תנגודת אינסולין למתחילים

logo

תנגודת אינסולין הינו מושג שעולה מדי פעם בהקשר בריאותי אך למרות השימוש הנפוץ במושג הפירוש והמשמעות של המושג לא תמיד ברורים. גם אם מעולם לא שמעתם על המושג תנגודת אינסולין וזו פעם ראשונה שאתם שומעים עליו אל דאגה אין צורך בידע מקדים כדי לקרוא את הפוסט להיפך זהו כנראה ההסבר הראשוני הטוב ביותר שיהיה לכם על תנגדות אינסולין לפני ההסברים שמצטריכים ידע מקדים בביוכימיה וביולוגיה.

ההסבר של המושג הועבר בהרחבה בבלוג דרך מספר פוסטים והרצאות אך לפעמים עודף המלל וההסברים המופשטים אינם מספיקים כדי לבהר את משמעות המושג. לכן בפוסט הזה אציג את המושג תנגודת אינסולין באמצעות הדמייה גרפית כך שתוכלו לקבל תחושה נוספת לגבי מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין באמצעות סימולטור תנגודת אינסולין שנבנה לצורך ההדגמה.

המטרה היא שתבינו איכותית מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין במצבים שונים ללא צורך בידע מקדים

רמת הפוסט: מתחיל

למה דווקא תנגודת אינסולין

לפני שנכנס אל ההסברים של תנגודת אינסולין יש שאלה וראשונית וחשובה – למה בכלל אכפת לנו מתנגודת אינסולין?

נסתכל על תנגודת אינסולין כמדד, כפרמטר, איזשהוא ציון מספרי שבעזרתו אפשר לאבחן את המצב הבריאותי שלנו. זה לא משנה כרגע מה זה אומר מבחינת הפיזיולוגיה שלנו, מה שמשנה זה שאם אני אדע מה הציון של התנגודת אינסולין שלכם אני אדע להעריך את הסיכון שלכם לקבל מחלה משלל המחלות שמאפיינות את המגיפה של העולם המערבי: מחלות לב, סרטן, סכרת, שבץ, אלצהיימר, כבד שומני, השמנת יתר, לחץ דם ועוד.

כדי לא לסטות מנושא הפוסט ולגשת אל המטרה שלשמה הוא נכתב אצטרך שתאמינו לי שתנגודת אינסולין הינו המדד הטוב ביותר להעריך את הבריאות שלכם, טוב יותר כמעט מכל מדד אחר שאנו מכירים בהפרש ניכר. אם בכל זאת אתם רוצים להשתכנע שצריך להיות אכפת לכם מהמדד הזה שנקרא תנגדות אינסולין אתם יכולים לקרוא את ההסבר המלא בפוסט: מה הסיכון בתנגודת אינסולין?

הסבר אלמטנרי

לRichard Feynman פיזיקאי תיאורטי, מורה ומדען מהגדולים שהיו יש ציטוט שאני אוהב על הסברים אלמטנריים ועל היכולת שלנו ללמוד ידע חדש:Richard_Feynman_elementary_big

מקור: Feynman’s lost lecture

ההסבר על תנגודת אינסולין שאני הולך לפרט עליו בפוסט הוא הסבר אלמנטרי משמע הוא אינו מצריך ממכם ידע מקדים בביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, פיזיקה, מטמטיקה, סטטיסטיקה או כל תחום מדעי שיש בו מושגים שעליכם להכיר. את המושגים הנדרשים כדי להבין מה זה תנגודת אינסולין אסביר בפוסט ואם גם הסבר זה לא יספק אתכם כנראה שתצטרכו לחפש אותו בגוגל כדי לבנות את ידע מקדים המאד מינימלי הדרוש להבנת המושג.

כדי להבין הסבר אלמטנרי אומנם אין צורך בידע מקדים אבל כפי שאמר פיינמן יש צורך ברמה מסויימת של אינטליגנציה. מעשית זה אומר שאם אתם באמת רוצים להבין את המשמעות של תנגודת אינסולין תוכלו לעשות זאת אם תעקבו שלב אחרי שלב בהסבר שלי. אני לא אומר שההסבר בהכרח קל וגם לא בהכרח קצר, למעשה כנראה לא הייתי מגדיר אותו כקל או קצר אבל כן הייתי מגדיר אותו כאלמנטרי. ייתכן שהמעבר בין השלבים לא יובן בקריאה הראשונה ויידרש ללכת כמה שלבים אחורה ולקרוא שוב, זה בסדר ולא מראה על בעיה בהבנה שלכם, כמו שאמרתי ההסבר לא בהכרח קל אבל הוא אלמנטרי.

כאשר אני אומר שההסבר אלמנטרי אני מתכוון שגם אם אתם לא יודעים כלום בביולוגיה וכימיה אם תעקבו צעד אחר צעד ותבינו את ההיגיון במעבר בין השלבים תוכלו להבין מה זה תנגודת אינסולין

 

למי שמחפש הסבר קצר ופשוט מה זה תנגודת אינסולין הוא יכול למצוא הסברים בספרות. בעיקר הסברים טאוטולוגיים כמו הסבר ראשון שיש בגוגל מהאתר webmd:

״Insulin resistance is when cells in your muscles, fat, and liver don’t respond well to insulin and can’t use glucose from your blood for energy״

הגדרה זו היא הגדרה טאוטולוגית. משתמשים בשם ״אינסולין״ ובהגדרה המילונית של ״תנגודת״ כדי להגדיר תנגודת אינסולין. הגדרה זו מקבילה לשאלה: מה זה עגבנייה? תשובה: עגבנייה זה עגבנייה אדומה ועגולה. הם משתמשים באותם מילים הנמצאות בשם המושג לתיאור המושג עצמו, ההגדרה שמוצגת בwebmd היא פשוט הסבר מילולי מהמילון של המילים ״אינסולין״ ו״תנגודת״. זה לא הסבר שמוסיף לכם ידע או הבנה לגבי המהות של המושג עצמו (מעבר לכך שההסבר הזה לא מדוייק ולא מסביר נכון את התופעה שנקריאת תנגודת אינסולין).

בעבר העברתי הרצאה בה אני בונה את המושג תנגודת אינסולין מ0 עד להבנה המלאה מה זה תנגודת אינסולין ברמת התא, האיברים והגוף. הרצאה זו דורשת ידע בכימיה, ביולוגיה, פיזיולוגיה, מטמטיקה ועוד. זו לא המטרה של הפוסט הנוכחי כפי שהסברתי ההסבר הולך להיות אלמנטרי. למי שבכל זאת רוצה הסבר פשוט וקצר השורה התחתונה מההרצאה היא שתנגודת אינסולין היא למעשה: lipid overload, energy toxicity או בעברית: עודף אנרגיה חופשית בגוף, וויסות אנרגיה שיצא משליטה או מצב בו הגוף אינו מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו כראוי. אומנם הגדרתי את המושג במשפט אחד אבל צמצום מושג כמו תנגודת אינסולין למשפט אחד אפשרי רק אחרי שיש רקע מקדים והבנה של ההקשר והמושגים המתאימים. המשפט ״עודף אנרגיה חופשית בגוף״ כנראה לא אומר לכם כלום אם אתם קוראים את הפוסט הזה ואין לכם ידע מקדים במשמעות המושג של תנגודת אינסולין.

אני יודע שאנשים מחפשים קיצורי דרך, הסברים פשוטים, הדגמות ויכולת הקשב והזמן הפנוי שלהם מוגבלים. אך יש מושגים שדורשים עקומת למידה וזמן מינימליים מעבר לקריאת כמה משפטים ברפרוף במחצית הקשב. מכיוון שהסבר זה הוא למתחילים אשתדל כמה שההסברים יהיו בבסגנון של הסברים שנקראים “explain like i’m five” (תסביר לי כאילו שאני ילד בן 5) ובכל זאת אתם נדרשים לזמן וקשב. אם אתה באמת רוצים להבין מה זה תנגודת אינסולין (וזה ממש לא חובה) ההסבר בפוסט הזה יהיה כנראה ההסבר שסוקר עבורכם תנגודת אינסולין בצורה הממצה ביותר באורך הקצר ביותר. האלטרנטיבה שלכם להבנת המושג תנגודת אינסולין היא ללכת להסברים בספרות על תנגודת אינסולין מה שיכול לקחת לכם עשרות שעות של הרצאות על עשרות אלפי מילים של מאמרים עם מושגים שוברי שיניים שכנראה בסופם תצאו עם יותר שאלות ממה שהתחלתם. יש הרבה בלבול וחוסר הבנה גם בספרות לגבי המהות של תנגודת אינסולין (ויצא לי לקרוא איזה מאמר אחד או שניים). צמצמתי את ההסברים על תנגודת אינסולין לצורה המינימלית כך שהוא לא יאבד מהתוכן שלו ובכל זאת יהיה אלמנטרי מספיק לאנשים בלי ידע מקדים. דבר זה מצריך ממכם חצי שעה של קשב וריכוז בהסבר שאעביר לכם.

אם אין לכם קשב מלא לחצי שעה הקרובה עדיף שתקראו את הפוסט בהזדמנות אחרת

אילו היו כמה מילים על הסבר אלמנטרי כדי לתת לכם מטוביציה וכעת נתחיל את ההסבר.

מה זה תנגודת אינסולין

המושג תנגודת אינסולין מורכב משתי מילים ״תנגודת״ ו״אינסולין״ ייתכן שאף אחת מהמילים האלה לא אומרת לכם משהו, אין צורך להבהל. אנו נזנח בשלב הזה את המשמעות הפיזיולוגית של ״תנגודת״ ו״אינסולין״ כאשר נגיע אליהם בסוף. כפי שאמרתי אין צורך בידע מקדים, זהו הסבר אלמנטרי.

האנלוגיה

האנלוגיה שתלווה אותנו לאורך ההסבר היא כירת שדה פשוטה שמחוברת לבלון גז. זה יכול להיות תנור תעשייתי, כבשן, מנוע או כל צורה אחת לאנלוגיה שעולה לכם שמדמה מקור אנרגיה שמוזרם לנקודה בה הא נשרף. בכל מערכת כזו יש 4 מרכיבים חשובים.

ספק הדלק – ספק הדלק יכול להיות מיכל גז, צינור אספקה של גז\דלק או כל מקור אחר שמזרים דלק (מקור אנרגיה).

ברז – לכל ספק אנרגיה יש ברז שדרכו אפשר לסגור ולכוון את שטף האנרגיה. כמו ברז של מים שסיבוב שלו ישנה את זרימת המים כך בצינור שמזרים דלק אפשר לסובב את הברז כדי לווסת את קצת זרימת האנרגיה.

צרכן הדלק – צרכן הדלק הוא הנקודה הסופית אליה מוזרם הדלק ושם הוא נשרף. הכיריים במטבח, תנור, מנוע של מכונית או כל צרכן אחר. לצרכן הדלק יש קיבולת מסויימת ביכולת שלו לשרוף אנרגיה כמו נפח המנוע של מכונית למשל.

יעילות שריפה האנרגיה (ניצולת המנוע) – כאשר הדלק מגיע אל הצרכן הסופי ונשרף יש גורם נוסף המשפיע כמה דלק יישרף. מה קצב יכולת השריפה של המנוע? האם יש חורים סתומים בכיריים? יש רוח שמפריעה? מעכבי בערה? כאשר הדלק מגיע אל הצרכן להשרף ישנם גורמים נוספים המשפיעים על גודל הלהבה בפועל.

הדגמה למערכת פשוטה שכזו היא כירת שדה. יש בלון גז שהוא ספק האנרגיה עליו מחובר ברז והכירה היא צרכן הדלק בה הוא נשרף לאנרגיה.

camping_gas_small

כפי שהוזכר בתחילת הפוסט ניתן להגדיר תנגודת אינסולין במשפט אחד:

תנגודת אינסולין הינה מצב בו הגוף אינו מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו כראוי

אך ההגדרה זו אינה מספיקה כדי להבין מה קורה בגוף שלנו כאשר הוא אינו מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלנו כראוי מעבר לשאלה הקשה בפני עצמה מה זה בכלל ״וויסות ראוי״. כדי להבין את המשמעות של חוסר היכולת של הגוף לווסת את מקורות האנרגיה שלנו אנו נשתמש באנלוגיה של כירת השדה. במערכת של כירת השדה חוסר יכולת לווסת את זרימת הגז במערכת יוגדר כתנגודת אינסולין מצב זה אנלוגי למצב בו הגוף לא מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו (בעיקר שומן), מצב אותו אנו מאפיינים כתנגודת אינסולין.

היסטורית תנגודת אינסולין אופיינה בעיקר על ידי מדידת רמות הסוכר בדם אך יש מגמה להתחיל למדוד גם אינסולין כדי לאפיין תנגודת אינסולין. מבלי להכנס לפיזיולוגיה של גוף האדם על המשמעות של כל צורת מדידה אני אדבוק במונחים של סוכר בדם ואינסולין באנלוגיה עם כירת השדה. מבחינתנו סוכר בדם בסימולציה שיוצא משליטה הינו מצב של תנגודת אינסולין חריפה.

 

האנלוגיה בגוף האדם

בסימולטור יש שימוש במונחים מתחום הפיזילוגיה אבל כמו שאמרתי אין צורך בידע מקדים אלא רק להבין מה הם מייצגים באנלוגיה שלנו.

רקמת השומן (חבית הדלק בסימולטור) – רקמת השומן היא מאגרי האנרגיה של הגוף שמיוצגת בסימולטור על ידי חבית דלק. מבחינתו מה שצריך לדעת שרקמת השומן היא ספק האנרגיה של הגוף, בלון הגז של הגוף. מרקמת השומן מוזרם הדלק אל שאר הגוף.

אינסולין – אינסולין מייצג את האדם שיושב ליד הברז של בלון הגז ומכוון אותו כדי לשלוט בגובה הלהבות בכירה. לצורך הסימולציה אינסולין הוא מדד לכמה ״חזק״ סובבנו את הברז של חבית הדלק. 

מיטוכונדריה – המיטוכונדריה בגוף היא התנור של התא, היכן שמיוצרת האנרגיה לחיים. אין צורך להבין מה זה בדיוק מיטוכונדריה או מה היא מייצגת בתוך התא. בסימולציה שלנו מיטוכונדריה מייצגת את הכירה עצמה. את הצרכן הסופי של הדלק. במיטוכונדריה (הכירה) הגז נשרף, זה כל מה שצריך לדעת.

תנגודת תאי השומן לאינסולין – מושג זה מצריך קצת יותר אינטואיציה. המשמעות שלו הוא רגישות ספק האנרגיה לכיוון של הברז שיושב על מיכל הגז. ניתן להדגים זאת על ידי בלון גז בלחץ גבוה לעומת בלון גז בלחץ נמוך. בלון הגז בלחץ הגבוה ישחרר הרבה מאד גז לעומת הבלון גז בלחץ הנמוך כי ״הוא רוצה״ לשחרר את הגז יותר מהבלון גז בלחץ הנמוך. אנלוגיה יותר פשוטה היא בלון יומלדת. כאשר בלון מנופח, ברגע שמשחררים לו מקום לבריחת הגז, מהר מאד כל הגז יוצא החוצא. לעומת זאת בבלון שהוא לא מנופח יותר מדי גם אם נשחרר לו את החסם האוויר לא ייצא כל כך מהר. לכן תנגודת תאי השומן לאינסולין מייצג כמה ״חזק״ בלון הגז רוצה לשחרר את הגז החוצא, במידה מסויימת זה כמו הלחץ בבלון.

בריאות המיטוכונדריה – בריאות המיטוכונדריה מייצגת את יעילות שריפת האנרגיה בכירה. מושג זה מייצג האם כירה במצב תקין, אין חורים סתומים, זרימת האוויר לא מופרעת וכו’. ככל שהכירה יותר “בריאה” כך היא יכולה לשרוף יותר אנרגיה.

מערכת כירת השדה כפי שתוארה עם הסבר על האנלוגיה לגוף לאדם בתמונה:

camping_gas_explained

סימולטור תנגודת אינסולין

מערכת בצורת ספק-אנרגיה -> ברז -> צרכן-אנרגיה צריכה להיות לנו בראש כל הזמן כאשר אנחנו עוברים על הסימולטור. על אופן השימוש בסימולטור אסביר בכמה פסקאות הבאות (ניתן לפתוח את הסימולטור בדף נפרד – לחץ כאן).

לינקים למעבר מהיר בין הפרופילים (משמש להסבר המונחה בהמשך): בריא, סוכרתי, מותאם שומן וסינדרום מטבולי.

הסימולטור:

המדים בסימולטור

הסימולטור מתייחס למדדים במצב של צום. מבחינתו מה שצריך להבין מהנחה זו היא שהגוף שלנו נמצא במנוחה אנלוגי לכך שאין הפרעה למערכת הגז שלנו. תחשבו על כך שמערכת כירת השדה שלנו פועלת באופן רציף ללא הפרעה כבר זה מה כאשר הערכים במדים הם הערכים שעליהם התייצבה המערכת. מי שרוצה לקרוא מעבר למה מצב המערכת במצב צום היא המצב שמעניין אותנו כדי לאפיין תנגודת אינסולין יכול לקרוא שתי פוסטים בנושא: אינסולין נמוך וגמישות מטבולית.

סוכר בדם – מייצג את רמת הגלוקוז בדם. הערכים שמוצגים בסימולטור דומים למציאות אבל אני לא מתחייב או מתיימר להגיד שהסימולטור מציג ערכים שתקפים במציאות. למרות זאת ניסיתי לקרב אל המציאות בצורה סבירה (אם הייתי יכול לבנות סימולטור שמדמה את גוף האדם 1 ל1 כבר הייתי מקבל פרס נובל).

הנחה חשובה ביותר להבנת הסימולטור:

הנחת המודל היא שעודף שומן (עודף גז\דלק) שלא נשרף לאנרגיה משמש ליצירת סוכר בדם

 

באנלוגיה לכירה ניתן לראות את יצירת הגלקוז (מדוייק יותר מלהגיד סוכר אבל טכנית בשבילנו כל פעם שמוזכרת המילה גלוקוז הכוונה היא לסוכר) כעודף גז שלא נשרף בכירה ונאגר במיכל אחר. ההסבר הביוכימי פחות רלוונטי כרגע אך אם יש מישהו שמתעניין בשלב זה מדוע טענה זו נכונה ניתן לקרוא את ההסבר המלא בפוסט: גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן.

מערכת כירת הגז עם היציאה של העודפים לשימוש בייצור סוכר:

camping_gas_sugar

אינסולין – המד של האינסולין נע בין 1 ל30 כאשר הוא מייצג כמה חזק סגרנו את הברז של הגז. ב1 הברז כמעט פתוח לגמרי וב30 הברז כמעט סגור עד הסוף. המספרים המיוצגים במד זה הינם דומים חלקית למציאות אך כפי שכתבתי על מד הסוכר הערכים אינם בהכרח משקפים את המציאות.

תנגודת תאי השומן לאינסולין – המד נע בין ל1 ל10 כאשר ככל שהערך יותר גבוה הלחץ במיכל גז יותר גבוה והוא יותר ״רוצה״ לשחרר את הגז החוצא. מדד זה הינו איכותי ומייצג ציון יחסי לתיאור מיכל הגז.

בריאות המיטוכונדריה – המד נע בין 1% ל100% ומייצג אחוזים של ״בריאות״ הכירה. ככל שהמספר יותר גבוה המשמעות היא שהכירה שלנו שורפת יותר אנרגיה, היעילות שלה גבוהה יותר. מדד זה הינו איכותי ומייצג ציון יחסי על היכולת של הכירה להפוך גז שמוזרם אליה לאנרגיה בפועל.

ניצולת מנוע – מד זה נע בין 1% ל100% והוא מייצג כמה דלק נשרף בכירה ביחס ליכולת שלה לשרוף אנרגיה. אם הזרמנו לכירה 100 יחידות גז ובפועל היא שרפה רק 60 יחידות אז ניצולת המנוע שלנו הוא 60%. מדד זה הינו איכותי ומייצג ציון, המעבר ליחידות הפיזיולוגיות שלו אפשרית אך היא לא נדונה בפוסט זה.
הנחה חשובה:

הנחת המודל: ניצולת מנוע בטווח האדום פוגעת בבריאות

הנחת זו מתבססת על בריאות המיטוכונדריה כפרמטר חשוב לבריאות שיכול להוביל לשלל בעיות ומחלות. אין צורך להבין את המכניזם או ההיגיון מאחורי טענה זו איך מי שרוצה לקרוא מעבר יכול לקרוא בפוסט על: המיטוכונדריה.

איך להשתמש בסימולטור?

מצד שמאל ניתן לראות את תיאור המערכת. יש מיכל דלק שמחובר עם צינור שיש עליו ברז אל תנור. על הצינור יש אנימציה של טיפת דלק כאשר מהירות התנועה שלה מייצגת כמה דלק עובר אל התנור. תיאור זה זהה לכירה שלנו בה הגז עובר ממיכל הגז דרך הצינור אל הכירה שם הוא נשרף לאנרגיה.

תפריט בחר פרופיל – תפריט זה הינו תפריט עזר כדי לדמות סוגים שונים של אנשים ואיך המדים שלהם נראים על פי המצב הבריאותי שלהם. בהסבר המונחה בהמשך אסביר את המשמעות של כל אפשרות בתפריט.

בחר מאכל לסימולציה – בתפריט זה ניתן לבחור בסטייק או בסוכריות כדי לדמות מה קורה לסוכר בדם כאשר אנו אוכלים את אחד מהמאכלים האלה. יש ללחוץ על המאכל כדי להתחיל את הסימולציה. מטרת הסימולציה הזו היא להדגים איכותית את ההבדל בתגובה של הגוף למאכל גבוה בשומן או מאכל גבוה בסוכר אין כאן מטרה להוות סימולציה לכלל המאכלים והתגובה שלהם בגוף. זה לא משנה לצורך ההדגמה מה קורה אם אוכלים ברוקולי, לחם, עוף או גבינה. זה לא המטרה של הסימולציה. המטרה היא שתבינו איכותית מה ההבדל בגוף בין אכילה של כמות גבוהה של שומן לגוף לבין אכילה של כמות גבוהה של סוכר.

לחיצה על הסטייק מדמה הכנסת גז אל בלון הגז ואילו לחיצה על הסוכריות מדמה הכנסת גז אל הצינור שמוביל אל הכיריים ישירות בלי לעבור דרך ברז הויסות

האנלוגיה לגוף האדם היא שהיכולת של הגוף לאחסן שומן היא גדולה מאד ולכן אכילת מאכל שומני כמו סטייק יילך אל מאגרי השומן בעוד שאכילת מאכל גבוה בסוכר כמו סוכריות אינו יכול להיאגר בצורה יעילה עקב יכולת מוגבלת של הגוף לאגור סוכר ולכן הוא יילך להשרף ישר לאנרגיה.

עזרה ושאלות: בכל שלב ניתן ללחוץ על סימני השאלה כדי לקבל הסבר קצר על התפקיד שהם מתייחסים אליו בסימולטור.

ישנם 3 דרגות חופש שאפשר לשנות זאת אומרת שאתם יכולים לשנות 3 פרמטרים בתוך המערכת ולראות כיצד הסוכר בדם ושאר הפרמטרים מגיבים. השתמשו בסליידר ליד המד כדי לשנות את הערכים של האינסולין, תנגודת תאי השומן לאינסולין ובריאות המיטוכונדריה. ניתן לשיב לב כיצד הסוכר בדם וניצולת המנוע משתנים בהתאם לבחירות שלכם.

מהי מטרת הסילומטור?

המטרה שלכם היא לאזן את הסוכר בדם על ערכים תקינים. מטרה נובעת מתוך ההבנה ששמירה על סוכר נמוך מהווה מדד מוכר בציבור למדד הקשור לבריאות. למרות שאיזון הסוכר בדם הוא מטרה ראשונית היתרון בסימולטור הוא שניתן לראות את המחיר שצריך ״לשלם״ כדי לאזן את הסוכר בדם עבור מצבים שונים. כאשר איזון הסוכר בדם מגיע עם מחיר של מדדים אחרים בטווחים לא אידיאליים (כתומים ואדומיםניתן לראות את המחיר הבריאותי שאנו משלמים על מנת לאזן את הסוכר בדם. אינסולין גבוה בדם בטווח הכתום והאדום הינו מדד שמאפיין תנגודת אינסולין כפי שהוסבר: ״תנגודת אינסולין הינה מצב בו הגוף אינו מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו כראוי״ אינסולין גבוה משמעותו שהגוף מתקשה לווסת את מקורות האנרגיה שלו והוא צריך לסובב חזק את הברז.

הסבר מונחה

בכל שלב בהסברים ניתן ללחוץ על עבור לסימולטור כדי לחזור אל מיקום הסימולטור בדף כמו כן ניתן להשתמש בכותרות ליד הסימולטור כדי לחזור אל ההסבר המונחה שבו הייתם. אעבור כל פרופיל בריאותי ואסביר את המדדים שלו כדי שתוכלו לראות את ההבדלים בין המצבים ומה המשמעות של כך על הבריאות שלנו.

אנו נתרכז בשתי מדדים מרכזיים למדידת הבריאות. הסוכר בדם וניצולת המנוע. כאשר השאיפה היא שמד הסוכר בדם יהיה תמיד ירוק ומתחת ל110 ומד ניצולת המנוע לא יעלה על 85% ולא יהיה אדום.

פרופיל של אדם בריא

(עבור לסימולטור)

מה הוא אדם בריא בסימולטור? במצב ברירת המחדל הסימולטור כבר לחוץ על מצב בריא. ריכזתי את מצב המדדים אך ניתן לראות אותם גם בסימולטור (לחיצה על הכותרות בטבלה תוביל אל ההסבר האנלוגי שלהם במערכת הכירת שדה כפי שהוא הוצג בתחילת הפוסט).

ניצולת מנוע בריאות המיטוכונדריה תנגודת תאי השומן לאינסולין אינסולין סוכר בדם
57% 80% 3 5 94

ממבט ראשון ניתן לראות שהסוכר בדם בטווח התקין וכמו כן ניצולת המנוע אך מדוע הסימולטור מראה שהסוכר בדם וניצולת המנוע בערכים תקינים? כיצד המשמעות של תנגודת אינסולין והיכולת לווסת את האנרגיה בגוף באה לידי ביטוי אצל אדם בריא?

אנלוגיה למערכת כירת השדה

בחזרה לאנלוגיה של הכירה. סוכר בדם מייצג את כמות הגז העודף. האם יש לנו גז עודף במערכת? כן אבל במידה תקינה, תמיד יש גז עודף במערכת, השאלה היא כמה.

תנגודת תאי השומן לאינסולין שכזכור מייצגים את הלחץ בבלון הגז (את ״הרצון״ של גז לברוח מהבלון הגז) נמצא בערכים נמוכים. בהתאם לכך ערכי האינסולין שמייצגים כמה חזק צריך לסגור את הברז נמצאים בערכים נמוכים גם כן. המשמעות של כך היא שזרם הגז מהבלון נמצא תחת שליטה ובערכים תקינים. גם הלחץ בבלון הגז נמוך וגם לא צריך לסגור את הברז חזק. בצד השני, בצד הצרכן של הדלק, בכירה, ניתן לראות שבריאות המיטוכונדריה נמצאת בערכים תקינים משמע הדלק שמוזרם מבלון הגז נשרף בצורה יעילה בכירה ולכן אין הרבה גז עודף במערכת.

התוצאה של איזון מערכת הכירה בערכים תקינים היא ש:

אין עודפי גז חריגים במערכת ושריפת הגז בכיריים נמצאת תחת עומס תקין

 

המערכת של אדם בריא מצליחה לאזן את מקורות האנרגיה שלה ללא צורך בהסטת הפרמטרים ששולטים בוויסות האנרגיה בגוף לערכים שאינם רצויים. מבחינת ״תנגודת האינסולין״ של אדם בריא אנו אומרים שהאינסולין מצליח לווסת את האנרגיה בגוף ללא בעיה חריגה. הברז של מיכל הגז מצליח לווסת את הזרמת הגז לכירה ובנוסף לכך הגז נשרף בכירה כמצופה, המערכת נמצאת תחת בקרה רצויה.

אכילת מאכלים שונים

מה קורה לסוכר בדם כאשר אוכלים סטייק או סוכריות? כזכור לחיצה על הסטייק מדמה הכנסת גז אל בלון הגז ואילו לחיצה על הסוכריות מדמה הכנסת גז אל הצינור שמוביל אל הכירה ישירות בלי לעבור דרך ברז הויסות.

camping_gas_food_in

כאשר אוכלים סטייק האנלוגיה היא שהשומן נכנס אל מאגרי השומן שהוא מיכל הגז ולכן הוא תחת בקרה ואינו משפיע בצורה חריגה על הסוכר בדם, אין עודף חריג של זרימת גז מכיוון שבלון הגז גדול מאד ביחס לגז שנוסף ויש ברז בקרה שדואג לווסת את הזרם.

אך כאשר אנו אוכלים סוכריות אין אפשרות לאחסן סוכר בגוף בצורה ניכרת ולכן מצב זה שקול להזרמת גז ישירות אל הכירה. מצב של הזרמת גז ישירות אל הכירה בלי לעבור דרך ברז הבקרה ייצור מצב של עודף גז מה שמתפרש בסימולטור כקפיצה בסוכר בדם. כמן ניתן לראות את ערכי האינסולין משתנים בהתאם להכנסת האוכל לגוף. ברז הגז (האינסולין) מנסה לאזן את עודף הגז על ידי סגירת המיכל לאחר שהוא מרגיש עודף של גז במערכת.

נעבור למודל ונלחץ על הסטייק והסוכריות (עבור לסימולטור).

לסיכום המצב של אדם בריא ניתן לראות ש:

הזרמת הגז במערכת הכיריים שלו נמצאת תחת שליטה בטווחים בטוחים

פרופיל סוכרתי

(עבור לסימולטור)

נעבור לסימולטור ובתפריט הפרופילים נבחר “סוכרתי”. ריכזתי את מצב המדדים אך ניתן לראות אותם גם בסימולטור.

ניצולת מנוע בריאות המיטוכונדריה תנגודת תאי השומן לאינסולין אינסולין סוכר בדם
97% 20% 9 14 144

סכרת היא כידוע מחלה המאופיינת על ידי סוכר גבוה בדם וכמו שניתן לראות הסוכר בדם אצל הסוכרתי נמצא בערכים גבוהים של 144 כמו כן ניצולת המנוע שלו נמצאת על 97%. בנוסף כל שאר הערכים שלו נמצאים בטווח האדום, ערכים שהם אינם תקינים.

אנלוגיה למערכת כירת השדה

כזכור סוכר בדם מייצג את כמות הגז העודף במערכת כירת השדה שלנו. מדוע שיהיה עודף גז במערכת מסוג זה? ערכי תנגודת תאי השומן לאינסולין שמייצגים את הלחץ בבלון הגז נמצאים בלחץ גבוה מאד כך שבלון הגז “רוצה” לדחוף גז בכמויות גדולות החוצא. בריאות המיטוכונדריה שמייצגת את היכולת של הכירה לשרוף גז נמצאת בערכים נמוכים כך שהגז שיוצא מבלון גז ומגיע אל הכירה אינו נשרף מספיק.

בנוסף לכך האינסולין, האיש על הברז נמצא בערכים גבוהים מה שאומר שניסינו לסגור את הברז של הבלון גז כדי שלא יהיה עודף ממנו אבל כבר לא הצלחנו לסגור את הברז יותר. האיש שמסובב את הברז כבר לא מצליח לסגור עוד את הברז. המשמעות של כך היא שיש עודף גז במערכת לא תחת הבקרה הרצויה וזה מתפרש בערכי סוכר גבוהים שמייצגים את עודפי הגז במערכת.

אחת משיטות הטיפול בסוכרתיים היא הזרקה של אינסולין. באנלוגיה שלנו הזרקה של אינסולין שקול לכך שנביא לאיש שסוגר את הברז של בלון הגז עזרה, עכשיו יש שתי אנשים ששתיהם ביחד סוגרים את הברז. כעת נעבור אל הסימולטור ונראה כיצד העלאת ערכי האינסולין יכולה לאזן את הסוכר בדם. אזיזו את המדיד של ערכי האינסולין כך שערכי הסוכר יגיעו לערכים תקינים, לאיזה ערכי אינסולין הגענו כעת? (עבור לסימולטור). האם שיפרנו את המצב הבריאותי של הסוכרתי או עשינו אותו גרוע יותר? זכרו, אינסולין גבוה זה גורם סיכון מספר 1 למחלות.

אכילת מאכלים שונים

מה קורה לסוכר בדם כאשר אוכלים סטייק או סוכריות? כזכור לחיצה על הסטייק מדמה הכנסת גז אל בלון הגז ואילו לחיצה על הסוכריות מדמה הכנסת גז אל הצינור שמוביל אל הכיריים ישירות בלי לעבור דרך ברז הויסות. (עבור לסימולטור)

camping_gas_food_in

הכנסת סוכריות, גז למערכת ישירות לכירה כאשר ניצולת המנוע שלו נמצאת על 97% גורמת לכך שערכי הסוכר עולים לערכים גבוהים ונשארים שם לזמן ממושך משום היכולת של הכירה לשרוף את הגז העודף מוגבלת. כמו כן יכולת ייצור האינסולין של הגוף מוגבלת ל20 יחידות (הגבלה שלי לצורכי הסימולטר), היכולת של הגוף לסגור את הברז של הגז מוגבלת. מצב זה מדמה סכרתיים שאינם מצליחים לייצר מספיק אינסולין כדי לווסת את הסוכר בדם שלהם, יכולת ייצור האינסולין בגוף מוגבלת. חוסר היכולת של הגוף לסגור את הברז של הגז כפי שנחוץ מוסיף לכך שהסוכר בדם נשאר גבוה למשך הרבה זמן.

לסיכום הפרופיל הסוכרתי:

הפרופיל הסוכרתי מייצג מערכת שאינה תחת בקרה תקינה, מערכת עם אנרגיה עודפת

 

שילוב של שחרור מוגבר גז עם יכולת מוגבלת לשרוף את הגז בכירה גורם להצטברות גז מה שמתפרש במדדים כסוכר גבוה בדם. בגוף האדם מה שקורה הוא שבלון הגז מדמה את רקמת השומן שמשחררת שומן אל זרם הדם במצב שהוא אינו תחת בקרה נאותה כאשר שומן זה אינו מצליח להשרף ביעילות במיטוכונדריות בתאים ובכך הוא גורם לייצור מוגבר של גלוקוז.

פרופיל מותאם שמן

(עבור לסימולטור)

פרופיל מותאם שומן הוא פרופיל מיוחד המתייחס לאנשים שאוכלים תזנה גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות כמו תזונה קטוגנית, קרניבורית או כל תזונה אחרת המתבססת על שומן תזונתי בכמות גבוהה. ניתן לדלג על פרופיל זה במידה ואין הכרות עם סוגי הדיאטות שהזכרתי, זהו מקרה קצה עבור אוכלוסיה מסויימת.

נעבור לסימולטור ובתפריט הפרופילים נבחר “מותאם שומן”. ריכזתי את מצב המדדים אך ניתן לראות אותם גם בסימולטור.

ניצולת מנוע בריאות המיטוכונדריה תנגודת תאי השומן לאינסולין אינסולין סוכר בדם
46% 90% 2 2 84

אנלוגיה למערכת כירת השדה

פרופיל מותאם שומן מצריך הכנסת גורם נוסף במערכת כירת הגז שלנו. אנו נכניס שתי סוגי גז למערכת כירת הגז שלנו, גז א׳ וגז ב׳. במצב של פרופיל מותאם השומן הכוונה שהכירה שלנו שורפות ביעילות ממש טובה את גז א׳ אבל לא את גז ב׳. המערכת שלנו כמתואר בסימולטור מכילה בלון שהוא ברובו המוחלט מכיל את גז א׳. במצב זה הכירה שורפת ביעילות מירבית את הגז כך שניצולת המנוע נמוכה וגם בריאות המיטוכונדריה – יעילות שריפת אנרגיה גבוהה. גז א׳ הינו גם נוח לאחסון בלחץ נמוך כך שתנגודת תאי השומן לאינסולין וערכי האינסולין נמצאים בטווח התקין.

camping_gas_types

מערכת זו מתוארת כמערכת יעילה בשריפת גז א׳ במצב של בקרה מעולה. אם כן מה הבעיה עם מערכת זו? הבעיה היא כאשר אנו רוצים לשרוף את גז ב׳.

אכילת מאכלים שונים

במערכת שלנו גז א׳ מיוצג על ידי הסטייק כשומן ואילו גז ב׳ מיוצג על ידי הסוכריות כסוכר. (עבור לסימולטור)

כאשר אנו מדמים הכנסה של גז ב׳, הכנסת גז שהכירה שלנו לא שורפת ביעילות אנו יוצרים עודף של גז במערכת מה שגורם לנו כפי שהוזכר לסוכר גבוה בדם. ההקבלה לפיזילוגיה של גוף האדם היא על ידי כך שבמצב של מותאמות לשומן אנו שורפים שומן ביעילות אבל לא גלוקוז. הכנסת גלוקוז למערכת יוצרת מצב של עומס גלוקוז שלוקח לו זמן ארוך להתפנות, זכרו, היכולת של הגוף לאגור גלוקוז מוגבלת ביותר לכן הסוכר חייב להשרף או להפוך לשומן לשם אגירה בתהליך שאיטי משמעותית מאשר שריפה שלו במיטוכונדריה בתאים. דבר זה מתבטא בעודף אנרגיה במערכת, עודף של גז ב’ (עודף של גלוקוז). תופעה זו לעיתים נקראת גם תנגודת אינסולין “פיזיולוגית” משום שהמצב בו יש עומס אנרגיה במערכת הוא עקב שימוש בתמהיל דלקים בעייתי ולא עקב כך שיש בעיה מהותית בתפקוד מערכות הגוף.

פרופיל הסינדרום המטבולי

(עבור לסימולטור)

השם ״סינדרום מטבולי״ כנראה לא אומר לכם הרבה אם אתם מתחילים בתחום. סינדרום מטבולי הוא שם למצב בריאותי המאופיין על ידי מספר קריטריונים שהוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי (למי שמתעניין אני מרחיב על השם בפוסט תסמונת מטבולית). ל88% מאוכלוסיות ארה״ב יש תסמין אחד או יותר של הסינדרום המטבולי כדי להמחיש באיזה גודל של מגיפה מדובר (מקורות בפוסט בדיקות דם ובריאות אופטימלית). לצורך העניין שלנו השם ״תסמונת מטבולית״ מציג מצב בריאותי שהוא אינו בריא אך אינו מוגדר כמחלה כמו סוכרתי, זהו מצב ביניים בדרך להיות סוכרתי.

נעבור לסימולטור ובתפריט הפרופילים נבחר “סינדרום מטבולי”. ריכזתי את מצב המדדים אך ניתן לראות אותם גם בסימולטור.

ניצולת מנוע בריאות המיטוכונדריה תנגודת תאי השומן לאינסולין אינסולין סוכר בדם
64% 40% 6 14 97

אנלוגיה למערכת כירת השדה

הסינדרום המטבולי מייצג מצב במערכת כירת השדה שלנו בא אנו לא שורפים אנרגיה ביעילות והלחץ במיכל הגז לא אידיאלי אבל אנחנו כן מצליחים לסגור חזק מספיק את הברז (אינסולין) כדי לווסת את עודף הגז במערכת (סוכר בדם) לרמות תקינות. שימו לב שערכי האינסולין נמצאים בערכים שמוגדרים כלא תקינים.

פרופיל של הסינדרום המטבולי הוא פרופיל מסוכן משום שאנשים בעלי פרופיל זהה יכולים לחשוב שהם במצב בריאותי תקין עקב כך שהסוכר בדם נמצא בערכים רצויים אבל באיזה מחיר? האינסולין הגבוה ובריאות המיטוכונדריה הנמוכה מראים על בעיה בריאותית שבעתיד הלא רחוק תתפתח לסכרת כאשר הגוף כבר לא יצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו. ברגע שהאינסולין לא יצליח יותר לסובב את הברז על מיכל הגז והסוכר בדם יעלה לרמות שאינן נחשבות תקינות רק אז אותו אדם ישים לב שיש לו בעיה בריאותית.

סיכום הפרופילים

לנוחיותכם סיכמתי את את המדדים של הפרופילים השונים:

ניצולת מנוע בריאות המיטוכונדריה תנגודת תאי השומן לאינסולין אינסולין סוכר בדם פרופיל
64% 40% 6 14 97 סינדרום מטבולי
46% 90% 2 2 84 מותאם שומן
97% 20% 9 14 144 סוכרתי
57% 80% 3 5 94 בריא

איך אדם בריא ניהיה סוכרתי?

אדם בריא יהפוך לסוכרתי בתהליך הדרדרות איטי. כאשר תמיד הוא יעבור בדרך מצב ביניים של סינדרום מטבולי, אף אחד לא הולך לישון בערב בריא וקם בבוקר סוכרתי. זהו תהליך ארוך של הדרדרות בתנגודת אינסולין של הגוף עד למצב שהגוף כבר לא מצליח לסגור את הברז של הגז (פעילות האינסולין על רקמת השומן). למה שאדם בריא ידרדר לאורך השנים ויהפוך בסופו של דבר לסוכרתי? התשובה לשאלה הזו היא מעבר לתחומי הפוסט הזה והיא מורכבת, למעשה אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה קורה אבל אנחנו יודעים לזהות גורמי סיכון כמו דלקתיות, חדירות מעי, ירידה במסת שריר, צריכה של רעלנים, מצבי לחץ כרוניים ועוד (למי שמתעניין בהסבר שלי המצריך רקע קל בביוכימיה ופיזיולוגיה יכול לקרוא בפוסט האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן).

אחרי ההסבר בפוסט זה של המהות של תנגודת אינסולין נוכל להסיק בעצמינו, איכותית, מדוע אדם ידרדר אל מצב של סכרת. כפי שהסימולטור מדגים יש 3 דרגות חופש שאיתם אנחנו קובעים את ״עודף הגז״ במערכת. כאשר שתיים מתוכן: תנגודת תאי השומן לאינסולין ובריאות המיטוכונדריה הן 2 דרגות חופש שהשינוי שלהן לרעה מושפע בעיקר מהסביבה והתזונה. ככל שהלחץ בבלון הגז שלנו יעלה והיכולת שלנו לשרוף גז בכירה תירד אנחנו נתקרב אל הפרופיל הסוכרתי. האינסולין, הברז על הגז, יגיב על הדרדרות של עליית הגז במערכת וינסה לסגור את הברז של בלון הגז יותר חזק. אם אנחנו לא נמדוד את האינסולין, את בריאות רקמת השומן שלנו או את בריאות המיטוכונדריה אנחנו לא נידע שיש לנו בעיה מכיוון שהסוכר בדם ברמה תקינות, כבר שפורט בפרופיל של התסמונת המטבולית זה הפרופיל הכי מסוכן. כאשר הוא כבר לא מצליח לסגור יותר את הברז ויש עודפי גז במערכת אנחנו מפרשים אותם כסוכר גבוה ברמה של סוכרתי. אפשר לראות על פי הסיפור עד כה שזהו מצב שמגיע בשלב מאוחר למדי שהיה אפשר למנוע בתחילת הדרך כאשר היינו שמים לב שאנחנו צריכים לחזק את הברז חזק מדי, במצב זה כנראה משהו לא תקין קורה במערכת.

ניתן להשתמש בסימולטור על אדם בריא ולראות כיצד שינוי ערכי תנגודת תאי השומן לאינסולין ובריאות המיטוכונדריה יביאו אותו אל פרופיל סוכרתי.

שימוש בסימולטור ללמידה עצמית

אחד היתרונות בשימוש בסימולטור זה שאפשר לבחון מצבים שונים שמעניינים אתכם ולראות כיצד המערכת מגיבה. למשל כיצד אימונים משפיעים על מצב הסוכר? אימונים מגדילים את בריאות המיטוכונדריה, אימונים מגדילים את היכולת שלנו לשרוף דלק ובהתאם מורידים את עודף הדלק במערכת. באנלוגיה לכירת השדה אימונים מאפשר לכירה לשרוף יותר גז. חיבור עוד כירה למערכת הגז, חורים גדולים יותר וכו׳. ניתן לבחור פרופילים שונים כמו סוכרתי ולהזיז את המדיד של בריאות המיטוכונדריה כדי לראות איכותית איך זה משפיע על הסוכר שלו בדם (אני מזכיר שזה איכותי ואני לא מתחייב או מתיימר להגיד שהסימולטור מדמה מספרים מדוייקים מהמציאות).

אם אני אדם עם סינדרום מטבולי, איזה פרמטר ישפיע בצורה הכי משמעותית על הסוכר בדם וניצולת המנוע? כאשר ניצולת המנוע גבוהה מדי זה סימן לכך שיש עודף אנרגיה במערכת. בטווח הארוך זה הורס את המיטוכונדריות וגורם למוות תאי שכמובן מוביל למחלה (הדגמה לכך ניתן לקרוא בפוסט: השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם).

הבנתי מה זה תנגודת אינסולין, מה עושים עכשיו?

סביר להניח שאם קראתם עד לפה ואתם רוצים להבין מה זה תנגודת אינסולין אכפת לכם גם מה עושים המידע הזה, איך אני מתקן את התנגודת אינסולין שלי? שוב אחזור להגדירה מתחילת הפוסט:

תנגודת אינסולין הינה מצב בו הגוף אינו מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו כראוי

 

מתוך ההבנה שתנגודת אינסולין היא מצב של עומס אנרגטי בגוף כפי שהודגם בסימולטור אפשר להסביר תופעות שונות שמתקנות תנגודת אינסולין. הודגמו 3 דרגות חופש מרכזיות שדרכן אנו משנים את מאזן האנרגיה בגוף. אינסוליןתנגודת תאי השומן לאינסולין ובריאות המיטוכונדריה. על כל דרגת חופש כזו אפשר להשפיע ולשפר את המדדים שלה במספר דרכים, למעשה זוהי המטרה בגדול של הבלוג הזה, כיצד אנו מוציאים את האיזון האופטימילי בין כל הפרמטרים שמווסתים את האנרגיה בגוף כדי להגיע למצב אנרגטי נמוך ויציב בגוף.

איך אני מודד תנגודת אינסולין?ֿ

מדידת תנגודת אינסולין ניתנת לעשות במספר דרכים. מי שמעוניין להסבר עם הפיתוח המלא מדוע אנו מודדים תנגודת אינסולין כמו שאנו מודדים אותה יכולים לקרוא בפוסט הרצאה תנגודת אינסולין ורקמת השומן.

הסבר מעשי של המדדים ניתן למצוא בפוסט בבלוג: מדידת תנגודת אינסולין. מדד מרכזי שמוצג בפוסט הינו מדד שנקרא TyG, מדד זה הוא מכפלה של רמות הגלוקוז והטריגליצרידים בצום. בלי להכנס אל הביוכימיה והפיזילוגיה של המדד רק מהסתכלות איכותית, למה המדד הזה כל כך טוב בלמדוד תנגודת אינסולין?

כפי שהסברתי עד כה תנגודת אינסולין היא מצב של עומס אנרגטי בגוף כאשר גלוקוז וטריגליצרידים הם למעשה המולקולות נושאות האנרגיה בגוף. זאת אומרת שאם יש לכם הרבה גלוקוז וטריגליצרידים ב״צינורות״ המערכת שלכם נמצאת עם עודף גז. זה אנלוגי לגמרי למערכת כירת השדה שלנו, אם יש עודף גז בצינור שמוביל את הגז אנו מזהים זאת עם סוכר גבוה וקוראים למצב זה תנגודת אינסולין.

לנוחיותכם מחשבון פשוט למדד TyG. ערכים מעל 4.47 יחשבו כתנגודת אינסולין לא תקינה.

איך אני מתקן תנגודת אינסולין?

כפי שהוסבר יש לנו 3 דרגות חופש מרכזיות דרכם אנו משנים את מצב האנרגיה במערכת: אינסולין, תנגודת תאי השומן לאינסולין ובריאות המיטוכונדריה.

מה משפיע על רמות האינסולין? יש בבלוג סדרת מאמרים שלמה בנושא תזונה קטוגנית שנמצא כיעילה בהורדת רמות האינסולין בצום (פרופיל מותאם שומן).

מה משפיע על תנגודת תאי השומן לאינסולין? כאן מדובר על בריאות רקמת השומן שבריאותה מורכבת ממספר גורמים עליהם יש לנו שליטה כאשר יש סדרת מאמרים שלמה בנושא רקמת השומן. כמו כן דלקתיות כרונית גורמת לפגיעה בתאי השומן כפי שמוסבר בדלקתיות כרונית בעצימות נמוכה ומחלות מטבוליות

מה משפיע על בריאות המיטוכונדריה? כאן אנו מדברים על היכולת של הגוף לשרוף אנרגיה כאשר אימונים הם הכוח הדוחף החזק ביותר בגוף לייצר עוד מיטוכונדריות. מעבר לכך הבריאות שלהם מושפעת מהאוכל והמצב ההורמונלי בגוף. יש סדרת מאמרים על המיטוכונדריה ואימונים בבלוג.

סיכום

אם צלחתם עד כה והצלחתם להבין איכותית מה זה תנגודת אינסולין, ברכותיי, הגעתם הרבה יותר רחוק ממה שרוב האנשים הצליחו להגיע אליו כולל אנשים שמתעסקים בתחום שלא באמת מבינים את מהות של המושג ולא וירדו לשורשו. כאשר אתם נתקלים במושג תנגודת אינסולין שימו את משקפי ״איך זה גורם לעומס אנרגטי בגוף״ וכך תוכלו לזהות את ההסבר לתופעות שאתם קוראים עליהם. ההסבר לא תמיד פשוט ולא תמיד רואים אותו בפעם הראשונה אבל זה תמיד חוזר אל האנלוגיה של מערכת בעומס אנרגטי.

למטיבי לכת הפוסט אולי יראה פשטני מדי בטענות שלו. אני מזמין אתכם לעבור על המקורות שהוזכרו בפוסט ובנוסף אתם יכולים לעיין במקורות שאספתי לאורך השנים הקשורה לתנגודת אינסולין: מקורות מידע מומלצים על תזונה קטוגנית

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

1 Comment
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments