תנגודת אינסולין משפיעה בדרכים רבות על הגוף. לדרכים הנפוצות והמוכרות שלה קוראים תסמונת מטבולית. בהגדרה של תסמונת מטבולית אין התייחסת להשפעה של האינסולין על המוח אבל סביר להניח שאם תאי הכבד, השריר והשומן מושפעים מתנגודת אינסולין כך גם תאים במוח. המידע שקיים נראה מבטיח ביותר והמחקר בתחום רק הולך גדל. בפוסט הזה אפרט בקצרה על ההשפעות של תנגודת אינסולין על המוח.
רמת הפוסט: מתקדם
ד”ר Georgia Ede, פסיכיאטרית קטוגנית שמטפלת באמצעות תזונה במטופלים שלה מדברת על ההשפעות שיש לתזונה קטוגנית על המוח ועל הבעיה המרכזית של תנגודת אינסולין עם המוח, מחסור בסוכר.
בהרצאה המצורפת היא מדברת בעיקר על אלצהיימר אבל מדברת גם מחלות נפש נוספות והשיפור שחל בהם עם תזונה קטוגנית.
המוח מסוגל לעבוד על 2 סוגי דלק עיקריים גלוקוז וגופי קטון. המוח לא יכול לעבוד על חומצות שומן עקב כך שהן לא עוברות את מחסום הדם במוח ושלא מוח את האנזימים המתאימים לטיפול בחומצות שומן.
במצב של תזונה רגילה המוח עובד 100% על סוכר אך במצב של הרעבה, תזונה גבוהה בשומן או סכרת סוג 1 כאשר קיים בדם גופי קטון המוח מסוגל להשתמש בהם כמקור אנרגיה.
בניגוד לסוכר המוח אינו מסוגל לתפקד 100% על גופי קטון ולכך יש 2 סיבות מרכזיות:
– גלוקוז מסוגל לספק אנרגיה בצורה הרבה יותר מהירה מגופי קטון ולכן עבור תהליכים מסוימיים יש צורך בסוכר.
– על מנת להפיק אנרגיה מגופי קטון יש צורך במיטכונדריה. ישנם תאים במוח שאינם מכילים מיטכונדריה ולכן אינם מסוגלים להפיק אנרגיה מגופי קטון אלה מגלוקוז בלבד.
מכיוון שהמוח חייב סוכר ברמה מסוימת אספקת הסוכר אל המוח היא קריטית לפעילותו התקינה ולכן כאשר יש בעיה באספקת הסוכר נוצרת מחלה.
במאמר [1] מתואר כיצד סכרת משפיע על אספקת הסוכר למוח. הסוכר עובר ממחזור הדם אל המוח דרך מחסום הדם מוח בעזרת רצפטור שנקרא GLUT-1. הרצפטור היותר מוכר להעברת סוכר הוא GLUT-4 שהוא נמצא בעיקר בתאי השריר והשומן. הטבלה הבאה מציגה את רצפטורים השונים להעברת סוכר:
כאשר יש עודף סוכר ואינסולין בדם מתרחשת תופעה של תנגודת ברצפוטרים GLUT-1.
במאמר מצוין מחקר שנעשה על עכברים בו בחנו את כמות הרצפוטרים GLUT-1 אצל עכברים סוכרתיים.
התוצאה הייתה ירידה חדה בכמות הרצפטורים שמעבירים סוכר למוח.
המשמעות של כך היא ירידה בכמות הסוכר הזמין במוח למרות שבדם יש כמות גדולה של סוכר. מצב זה הוא תיאור קלאסי של תנגודת. ניתן לראות כיצד לעכברים הסוכרתיים יש פי 4 סוכר בדם מאשר לעכברים הלא סוכרתיים אך חצי מכמות הסוכר במוח.
מתוך המאמר:
“Thus, these studies show that the BBB glucose transport activity is, in fact, down-regulated in experimental diabetes, and confirm the initial results of Gjedde and Crone and McCall et aJ Given the general linkage between BBB glucose transporter activity, cerebral blood flow, and brain glucose utilization the finding of a decrease in BBB glucose transporter activity in experimental diabetes is expected. For example, both cerebral blood flow and cerebral glucose utilization are decreased in experimental diabetes. The linkage between decreased glucose transporter activity and decreased glucose utilization explains the normal glucose volume of distribution in diabetes If the BBB glucose transporter was not down-regulated in diabetes, then the brain glucose volume of distribution would be increased“
בנוסף לכך במוח באזור של ההיפותלמוס מצויים רצפטורים מסוג GLUT-4 כאשר רצפוטרים אלו רגישים לאינסולין ותפקידם הכנסת סוכר לתא בנוכחות אינסולין. כאשר יש תנגודת אינסולין במוח רצפטור זה אינו מגיב לאינסולין ולכן תאי המוח אינם מקבלים סוכר. יצירת תנגודת אינסולין מקושרת לפעילות של המיטכונדריה כפי שאני מפרט בפוסט על הקשר בין מיטוכונדריה לתנגודת אינסולין. כאשר יש יצירה של אנרגיה בתאים נוצר ROS, כמות הROS מושפעת מכמות וסוג הדלק. לגופי קטון יש השפעה מגנה על הניוריונים בכך שהם מורידים את כמות הROS ומונעים נזק בהם כפי שהודגים במאמר [2].
הגדלת ריכוז הקטונים בדם אם באמצעות תזונה או באמצעות לקיחה כתוסף משפרת את הפעילות הקונגטיבית אצל אנשים מבוגרים עם סיכון לאלצהיימר על פי המחקר [3].
שילוב של מחסור בסוכר בדם במוח ותנגודת אינסולין בתאי המוח יוצרת מחסור של אנרגיה זמינה למוח כאשר לאורך זמן נוצר נזק ומחלות במוח. אחת מהן היא אלצהמייר שמקושרת ישירות לפגיעה בהיפתלמוס.
בתזונה קטוגנית אנו מאפשרים למוח לנצל קטונים בתור מקור אנרגיה כך שלא תיהיה בעיה של אספקת סוכר ובנוסף אין תנגודת אינסולין כך שהרצפוטרים GLUT-4 עובדים בצורה תקינה.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: מדידת תנגודת אינסולין
מקורות
[1] – Blood-Brain Barrier Transport of Glucose, Free Fatty Acids, and Ketone Bodies, William M. Pardridge, link.
[2] – Ketone bodies are protective against oxidative stress in neocortical neurons, Jong M Rho, 2007, link.
[3] – Can Ketones Help Rescue Brain Fuel Supply in Later Life? Implications for Cognitive Health during Aging and the Treatment of Alzheimer’s Disease,
Christian-Alexandre Castellano, 2016, link.