מדידת ריכוז הסוכר בדם לאחר מאכלים מסוימים יכולה להעיד על השפעה האינסולינית שלהם אך לא בהכרח. ביצעתי על עצמי מספר בדיקות של ריכוז הסוכר בדם עבור מאכלים שונים כדי לבחון את ההשפעה שלהם על הגוף. חשוב לי לציין שאינני סוכרתי והמדידות נעשו לצורך עניין בלבד.
את התוצאות של הבדיקות צריך לדעת לפרש נכון כפי שאסביר בהמשך.
רמת הפוסט: מתעניין
רמות הסוכר בדם מווסתות על ידי 2 הורמונים מרכזיים: אינסולין וגלוקגון. אינסולין הינו הורמון שמדכא גלוקונאוגנזה ואילו גלוקגון מגביר אותו. בגלל האפקט המנוגד של שני הורמונים אלה ישנו סנכרון ביניהם על מנת לאזן את הגלוקונאוגנזה בכבד.
כאשר אנו אוכלים מזון ישנה תגובה אינסולינית בגוף על פי האינדקס האינסוליני של אותו מזון. ככול שהתגובה האינסולינית יותר גדולה כך הגלוקונאוגנזה תדוכא בצורה יותר חזקה כאשר הסיכון במצב כזה הוא היפוגליקמיה. הגוף לא יכול לסבול שינויים גדולים ברמות הסוכר בדם ולכן רמות הסוכר בדם מווסתות באופן תדיר ומדויק ביותר. הגעה למצב של היפוגליקמיה היא הפסקת הגעת אנרגיה למוח ומוות. לכן כאשר האינסולין מוריד את הגלוקונאוגנזה עולה כנגדו הגלוקגון כדי להעלות את הגלוקונאוגנזה.
כאשר אנו מקבלים סוכר ממקור חיצוני יש סיכון להיפרגלקימיה לכן אנו רוצים לדכא את גלוקונאוגנזה כדי לא להוסיף עוד סוכר מייצור פנימי בנוסף לסוכר שהכנסו בצורה חיצונית. לכן במקרה כזה האינסולין יעלה והגלוקגון יירד זאת כדי למזער את הגלוקונאוגנזה ולאיזון רמות הסוכר בדם.
בגרף הבא ניתן לראות את התגובה של אינסולין וגלוקגון למנה סוכר על עכברים. האינסולין והגלוקגון יורד זאת על מנת למנוע היפרגלקימיה.
המסקנה אם כן היא שרמות הסוכר בדם נקבעות על פי היחס בין גלוקגון לאינסולין או בקיצור G/I ratio. בטבלה הבאה ניתן לראות את ההשפעה של G/I ratio על הרמות הסוכר בדם. (הטבלה נלקחה מן המחקר: Effect of various glucagon/insulin molar ratios on blood ketone body levels in rats by use of osmotic minipumps)
ככל שG/I יותר קטן המשמעות של כך היא שריכוז האינסולין יותר גדול מהגלוקגון. לכן ניתן לראות שכאשר G/I קטן רמת הסוכר בדם נמוכה יותר מאשר יחס G/I גדול יותר זאת בגלל שהאינסולין מדכא את גלוקונאוגנזה יותר מאשר הגלוקגון מגביר אותה.
כאשר אנו אוכלים ארוחה ומודדים את ריכוז הסוכר בדם לאחריה אי אפשר לדעת מה הם רמות האינסולין בדם. ייתכן רמות אינסולין גבוהות שמאוזנות עם רמות גלוקגון גבוהות וייתכן ההפך. ייתכן שעקב כך שהארוחה הכילה פחמימות האינסולין גבוה אך הגלוקגון נמוך והסוכר בדם נשאר יציב.
המסקנה הזאתי חשובה משום שבתזונה קטוגנית רמות הסוכר בדם לא בהכרח מראות על רמות נמוכות של אינסולין. אנו מבינים זאת כעת כי אנו מבינים שרמות הסוכר בדם נקבעות על פי יחסים של ההורמונים ולא כמויות אבסולטיות של ההורמונים.
רמות סוכר בדם שנמצאות מחוץ לנורמה קורות עקב תנגודת אינסולין. במצב כזה אומנם יש יחס תקין של G/I אך הכבד לא מקשיב טוב לאינסולין ולמרות שיש ריכוז מסוים של אינסולין בדם הריכוז אותו הכבד מרגיש קטן יותר מן הריכוז האמיתי ולכן אין מספיק דיכוי לגלוקונאוגנזה. התוצאה מכך היא עליית הסוכר בדם. במצבים יותר חמורים הלבלב פשוט לא מצליח לייצר מספיק אינסולין כדי לדכא את גלוקונאוגנזה ולכן הG/I יהיה גבוה מאד.
בתזונה קטוגנית אנו מעוניינים לשמור על האינסולין נמוך ולא על הסוכר נמוך (הסבר מורחב על האינסולין במהי תזונה קטוגנית). סוכר נמוך הוא במקרה הטוב קורולציה לאינסולין נמוך ובמקרה הרע אי אפשר להסיק ממדידה זו על רמות האינסולין. ייתכן שרמות הסוכר שלנו יהיה תקינות אך האינסולין גבוה ולכן לא הגוף לא ייוצר גופי קטון ובכך אנו למעשה לא בקטוזיס.
אך מדד הסוכר בכול זאת מעניין משום שהוא נותן תמונה איכותית על היכולת של הגוף לאזן את הסוכר בדם בהתאם למזונות שונים וכאשר הסוכר בדם נשאר יציב עם ארוחה ללא פחמימות (ארוחה קטוגנית) אפשר להסיק תגובה אינסולינית נמוכה ואינסולין נמוך. שיקול זה נובע משיקולים של בקרה ויציבות כאשר השינויים ברמות האינסולין אינם גדולים היכולת של הגוף לאזן את אפקט זה עם גלוקגון יותר טוב. כאשר השינויים בריכוז האינסולין קופצים בחדות יכולת הבקרה ויציבות של שאר ההורמונים פחות טובים.
הנה תוצאות הבדיקה (ללחוץ להגדלה) שאני עשיתי עבור מאכלים שונים. זמן 0 מוגדר כזמן סיום האוכל ובהתאם לכך זמן שלילי מייצג את המדידה שהייתה לפני האוכל. המדידות נלקחו בפערים של פחות או יותר רבע שעה אחד מהשני בעזרת מד סוכר פשוט.
ניתן לראות שמאכלים שומניים כמו אסאדו, המבורגר, חביתה עם שומן ולבבות משאירים את הסוכר יציב משמע האינסולין הגלוקגון נשארו מסונכרנים.
הערכים עבור “קבב עיראקי” שהינו קבב מוכן מעידים שיש סיכוי טוב שבין המרכיבים של הקבב יש פירורי לחם או מרכיב פחמימתי בסגנון. מדידת סוכר יכול להוות מדד טוב כדי לזהות מרכיבים אלה במאכלים שלא בטוחים מה המרכיבים שלהם.
ניתן לראות את ההשפעה של הכבד על הסוכר כאשר לוקח לו זמן משמעותי לרדת. ההסבר לכך לא ברור וייתכן שזה עקב תכולת הפחמימות היחסית גבוהה של כבד.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: ויסות ריכוז גופי הקטון בדם