מה הסיכון בתנגודת אינסולין?

recognise-a-heart-attack

הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומו של המושג ובטח שלא לגורמי סיכון שלו. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא נותנים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.

אמ;לק: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200%(!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי מחלות פסיכיאטריות בסיכון מוגבר. פי 7 (סיכון יחסי של 600% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.

תנגודת אינסולין

מה זה תנגודת אינסולין? צריך להגדיר את המושג לפני שמדברים למה הוא בעייתי. יש כמה הגדרות לתנגודת אינסולין שתלויות בצורה שמודדים אותה אבל בגדול תנגודת אינסולין זה תגובה פיזיולוגית נמוכה לאינסולין ממה שהיינו מצפים אילו התגובה הייתה תקינה. למשל לקיחת סוכר לתאים מסויימים עם קולטני GLUT4 (תאי שריר, תאי השומן ועוד). לרוב (אבל לא חייב) תנגודת אינסולין אינסולין נמדדת בהקשר של המטבוליזם של סוכר. סכרת סוג 2 היא למעשה תנגודת אינסולין שרף הסוכר בצום (או צורה אחרת של מדידה) עלה מעל הרף שהוגדר שממנו יש סכרת סוג 2. מדידת סכרת סוג 2 ותנגודת אינסולין היא אותה הבדיקה.

מדידת תנגודת אינסולין

לצורת המדידה יש חשיבות רבה באיפיון תנגודת אינסולין. חשוב להדגיש שתנגודת אינסולין זה לא בינארי של כן ולא אלא ספקטרום שלם. מאיזה ערך של מדידה זה נחשב תנגודת אינסולין? שאלה טובה. זה כמו לשאול מאיזה גובה בן אדם נחשב גבוה. 1.85? 1.86? 182? יש הגדרה אובייקטית לזה? לא. מה שכן יש זה סטטיסטיקה של התפלגות הגבהים באוכלוסיה ולפי זה מאפיינים מי גבוה ומי נמוך. אותה השיטה קיימת גם במדידת תנגודת אינסולין. מי שמוגדר כאדם עם תנגודת אינסולין זה ביחס לשאר האוכלוסיה. פירוט מלא של צורות המדידה הקיימות יש בפוסט מדידת תנגודת אינסולין.

איך למדוד תנגודת אינסולין?

אני אציין שלוש שיטות מרכזיות שמשתמשים בהם במחקרים כדי לאפיין אנשים עם תנגודת אינסולין על פי הדיוק שלהם. השיטה הפשוטה ביותר וגם הכי פחות מדוייקת היא שימוש במדדים של סוכר ואינסולין בצום על ידי חלוקה אחד בשני. מדד זה נקרא HOMA-IR והוא נמצא בשימוש נרחב עקב הפשטות במדידה שלו. אחת הבעיות עם HOMA-IR זה חוסר הדיוק שלו במדידת תנגודת אינסולין בהשוואה לכלים יותר מדוייקים. הבעיה נובעת בעיקר מכך שמשתמשים גם בסוכר וגם באינסולין בצום כאשר הסוכר בדם בצום נשאר די יציב אצל רוב האנשים למרות שערכי האינסולין יכולים להיות בטווח הרבה יותר גדול מה שיוצר חוסר דיוק עקב שימוש בסוכר בצום כפרמטר למרות שהוא לא פרמטר רגיש מספיק כדי להשתמש בו לאבחון. מודלים מטמטיים שבחנו את HOMA-IR כנגד נתונים מאנשים מצא שהוא לא מדוייק מספיק עם שגיאה די גדולה [9].

המדד הנוסף הוא העמסת סוכר שאולי חלק מהאנשים מכירים. לוקחים משקה עם 75-100 גרם סוכר ומודדים את ערכי הסוכר בדם לאחר כל X זמן, בדרך כלל זה נמשך כמה שעות. מהפרופיל שמתקבל מחליטים האם יש תנגודת אינסולין. שיטה זו יחסית נפוצה עקב הפשטות של הבדיקה שאינה מצריכה מכשור מיוחד. ניתן אפילו לבצע את זה בייתית עם מד סוכר.

השיטה הכי מדוייקת שגם נקראת בספרות סטנדרט הזהב למדידת תנגודת אינסולין היא הזרקה רציפה של סוכר ואינסולין לנבדק במטרה לייצב את הסוכר בדם על ערך מסויים. כמות האינסולין שנדרש להזריק לאנשים כדי לייצב את הערך הזה שונה ועל פי זה מעריכים תנגודת אינסולין. אני מפרט על השיטה הזו יותר באריכות בפוסט על מדידת תנגודת אינסולין. שלוש השיטות המרכזיות למדידת תנגודת אינסולין הן:

  • HOMA-IR חישוב שעושה שימוש בבדיקות דם של אינסולין וסוכר בצום.
  • העמסת סוכר שעושה שימוש בפרופיל הסוכר בדם המתקבל לאורך זמן.
  • הזרקה רציפה של סוכר ואינסולין כדי לאבחן את כמות האינסולין שצריך על מנת לשמור על הסוכר בדם יציב.

ישנה שיטה נוספת שהיא מבוססת על העבודה של Joseph Kraft. מומלץ לקרוא עליה איך היא כמעט ולא מופיעה בספרות.

קורלציה של תנגודת אינסולין למחלות

ישנם הרבה מחקרים שמציגים קשר בין תנגודת אינסולין למחלות אבל חשוב לשים לב לצורת המדידה וזה למה פירטתי על שיטות המדידה. כשקוראים מחקר “תנגודת אינסולין מקושרות לX” תמיד צריך להסתכל איך מדדו את התנגודת אינסולין. בHOMA-IR יש שימוש נרחב  (1-5). גם בבלוג הזה כתבתי על תנגודת אינסולין ומחלות לב כאשר הם עושים שימוש באבחון הרשמי של גופי הבריאות לתסמונת מטבולית מדד שהוא אינו מספיק מדוייק ביחס לשיטות המדוייקות יותר שקיימות אבל מספיק טוב כדי להראות הבדלים באוכולוסיה. הסיכון היחסי שמתקבל הוא בדרך כלל לא גבוה במיוחד, פי 2-4, אבל לא גבוה בצורה משמעותית כמו הסיכון היחסי לעישון חפיסה ביום וסרטן הריאות שהוא פי 100 מהאוכלוסיה הכללית. גם סיכון יחסי של 2-4 זה עדיין הרבה יותר גבוה מהסיכון היחסיים שמחקרי הזבל מציגים במדיה שהם בין 1 ל1.25~ במקרה הטוב אבל זה לא מספיק כדי להראות שיש כאן סיכון ברור וענק.

מקרי המוות מסרטן, מחלות לב, שבץ, סכרת ומחלות הקשורות לירידה באיכות החיים כמו יתר לחץ דם, השמנה ועוד נמצאים בעלייה עם השנים, זה ברמה של מגיפה. הקורלציה לתנגודת אינסולין מתגלה בחוזקתה כאשר מודדים תנגודת אינסולין בצורה מדוייקת בשיטה של הזרקה רציפה של סוכר ואינסולין. מחקר אחד מציג את הקשר הזה בצורה מעולה [6]. חילקו את הנבדקים ל3 קבוצות על פי ההתפלגות של הSSPG (המדידה של התנגודת אינסולין. Steady state plasma glucose) ובדקו אחרי 4-11 שנים עם זמן ממוצע של 6 שנים מה קרה לנבדקים. מחלה הוגדרה כסרטן, מחלת לב, סכרת ועוד סוגים שונים של מחלות. נמצא שSSPG זה הפרמטר שחוזה הכי טוב את הסיכון למחלות גם אחרי התאמה לגיל (ממוצע גילאים של 50), משקל, עישון (בכל הקבוצות יש מעשנים בלי הבדל סטטיסטי ביניהם), ספורט ועוד פרמטרים.

אם משווים את השליש העליון של האנשים עם תנגודת אינסולין לעומת השליש התחתון יש סיכון יחסי של 3,200%(!) או פי 33 סיכון לחלות במחלה מטבולית. לשליש התחתון לא היה אפילו מקרה אחד של מחלה

sspg_metabloic_disease

מתוך הסיכום של המחקר:

“In conclusion, an age-related disease developed in approximately one out of three healthy individuals who were in the upper tertile of insulin resistance at baseline, followed for an average of 6 yr. In contrast, no clinical event was seen in the mostinsulin-sensitive tertile. These data should serve as a strong stimulus for further efforts to define the role of insulin resistance in the genesis of age-related diseases.”
סיכון יחסי של 3,200% לשליש העליון עם 0 מקרים בקבוצה של השליש התחתון מראה על קשר קולרטיבי חזק ואפילו סיבתי (הסיבתיות מוסברת בבלוג על ידי סדרה של מאמרים בנושאי פיזיולוגיה אבל רק מהסתכלות על הסיכון היחסי כאן אפשר להניח סיבתיות בסבירת די גבוהה).
פרופיל הנבדקים מציג הדרדרות בכל הפרמטרים המטבוליים כפונקציה של SSPG. בעיקר טריגליצרידים ואינסולין.
insulin_resistance_diease_risk

מאמא לבן הסיכון לתינוק של אמא עם תנגודת אינסולין

הסיכון לתינוקות שנולדו לאמא עם תנגודת אינסולין עבור מחלות שונות וגם פסיכיאטריות עולה משמעותית. במאמר שסוקר את הספרות בנושא [7] ניתן לראות את העדויות איך תנגודת אינסולין לא פוגעת רק באמא אלא גם בתינוק שלה. תוך 20 שנה מספר הנשים שמוגדרות obese עלה ב86% כך שכיום כמעט רבע מהאמהות obese בזמן ההריון. 16% מפתחות סכרת הריון ותנחשו כמה עם תנגודת אינסולין ולא מודעות. למרות שההשמנה כשלעצמה אינה גורם סיכון היא יכולה להיות מקושרת לתנגודת אינסולין והעלייה  במקרי הobese העלו את מקרי התנגודת אינסולין אצל אמהות.

יש עיסוק מוגבר בנושאי אוטיזם ופסיכאטריה של ילדים. הרבה האשמות סביב חיסונים וגורמים נוספים. מבלי להכנס לגורם הסיבתי אלא רק להסתכל על הסיכונים היחסיים איזה גורם סיכון נמצא בעל משמעות לאוטיזם אצל ילדים? תנגודת אינסולין אצל האמא זה גורם סיכון ענק של פי 7(!) סיכון ויותר עד לטווח של פי 14 סיכון לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה [8] והבעיה היא שאין מודעות ולא מדברים על זה. גם סכרת הריון מעלה את הסיכון כמעט פי 2 אצל אמהות עם השמנה.

ir_autism_risk

כשמסתכלים על מחלות פסיכאטריות נוספות וADHD הסיכון עולה בצורה ברורה עם המצב המטבולי של האמא לסיכונים יחסיים גבוהים. מתוך הסיכום של המחקר:

The combination of maternal pregestational insulin-treated diabetes and severe obesity was associated with greater risk for a wide variety of children’s psychiatric and mild neurodevelopmental disorders than either obesity or diabetes alone. Further studies are required to explore the biological mechanisms by which maternal diabetes and obesity may influence this long-term mental and behavioral health”

בגרפים אפשר לראות את הסיכונים היחסיים כאשר: GDM זה סכרת בזמן הריון וPDGM זה סכרת לפני ההריון.

הפיל שבחדר

the_elephant_in_the_Roon_ir

תנגדות אינסולין זה לא עוד מושג מפוצץ זה אמיתי וזה בסטטיסטיקה של מקרי המוות. הצעד הראשון זה מודעות ולהכיר שיש דבר כזה. ייתכן שאתם בסטטיסטיקה ואם אתם לא שומרים על התזונה שלכם יש סיכוי טוב שאתם שם. אחרי הצעד של המודעות מגיע הצעד של המדידה ומכיוון שהצעד של המודעות כמעט ולא קיים אז גם החלק של המדידה כמעט ולא קיים. בדיקה המדוייקת של הזרקת האינסולין והסוכר היא מורכבת ואני לא חושב שיש דרך לעשות אותה באופן פרטי ולא דרך מחקר, לפחות לא בארץ. האפשרות השנייה הטובה שלכם היא לעשות העמסת סוכר שזה כן קיים בקופות חולים או לעשות בבית. אפילו אינסולין בצום זה משהו, אפשר לחשב עם זה HOMA-IR (שימו לב ליחידות):

homeostasis-model-assessment-insulin-resistance

אם התוצאות שלכם גבוהות ובקצה של הסקאלה עם HOMA-IR כנראה שיש לכם תנגדות אינסולין. מעל 1.5 HOMA-IR מחשיד לבעיה ומעל 3 זה כבר גבוה מספיק כדי להיות מוגדר עם תנגודת אינסולין. בהעמסת סוכר יש כמה הגדרות תלוי מה סוג הבדיקה אבל ניתן ללכת על פי הטבלה הבאה כאשר על הבדיקה אני מסביר בפוסט שמפרט על מדידת תנגודת אינסולין:

wilkerson-points

סימנים מחשידים לתנגודת אינסולין ששמים אתכם בסיכון:

  • אינסולין בצום מעל 10 IU/ml.
  • חישוב HOMA-IR מעל 1.5 כמחשיד ומעל 3 כבעייתי.
  • העמסת סוכר שנותנת תוצאה חיובית לתנגודת אינסולין או סכרת על פי מבחנים מקובלים. ניתן להשתמש במבחן Wilkerson כפי שהדגמתי בפוסט.

איך מטפלים\מונעים תנגודת אינסולין?

חוץ ממקרים נדירים של בעיות גנטיות הבעיה של תנגודת אינסולין היא תזונתית. אני מפרט על המנגנון הפיזיולוגי של תנגודת אינסולין בפוסט האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן. תזונה מערבית טיפוסית עם כמות גבוהה של סוכר, שמניים צמחיים ומזון מעובד היא הגורם סיכון הראשי. לכן ברמה העקרונית כל שינוי תזונתי שמוריד את הכמויות הסוכר, השמן הצמחי והמזון המעובד יביא לשיפור וזה למה יש הרבה גישות תזונה ש”עובדות”. זה לא משנה אם הולכים לטבעונות או לתזונה קרניבורית באופן יחסי זה שיפור מהתזונה מערבית מעובדת. אני מאמין שתזונה קטוגנית היא האידיאלית לבריאות מטבולית ומניעת תנגודת אינסולין. האם זו הדרך היחידה? לא. אבל לפי דעתי כל תזונה בתחום של הדל פחמימה וגבוה בשומן ייתן תוצאות טובות יותר מתזונות אחרות אבל זה לא הנקודה, זה לא מטרת הפוסט.

חשוב לי להדגיש שמשקל גוף זה לא פרמטר שקשור לתנגודת אינסולין בטווחים שהם לא morbid obese וגם שם יש מקרים יוצאי דופן. גם אם אתה במשקל גוף תקין זה לא אומר שאתה במצב מטבולי בריא. אני מפרט על זה בההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים אבל להיות רזה לא מבטיח בריאות מטבולית ולהיות שמן לא אומר שאתם עם תנגודת אינסולין, צריך לבדוק פרטנית. זה טעות להניח שאתם בריאים מטבולית רק בגלל שאתם במשקל גוף “תקין”.

הנקודת החשובות מהפוסט:

  • תנגודת אינסולין זה גורם הסיכון מספר 1 שלכם למוות וירידה באיכות החיים.
  • כדאי לבדוק את עצמכם ולראות האם יש לך תנגודת אינסולין.
  • תנגודת אינסולין פותרים דרך תזונה נכונה. זה לא משנה איזה, העיקר שתשפרו את התנגודת אינסולין.

כל תזונה שתשפר לך את התנגודת אינסולין היא מבורכת

מקורות

[1] – Fasting insulin, insulin resistance, and risk of cardiovascular or all-cause mortality in non-diabetic adults: a meta-analysis, Zhang X, 2018. Link.

[2] – Insulin Resistance as an Independent Predictor of Cardiovascular Mortality in Patients with End-Stage Renal Disease, Kayo Shinohara, 2002. Link.

[3] – Cancer as a metabolic disease, Thomas N Seyfried, 2010. Link.

[4]– Risks for All-Cause Mortality, Cardiovascular Disease, and Diabetes Associated With the Metabolic Syndrome, Earl S. Ford, 2005. Link.

[5] – Effects of Diabetes and Level of Glycemia on All-Cause and Cardiovascular Mortality: The San Antonio Heart Study, 1998. Link.

[6] –Insulin Resistance as a Predictor of Age-Related Diseases, Francesco S. Facchin, 2001. Link.

[7] –Maternal Obesity and Diabetes Linked to Autism in Children, SUKANYA CHARUCHANDRA, 2018. Link.

[8] –The Risk of Offspring Psychiatric Disorders in the Setting of Maternal Obesity and Diabetes, Linghua Kong, 2018. Link.

[9] –Inferring causal pathways among three or more variables from steady-state correlations in a homeostatic system, Suraj Chawla, 2018. Link.

Facebook Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.