השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין

rsz_familial-partial-lipodystrophy

ישנה תסמונת מטבולית נדירה הנקראת lipoatrophic diabetes. תסמונת זאת מאופיינת על ידי מחסור בשומן תת עורי בגוף, הגוף לא מפתח רקמת שומן (אשה כזאת לדוגמא בתמונה, שימו לב לCT עם השומן הפנימי). לאנשים כאלה יש רמות גבוהות של שומן פנימי ותסמונת מטבולית כחלק מהמאפיינים של המחלה.
לרקמת השומן יש חשיבות מכרעת בהתפתחות תנגודת אינסולין ובמיוחד לדלקתיות ברקמת השומן. במחקר על עכברים ששינו אותם גנטי כך שתיהיה להם lipoatrophic diabetes בדקו את ההשפעה של השתלת רקמת שומן על התנגדות אינסולין שלהם.

במחקר Surgical implantation of adipose tissue reverses diabetes in lipoatrophic mice יצרו זן של עכברים A-ZIP/F-1 כך שאין לו שומן תת עורי (שומן לבן) בכלל. לעכברים אלה יש ערכי סוכר גבוהים פי 2 וערכי אינסולין פי 50(!) בהשוואה לעכברי ביקורת רגילים.

לקחו מעכברי הביקורת 900 מ”ג שומן לבן והשתילו אצל העכברים ללא רקמת השומן (יש תמונות קצת קשות של זה במאמר עצמו). תוך כ3 שבועות ערכי הסוכר והאינסולין של העכברים המושתלים חזרו לרמות נורמלית.

 lipoatrophic_mice_01שיפור הכבד השומני, כמעט חזרה למצב נורמלי (בהשוואה לעכברי הביקורת). הצד השמאלי זה לפני ההשתלה וימני אחרי.

lipoatrophic_mice_02

לאחר מכן ביצוע מדידה של תנגודת אינסולין בשרירים וברקמת השומן. גם כאן ניתן לראות שהעכברים המושתלים שיפרו את יכולת שריפת השומן שלהם בשומן ובשרירים משמע הם שיפרו את הרגישות לאינסולין.

lipoatrophic_mice_03

ניתן לראות בגרפים C וD את מדידת תנגודת האינסולין. עכברי WT מייצגים את עכברי הביקורת (wild type), עכברי Sham הם העכברים ללא רקמת השומן וTransplant הם עכברים שעברו השתלה. ניתן לראות את השיפור בערכים של לקיחת הסוכר בשרירים (גרף C) לעומת עכברי Sham כמו כן ניתן לראות את השיפור הכללית בלקיחת הסוכר בגוף (רקמת השומן בין היתר) בגרף D.

כמו כן בדקו את ההשפעה של סוג השומן המושתל. מעכברי הביקורת לקחו שומן תת עורי ושומן פנימי והשתילו לעכברים הנבדקים. לא נמצא הבדל בפרמטרים המטבוליים לאחר ההשתלה עבור סוגי השומן השונים שהושתלו (פרטים מלאים ניתן לראות בקישור של המחקר).

התוצאות של המחקר הזה מראות בצורה יפה כיצד רקמת השומן מהווה תפקיד קריטי בבריאות המטבולית שלנו. כאשר יש מחסור ביכולת של הגוף לאגור שומן אם זה בגלל תאי שומן דלקתיים, תאים גדולים מדי או שפשוט אין כאלה (כמו שבדקו במחקר) הגוף לא יכול לאחסן את עודפי האנרגיה והם נדחפים לתאים. התאים מרגישים סטטוס אנרגיה גבוה ומכיוון שהם מוצפים באנרגיה הם חוסמים כניסת סוכר לתא (כפי שמוסבר בפירוט בפוסט על המיטוכונדריה). הגוף שממשיך לקבל סוכר ממקורות חיצוניים נכנס לסטרס ומעלה את האינסולין כדי לדחוף את הסוכר לתאים ולדכא את הGNG (ייצור סוכר בכבד). כך למעשה אנו מקבלים פרופיל של סוכרתי. אינסולין גבוה, סוכר גבוה וכל זאת בגלל שרקמת השומן לא יכולה להכיל את עודפי הFFA (חומצות שומן חופשיות) והטריגליצרידים המסתובבים בדם. השתלת רקמת שומן בגוף מאפשרת אחסון של אותם טריגליצרידים ברקמת השומן, מורידה את הריכוז שלהם בדם ובכך מורידה את רמת האנרגיה בתאים. התאים שמרגישים שהאנרגיה שלהם יורדת מעלים את הרגישות לאינסולין כדי לקבל אנרגיה בין היתר מסוכר וכך למעשה אנו רואים אצל העכברים שיפור בערכי הסוכר והאינסולין בזמנים קצרים אחרי ההשתלה.

מתוך הסיכום של המחקר:

“Our data demonstrate that a lack of fat causes diabetes and that we can reverse the diabetes by surgical reconstitution with normal adipose tissue. Can a similar improvement be achieved in humans? If the requirement for a large graft amount can be met, patients with genetic lipoatrophy should benefit from adipose tissue transplantation.”

Facebook Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.