תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון

protein

המחקר Effects of a high-protein ketogenic diet on hunger, appetite, and weight loss in obese men feeding ad libitum (למלא) מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.

הקדמה

בגישות מסויימות של תזונה קטוגנית יש הממליצים להגביל חלבון כדי לא לצאת מקטוזיס. טענה זאת מתבססת בעיקר על דיווח של אנשים ובסיס פזיולוגי שאינו מדוייק דיו. כפי שאני מסביר בויסות ריכוז גופי הקטון בדם ההשפעה של חלבון על ריכוז הקטונים בדם מורכב יותר ממה שנראה. מעבר להסבר הפזיולוגי\ביוכימי מה שחשוב להבין שלבריאות מטבולית הרבה יותר חשוב להיות במצב של “שורף שומן יעיל”מאשר בקטוזיס. מעבר לכך ריכוז נמוך של קטונים לא אומר שאתם לא שורפים שומן או במצב מטבולי טוב (אני מפרט על כך עוד בקטוזיס עמוק לא בהכרח טוב יותר). במחקר נוכחי רואים את השיפור במצב המטבולי וריכוז הקטונים על תזונה קטוגנית “גבוהה” בחלבון.

טיעון נוסף שלעיתים יש בדיונים על תזונה הוא שמה שחשוב לבריאות מטבולית הוא לא אחוז השומן והפחמימה אלא שיהיה מספיק חלבון. ישנם מספר מחקרים כמו זה הטוענים שההבדלים בין תזונה דלת פחמימה לא גבוהה בפחמימות מתבטל כאשר אוכלים מספיק חלבון. מעבר לביקורת על המחקר שהבאתי כאן כדוגמא ומחקרים נוספים המחקר שאסקור כאן מראה בצורה ברורה את היתרון של תזונה קטוגנית כאשר מחזיקים את החלבון גבוה בשתי הקבוצות.

תיאור המחקר

17 נבדקים חולקו לשתי קבוצות כך שקבוצה אחת תחילה אכלה תזונה קטוגנית המורכבת מ4% פחמימה, 30% חלבון ו66% אחוז שומן למשך 4 שבועות לאחר מכן “איפוס” הגוף למשך 3 ימים ועוד 4 שבועות על תזונה המורכבת מ35% פחמימה, 30% חלבון ו35% שומן. הקבוצה השנייה עשתה את אותו הדבר רק בסדר הפוך. לשתי הקבוצות בתחילת המחקר היה 3 ימי איפוס. סדר הזמנים נראה כך:

 high_prorein_ketogenic

מתיאור הנבדקים ניתן לראות שהם באחוז שומן גבוה יחסי 36.6% בממוצע ועם אינסולין גבוה (כפי שיוצג בהמשך) כך שאפשר להסיק שיש להם תנגודת אינסולין ברמה מתקדמת. המצב המטבולי הלא טוב בהתחלה של הנבדקים והשיפור שלו במיוחד באינסולין תוך שבועיים על תזונה קטוגנית מציג את החוזק של התזונה.
תיאור הנבדקים:

תיאור התפריטים וההרכב שלהם:

בנוסף לפרמטרים המטבוליים הרגילים שאוספים במחקרים מסוג זה נבדקה גם תחושת הרעב, הסיפוק מהאוכל ומצב רוח כללי. פרמטרים אלו מאד חשובים כאשר מדברים על תזונה כאורח חיים ולא כטיפול זמני. אם התזונה קשה מבחינה פסיכולוגית אנשים לא יתמידו בה לאורך זמן ולכן מדידת הפרמטרים האלו יהוו אינדקציה נוספת על הצלחת התזונה מעבר לכימיה של הדם.

נקודות חשובות במחקר:

  1. הנבדקים אכלו כמה שהם רצו על פי התיאבון שלהם.
  2. הארוחות הוכנו, נשקלו לפני ונשקלו אחרי כדי לוודא את שהנבדקים אכלו כמו שצריך והנתונים על מה שהם אכלו מדוייקים (יש פירוט של התפריטים במחקר המלא).
  3. הרכב גוף הנבדקים נמדד על ידי DXA שהוא מכשיר יחסית מדוייק כדי לבדוק שוני בהפרשי זמן שונים.
  4. הנבדקים ניסו את שתי התזונות. כך שניתן לבטל את ההשפעה של רגישות סצפיפית של אנשים לסוג תזונה מסויים.
  5. החלבון נשמר זהה וגבוה (30%) בשתי סוגי התזונות.
  6. נמדדו קטונים אצל הנבדקים כדי לוודא קטוזיס.
  7. התזונה הקטוגנית הייתה גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות. הרבה פעמים במחקרים כשכותבים תזונה נמוכה בפחמימות התזונה בפועל יכולה להיות 20% פחמימה, כאן מדובר על מספר נמוך באמת 4%.

תוצאות המחקר

הנבדקים בתזונה הקטוגנית צרכו בפועל 167 פחות קלוריות בממוצע מאשר התזונה השנייה זאת עקב הירידה ברעב ועלייה בתחושת הסיפוק מהאוכל. צריכת קלוריות יומית ממוצעת של הנבדקים (היחידות כאן הן mega-joules אפשר לחפש בגוגל איך להמיר לקלוריות. אחד mega-joules שווה 239 קלוריות):

high_prorein_ketogenic_

תוצאות פסיכולוגיות של הנבדקים

מבחינת רעב, שובע וסיפוק התזונה הקטוגנית הציגה תוצאות טובות יותר:

“Subjects felt significantly (P = 0.014) less hungry (-4.6 onthe VAS) while following the LC ketogenic diet than while following the MC nonketogenic diet”

“The latter suggests that subjects responded differently over time (days) to the 2 diets or, more specifically, that hunger was reduced over week 1 to a greater extent with the LC ketogenic diet than with the MC nonketogenic diet.”

“Subjects had no significant overall preferences for either diet,
as assessed by the postmeal questionnaires (Table 3) for pleasantness
(P = 0.213) or satisfaction (P= 0.164). “

“There was no correlation of the difference in pleasantness between the LC
and MC diets and the difference in energy intake.”

“On average, there was no significant difference in perceived anxiety or depression according to diet composition.”

התוצאות בצורת טבלה:

התוצאות בצורת גרפית:

high_prorein_ketogenic

תוצאות הרכב הגוף

ניתן לראות ששתי התזונות גרמו לירידה במשקל. הקבוצה הקטוגנית איבדה בממוצע יותר משקל מאשר הקבוצה השנייה 6.34 קילו בשבועיים לעומת 4.35. כאשר יש לזכור שהנבדקים ניסו את שתי התזונות כדי לראות איך זה משפיע על הגוף שלהם ולכן גם אחרי ההחלפה בממוצע בתזונה הקטוגנית ירדו יותר במשקל.

“The mean changes in body weight over the duration of the LC (ketogenic) and MC (nonketogenic) diets are illustrated in Figure5. Weight loss during the 4-wk period was significantly (P = 0.006) greater with the LC than with the MC diet (6.34 +- 2.24 and 4.35 +- 2.61 kg, respectively; it was equivalent to a 5.8% and 4.0% reduction in body weight (P <0.001), respectively, expressed as a proportion of body weight at the start each diet phase.”

high_prorein_ketogenic

מבחינת הרכב הירידה במשקל בתזונה הקטוגנית ירדו יותר בשומן 5.13 ק”ג לעומת 4.09 ק”ג בתזונה השנייה. בבדיקת הירידה במסה הרזה הקטוגנים איבדו 1.2 קילו לעומת 0.26 קילו של הקבוצה השנייה. אבל החוקרים מציינים שהקטוגנים איבדו יותר מים ושDXA מודדת מסה רזה היא לא מבדילה בין מסה רזה של שריר לגליקוגן ולכן הם מייחסים חלק מהירידה במסה הרזה לגליקוגן. אחרי תיקון שעושים לגליקוגן הקטוגנים איבדו 0.25 ק”ג מסה רזה והקבוצה השנייה 0.02 קילו. בנוסף החוקרים מציינים שהקטוגנים אכלו פחות קלוריות בהשוואה לקבוצה השנייה אך ההבדל קטן ולא יכול להסביר בצורה מלאה את ההבדלים בין הקבוצות בירידה במשקל ובהרכב הגוף.

“There also tended to be greater losses of fat mass (1.05 kg; P= 0.083) and fat-free mass (0.94 kg; P= 0.054) with the LC diet than with the MC diet. In the 4-compartment model used, glycogen is considered part of the fat-free mass, and it cannot easily be directly measured. Examination of the change in protein mass (rather than in fat-free mass), calculated from the 4-compartment model, indicated that there was a weight loss of 0.25 and 0.02 kg with the LC ketogenic and MC nonketogenic diets, respectively (P= 0.281; SED: 0.202).

When considered over the span of 4 wk, however, only 35% of the difference in total weight loss between the 2 diets was accounted for by water depletion. The remainder of the difference was accounted for mainly by fat mass and some lean mass. These additional losses probably are associated with the 0.7 MJ/d lower energy intake with the LC diet than with the MC diet. This difference would be supported by other data from this study (34), which indicate that the energy cost is comparable to measured negative energy balance.”

high_prorein_ketogenic

פרמטרים מטבוליים

הפרמטרים המטבוליים מסוכמים בטבלה הבאה, אפשר לראות את ריכוז הקטונים של 1.5mMol~ אצל הקטוגנים כך שהם אכן היו בקטוזיס. האינסולין ירד מ10.07 ל6.09 אצל הקטוגנים כאשר אצל הקבוצה השנייה לא היה שינוי סטטיסטי במעבר בין התזונת ביניים לתזונה הזאת. גם הטריגליצרידים ירדו בצורה משמעותית בשתי הקבוצות, מדד בעל חשיבות לבריאות רקמת השומן.

high_prorein_ketogenic

 

“Both fasting glucose (P <0.001) and HOMA (P< 0.001) were significantly lower than baseline with the LC diet. In contrast, these values were unchanged with the MC diet, which led to significant between-diet effects (P <0.035, and P = 0.038, for glucose and HOMA, respectively). Total and LDL cholesterol were reduced to a significantly greater extent with theMC diet than with the LC diet (P = 0.002 and P = 0.004, respectively), but there was no significant diet effect on HDL or triacylglycerol.”

סיכום

המחקר מציג בצורה טובה את ההבדלים בין תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון לתזונה מקבילה הגבוהה בפחמימות. המתדולוגיה של המחקר בעלת יתרונות על מחקרים אחרים בתחום כמו החלפת תזונה בין הנבדקים, מדידה בXDA, תזונה נמוכה באמת בפחמימות ועוד. ניתן לראות שגם עבור נבדקים בעלי תנגודת אינסולין ועם משקל עודף תזונה קטוגנית עם 30% חלבון עדיין מביאה לקטוזיס ומורידה את האינסולין. הסוכר בדם של הנבדקים ירד ממוצע של 109 ל95, הבדל שלא נראה משמעותי אך מבחינה מטבולית יש שיפור גדול מאד בצורה של אינסולין נמוך. סוכר בדם הוא אינו מדד רגיש דיו למדידת בריאות מטבולית אלא רק בערכי קיצון שלו כמו סוכר מאד גבוה או מאד נמוך. ערכי ביניים של סוכר אינם משקפים את המצב המטבולי כמו שצריך וייתכן שזאת אחת הסיבות מדוע חושבים שתזונה קטוגנית גבוהה בחלבון אינה מספיק טובה לבריאות מטבולית.

לסיכום הנבדקים היו עם תנגודת אינסולין ובמשקל עודף. למרות זאת על 30% קלורי מחלבון הם הציגו קטוזיס של 1.5mMol ושיפור בכל המדדים המטבוליים. המחקר מציג שוב את היתרונות המטבוליים של תזונה קטוגנית ביחס לתזונות אחרות ובפרט כאשר אוכלים אחוז גבוה של חלבון.

פסקת הסיכום מתוך המחקר:

“In conclusion, the low-carbohydrate component of the high protein  regimen affects subjective motivation to eat, and volunteers feel less hungry and consume less energy, at least in the short term. Whether LC (ketogenic) diets are a suitable tool for weight loss will remain an important issue for some time, as more complex interactions between phenotype and diet composition are identified (23). This regimen appears to reduce calorie intake without increased hunger, and, therefore, it promotes compliance. The current evidence would support the use of such diets, in the short term at least, as a measure to reduce mortality and morbidity in obese subjects who would benefit from a modest
weight loss.”

Facebook Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *