך. למשל מדדי סיכון להתקפי לב וכו׳. אנשים צעירים בדרך כלל לא מקבלים התקפי לב ולכן קשה לדעת איזה מדדים מקושרים להתקפי לב אצל צעירים פשוט משום שאין מספיק התקפי לב כדי להראות קבוצת ביקורת וקבוצה חולה. לעומת זאת אצל אנשים בגיל העמידה יש מספיק מקרים של התקפי לב כדי להראות שבקבוצה אחת קיבלו יותר מהשנייה. במחקרים אילו הזמן בתזונה היה קצר ביותר עד כדי חודש. בתזונה קטוגנית למשל שינויים הקשורים לתזונה יכולים לקחת חודשים כך שאם נרצה לראות שינויים יותר משמעותיים במטבוליזם שלנו יש לקחת פרקי זמן ארוכים בתזונה.
כאשר אנו רוצים להראות שתזונה או טכניקה מסויימת מטיבה עם אנשים עלינו להראות זאת על אנשים חולים תחילה כדי שנוכל לראות את ההשפעה. תזונה קטוגנית או צום לסירוגין ישפיעו בצורה שונה על אנשים סוכרתיים, בגיל העמידה ועם משקל יותר מאשר על אנשים בריאים וצעירים.
להסיק ממחקרים אילו שתזונה קטוגנית או צום לסירוגין לא עובדים או מסוכנים זה כמובן כשל לוגי של הטיית קבוצת המחקר. חשוב לשים לב לפרטים אילו כאשר קוראים כותרות ומחקרים.
[1] – A Ketogenic Low-Carbohydrate High-Fat Diet Increases LDL Cholesterol in Healthy, Young, Normal-Weight Women: A Randomized Controlled Feeding Trial, Anna Sjödin, 2021. link.
[2] – A randomized controlled trial to isolate the effects of fasting and energy restriction on weight loss and metabolic health in lean adults, James Alexander Betts, 2021. link.
[3] – Elevated Triglycerides to High-Density Lipoprotein Cholesterol (TG/HDL-C) Ratio Predicts Long-Term Mortality in High-Risk Patients, Andrew M.Wilson, 2018. link.
