המחדל והטיוח של מחקר מינסוטה

בשנים 1968-1973 בוצע המחקר הקליני הגדול בעולם לבדיקת ההשפעה של החלפת שומן רווי בתזונה בשמן תירס (שומן רב בלתי רווי – חומצה לינולאית) על בריאות הלב [1]. באותן השנים התיאורייה שמחלות לב נגרמות עקב עלייה בריכוז הכולסטרול בדם כתוצאה מאכילת יתר של שומן רווי נדחפה בעיקר על ידי מדען בשם אנזל קיז (Ancel Keys). מטרת המחקר הייתה להראות כיצד החלפה של שומן רווי בשומן רב לא רווי (שמן תירס, חומצה לינולאית) תוביל לשיפור בריאות הלב וירידה בתמותה. ניתן היה לצפות שמחקר בסדר גודל שכזה יפורסם ברבים אך התוצאות שלו נקברו בארכיון ורק בשנת 2015 נמצאו ועברו אנליזה מחדש. מדוע המחקר לא פורסם? משום שהתוצאות שלו לא ענו על הציפיות של החוקרים ומעבר לכך אנזל קיז דאג ששמו לא יוזכר בתוצאות החלקיות שפורסמו לאורך השנים כדי לא להכתים את שמו.

רמת הפוסט: מתחיל.

תיאור המחקר

כ9,423 נבדקים השתתפו במחקר רדנומלי בעל סמיות כפולה (דרגה גבוהה של איכות מחקר שיכולה להראות סיבתיות בה גם הבודקים וגם הנבדקים לא יודעים מה הם בדיוק אוכלים). המחקר בוצע בקרב 6 בתי חולים לבריאות הנפש במינוסטה כך שהייתה שליטה טובה על התזונה של הנבדקים ומעקב אחרי המצב הבריאותי שלהם. כפי שהוסבר מטרת המחקר היא להראות כיצד החלפה של שומן רווי שנחשב מזיק בשומן רב לא רווי כמצוי בשמן תירס בצורת חומצה לינולאית תוביל לשיפור בריאות הלב. הנבדקים שקיבלו תזונה בעלת כמות שומן רווי נמוכה הורידה את אחוז הקלוריות משומן הרווי בתזונה שלהם ב50% מ18.5% אחוז קלורי בממוצע ל9.2% אחוז קלורי כאשר אחוז החומצה הלינולאית עלה מ3.4% ל13.2%. החמאה והבשר השמן הוחלפו במרגרינה ושמן תירס כדי לספק השינוי הדיאטטי המבוקש.

מתוך כלל הנבדקים ל2,355 היו בדיקות כולסטרול ולכן נבדקים אילו נלקחו אל האנליזה המחודשת שנעשתה לתוצאות המחקר. גילם הממוצע היה 52 ו25% מהם היו מעל גיל 65 כאשר הם היו במשקל גוף תקין בממוצע עם BMI 24.5. בנתוני הפתיחה לא היה הבדל בריכוז הכולסטרול, גיל או במדדי לחץ הדם שנמדדו.

תיאור הנבדקים שנלקחו לאנליזה של המחקר:

על פי התיאורייה שהעלה קיז הורדת השומן הרווי והעלאת השומן הרב בלתי רווי ייגרום לירידה בכולסטרול ואכן תצפית זו נראתה במחקר. כאשר נצפתה ירידה של 18.1% אחוז בריכוז הכולסטרול בממוצע אצל הנבדקים שהחליפו את החמאה בשמן תירס ומרגרינה. אומנם דיאטת הבקרה מוגדרת כבקרה אך בפועל הם העלו גם כן את צריכת המרגרינה ושמן התירס שלהם אך לא נצפה שינוי בשומן הרווי ולכן נצפתה ירידה קלה בריכוז הכולסטרול שלהם.

מטרת המחקר אכן הושגה והיא הורדה של ריכוז הכולסטרול בדם של הנבדקים אך מה קרה לתמותה ובריאות הלב שלהם?

מתוך כלל הנבדקים שתוארו בוצעה אנליזה על נבדקים אשר התמידו בתזונה מעל כשנה (3 שנים מעקב בממוצע) והיה להם בדיקות של הכולסטרול.

תוצאות המחקר כפי שתואר בתחילת הפוסט אינן תואמות להשערת החוקרים כאשר כל ירידה בריכוז הכולסטרול הובילה לעלייה בתחלואה עם השפעה משמעותית על אנשים בגילאי 65+

בגרף תמותה כללית כפונקציה של שינוי הכולסטרול בדם, ניתן לראות כיצד ירידה בכולסטרול מובילה לעלייה בסיכוי לתמותה:

״Among both groups combined, a 30 mg/dL (0.78 mmol/L) decrease in serum cholesterol was associated with 22% higher risk of death from any cause (hazard ratio 1.22, 95% confidence interval 1.14 to 1.32) based on a Cox model adjusted for baseline serum cholesterol, age, sex, adherence to diet, BMI, and systolic blood pressure.״

תמותה בקרב בני 65+ ניתן לראות את הגרף הכחול המייצג את הקבוצה שהורידו לה את השומן הרווי והעלו את החומצה הלינולאית:

״The higher risk of death associated with decreased serum cholesterol seems to be driven by the subgroup aged ≥65. Among participants who were older than 65 at baseline, a 30 mg/dL decrease in serum cholesterol was associated with 35% higher risk of death (hazard ratio 1.35, 95% confidence interval 1.18 to 1.54), whereas among people aged under 65 at baseline there was no relation between the change in serum cholesterol and death (1.01, 0.88 to 1.16).״

בדיקה של בריאות העורקים והלב לא מצאה הבדל בין הקבוצות.

 ״Also, participants in the intervention group did not have less coronary atherosclerosis or aortic atherosclerosis (table 5). These findings should be interpreted with caution because of partial recovery of autopsy files. There was no association between serum cholesterol and myocardial infarcts, coronary atherosclerosis, or aortic atherosclerosis in covariate adjusted models״

הטיוח של מחקר מינוסטה נעשה בשלבים לאורך השנים כאשר הוצגו תוצאות חלקיות או כאלו התואמות את השקפת החוקרים עד שנקברו בארכיונים ונמצאו מחדש בשנת 2016, את רצף הזמן של המחקר ניתן לראות בגרף הבא:

שומן רווי, שמני זרעים ומחלות לב

האם החלפה של שומן רווי בשמני זרעים ״בריאים״ כמו שמן קנולה, תירס, כותנה, חמניות וכו׳ תגרור ירידה במקרי התקפי הלב? לא רק שהמחקר הקליני הגדול בעולם שבוצע (וטוייח) אינו מציג ראיות שכאלה אלא גם מחקרים גדולים נוספים שניסו ״להוכיח״ את התיאורייה ששומן רווי מוביל לעלייה בכולסטרול ובהתאם למחלות לב.

בגרף הבא [1] ניתן לראות מספר רב של מחקרים גדולים נעשו על ההחלפה של שומן רווי בחומצה לינולאית ואת הHazard Ratio שלהם למחלות לב.

רשימת המחקרים המופיעים בגרף:

MCE=Minnesota Coronary Experiment; SDHS=Sydney Diet Heart Study; RCOT=Rose Corn Oil Trial; LA Vet=Los Angeles Veterans Trial; MRC-Soy=Medical Research Council Soy Oil Trial; DART=Diet and Re-infarction Trial; ODHS=Oslo Diet Heart Study; STARS=St. Thomas Atherosclerosis Regression Study

הסבר קצר על הגרף: בלי להבין יותר מדי סטטיסטיקה מה שצריך לדעת זה שHazard Ratio הוא פרמטר שמתאר סיכון יחסי לחלות במחלב לב. אם הטווח של הHazard Ratio בסבירות של 95% חוצה את קו 1 זה אומר שהתוצאות לא מראות על שוני בין הקבוצות. כאשר הHazard Ratio חוצה את הקו ה1 והוא קטן או גדול ממנו המשמעות היא שאנחנו לא יודעים בוודאות אם יש עלייה בסיכון (Hazard Ratio גדול המ1) או ירידה בסיכון (Hazard Ratio קטן מ1) ולכן התוצאות כפי שהן מראות שאין הבדל סטטיסטי בין הקבוצות.

במאמר שיצא במגזין נחשב (2020) הומלץ להפסיק את ההגבלה שיש על שומן רווי בתזונה משום שאין עדויות שצריכה מוגברת של שומן רווי מעלה סיכון למחלות לב. הם מציינים ששומן רווי אכן גורם לעלייה בכולסטרול אבל לא של הLDL המחומצן המקושר למחלות לב ולכן על פי ההמלצות שלהם אין סיבה להגביל יותר שומן רווי בתזונה על פי הגופים הרשמיים.

״Whole-fat dairy, unprocessed meat, eggs and dark chocolate are SFA-rich foods with a complex matrix that are not associated with increased risk of CVD. The totality of available evidence does not support further limiting the intake of such foods״

״The recommendation to limit dietary saturated fatty acid (SFA) intake has persisted despite mounting evidence to the contrary. Most recent meta-analyses of randomized trials and observational studies found no beneficial effects of reducing SFA intake on cardiovascular disease (CVD) and total mortality, and instead found protective effects against stroke. Although SFAs increase low-density lipoprotein (LDL)-cholesterol, in most individuals, this is not due to increasing levels of small, dense LDL particles, but rather larger LDL which are much less strongly related to CVD risk. It is also apparent that the health effects of foods cannot be predicted by their content in any nutrient group, without considering the overall macronutrient distribution. Whole-fat dairy, unprocessed meat, eggs and dark chocolate are SFA-rich foods with a complex matrix that are not associated with increased risk of CVD. The totality of available evidence does not support further limiting the intake of such foods.״

בישראל יצא מחקר [4] על ״הפרדוקס הישראלי״, למה פרדוקס? מכיוון שצריכת החומצה הלינולאית בישראל מאד גבוהה, מהגבוהות בעולם. 8% יותר מארה״ב ו10%-12% גבוה יותר מרוב מדינות אירופה (נכון ל1996). למרות שבישראל צורכים יותר חומצה לינולאית יש יותר התקפי לב אבל בטבע אין פרדוקסים, יש בני אדם שיש להם תיאוריות לא נכונות על המציאות.

״In fact, Israeli Jews may be regarded as a population-based dietary experiment of the effect of a high omega-6 PUFA diet, a diet that until recently was widely recommended. Despite such national habits, there is paradoxically a high prevalence of cardiovascular diseases, hypertension, non-insulin-dependent diabetes mellitus and obesity-all diseases that are associated with hyperinsulinemia (HI) and insulin resistance (IR), and grouped together as the insulin resistance syndrome or syndrome X״

שמני זרעים וכאב כרוני

במחקר [5] מציגים את הקשר בין שמני זרעים וכאב כרוני הנגרם דרך דלקתיות בעצבים. עכברים קיבלו תזונה עשירה בשמני זרעים המדמה תזונה מערבית ממוצעת (11% קלורי משמני זרעים) לעומת קבוצת בקרה עם 0.75% קלורי משמני זרעים (מאד נמוך). לאחר 8 שבועות בתזונה העכברים על התזונה הגבוהה בשמני הזרעים חוו תופעות כאב מוגברות יותר בהשוואה לביקורת כאשר באנליזה של העצבים שלהם נצפה שאצל העכברים עם התזונה הגבוהה בשמני הזרעים קצב האות החשמלי, הרגישות שלו והעוצמה הראו מצב המדמה כאב כרוני. כאשר העכברים עברו מדיאטה גבוהה בשמני זרעים לדיאטה גבוהה באומגה 3 תוך 8 שבועות התסמינים של הכאב הכרוני נעלמו.

אחד מהמנגונים המתוארים הוא עלייה באנזים PLA2 שגורם להתחמצנות הPUFA ולנזק בתאים. כאשר השתיקו לעכברים אנזים זה לא נצפו התופעות של הכאב הכרוני ורגישות היתר.

״These data indicate that blocking the first step in oxylipin generation through inhibition of the predominate PLA2 isozyme in lumbar DRG was sufficient to reverse H6D-״induced hypersensitivity״

אומנם מחקר זה בוצע בעכברים משום שמטרתו הייתה להראות מנגנון ולשם כך יש צורך לבצע מניפולציות גנטיות ושיטות שאי אפשר לעשות בהכרח אצל בני אדם אך הקשר בין שמני זרעים בתזונה ועלייה בPLA2 כבר נבדק ונמצא על בני אדם [6] כך שייתכן בסבירות טובה שגם אצל בני אדם הצטברות של שמני זרעים מחומצנים בעצבים יכול לגרום לרגישות יתר וכאבים.

מתוך הסיכום של [5]:

״Our findings support the inclusion of pain disorders with other prominent diseases that necessitate medical oversight of patients’ diet. We demonstrate that the typical Western diet loads DRG and skin with ω-6 PUFAs within just 8 weeks, leading to elevated PLA2-mediated lipid release and the onset of peripheral nerve damage and nociceptive hypersensitivity. We also propose diet as a pain risk factor, based on the observations that elevated ω-6 PUFAs exacerbate nociceptive hypersensitivities in preclinical models of inflammatory and neuropathic pain as well as in patients with diabetic neuropathy״

שמני זרעים אינם אוכל

שמני זרעים למאכל אינם אוכל עליו התפתחנו, הם נכנסו לתזונה שלנו ב150 שנה האחרונות. חומצה לינולאית המרכיב המרכזי בשמני הזרעים מצוי באופן טבעי בשומן של בעלי חיים אך בריכוז נמוכים של 2%-3% בעוד שבתזונה המודרנית המערבית הערכה היא שאנו צורכים כ7% מהקלוריות שלנו מחומצה לינולאית [3].

בגרף הבא [1] ניתן לקבל תמונה ויזואלית של הצריכה המודרנית שלנו של חומצה לינולאית בהשוואה לתקופות שונות ולמחקר מינוסטה (מיוצג כMCE בגרף). בציר x מצויין האחוז הקלורי של חומצה לינולאית בתזונה ובציר y את האחוזונים מהאוכלוסיה האמריקאית שאוכלת בכמות זו של חומצה לינולאית. ניתן לראות כיצד אחוז מזערי של אנשים אוכל כמות של חומצה לינולאית כפי שאכלנו בתקופת הפליאו ואילו רוב האוכלוסיה אוכלת כמויות גדולות שנמצאו מזיקות במחקר מינוסטה עם תמותה מוגברת.

הנזק של שמני הזרעים שנכנסו לנו בתזונה בצורה כל כך מאסיבית רק מתגלה עם הזמן, זהו הניסוי התזונתי הגדול ביותר שבוצע באנושות. הכנסה של מאכל חדש שמעולם לא היה קיים בצורה זו בטבע כך שהוא מהווה אחוז ניכר מהקלוריות שלנו.

בבלוג פירטתי במספר בפוסטים על נזקי שמני הזרעים כולל רפנסים והסברים יותר מעמיקים מאחורי המנגנון שלהם:

השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם

Tucker Goodrich The PUFA Ninja

הקשר של חומצה לינולאית לתנגודת אינסולין

כולל סרטון קצר המסביר את המסלול של מחלות מטבוליות דרך סוכר, חומצה לינולאית והמיטוכונדריה:

סיכום

הטיוח והמחדל של מחקר מינוסטה כך שניסו לטאטא מתחת לשטיח את התוצאות מראה עד כמה מדע התזונה מוטה כך שאינטרסטים, כסף וחברות המזון שולטות ב״אמת״. מחקרים ש״כשלו״ והתוצאות שלהן אינו מתפרסמות מייצגים בעיה נרחבת במדעי התזונה שמונעת שיטוף ידע ומסקנות עם קהילת המחקר. היפוטזת השומן רווי – כולסטרול – מחלות לב נשארת איתנו לא בגלל שיש לה תוקף מדעי אלא בגלל שיש להם תעשייה שלמה מלאה בכסף ואינטרסי שעומדת מאחוריה שלא יכולה לתת לה לקרוס, יותר מדי מונח על הכף. מהקורא הסקרן מצופה לדעת להסתכל על המידע הנוכחי ולהסיק שתיאוריית הכולסטרול פשוט לא נכונה (יש בבלוג פוסטים נוספים בנושא ניתן לראות תחת התגית של כולסטרול).

המסקנות הינן:

• שומן רווי אינו מזיק ואין בעיה לצרוך ממנו בחופשיות.
• שמני זרעי מעובדים כמו שמן תירס, קנולה, חמנית, כותנה וכו׳ הן רעל שיש להמנע ממנו.
• כולסטרול נמוך אינו ברכה אלא קללה כגורם סיכון לתמותה מוקדמת.

סרטון סיכום מעולה המסביר את הבעיות עם שמני הזרעים:

הפוסט הבא שכדאי לקרוא: כולסטרול

ֿמקורות

[1] – Re-evaluation of the traditional diet-heart hypothesis: analysis of recovered data from Minnesota Coronary Experiment (1968-73), Christopher E Ramsden, 2016. link.

[2] – Saturated Fats and Health: A Reassessment and Proposal for Food-based Recommendations: JACC State-of -the-Art Review, Arne Astrup, 2020. link.

[3] – Nutrient Intakes from Food: Mean Amounts Consumed per Individual, by Gender and Age, What We Eat in America, National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES 2011-2012). link.

[4] – Diet and disease–the Israeli paradox: possible dangers of a high omega-6 polyunsaturated fatty acid die, Yam D, 1996. link.

[5] – Elevated dietary ω-6 polyunsaturated fatty acids induce reversible peripheral nerve dysfunction that exacerbates comorbid pain conditions, Kenneth M. Hargreaves, 2021. link.

[6] – Impact of 8-week linoleic acid intake in soy oil on Lp-PLA2 activity in healthy adults, Jong Ho Lee, 2017. link.