תסמונת מטבולית ומחלות לב

https://israel-bqayyuu.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/04/illustration_of_heart_attack.jpg

מחלות לב לרוב מקושרות לרמות גבוהות של כולסטרול למרות שבפועל אין קורולציה בין הדברים. אך מה עם תסמונת מטבולית? מה הקורולציה בין תסמונת מטבולית, כולסטרול ומחלות לב? במחקר המתואר בפוסט זה אפשר לראות באופן ברור את הקשר משום שהפרידו בין הנבדקים על פי רמת תנגודת האינסולין שלהם.

רמת הפוסט: מתעניין

היפראינסולינמניה ומחלות לב

במחקר [1-2] 970 שוטרים עברו בדיקת של תנגודת אינסולין על ידי העמסת סוכר. היתרון של מחקר זה שמדדו את התגובה האינסולינית בזמן העמסה ולא רק את הגלוקוז. המחקר נמשך  22 שנה עם תחנות בדרך (5, 10, 15, 22) ובדקו את הסיכון היחסי כפונקציה של השטח מתחת לעקומה של התגובה האינסולינית AUC insulin אחרי שעתיים. בנוסף להעמסת הסוכר נמדד גם טריגליצרידים, פעילות גופנית, כולסטרול, עישון ועוד.
את הנבדקים חילקו לחמישונים על פי ערכי האינסולין מתחת לעקומה. אלה שבחמישון העליון עם הערכים הגבוהים יותר היו עם פי 3.3 סיכון יחסי לחלות במחלות לב לעומת כל החמישונים האחרים ביחד (כאשר ערכים אלו תוקנו לגיל הנבדקים). כמו כן לא נמצא קשר לכולסטרול ופרמטר זה נמצא מובהק גם אחרי תיקון לפרמטרים נוספים כמו כולסטרול.
Age-adjusted hazard ratios for a major CHD event comparing men in the highest AUC insulin quintile with those in the combined 4 lower quintiles during 5-, 10-, 15-, and 22-year follow-up periods were 3.29
גרף ההשרדות במחקר:
helniski_01
בנוסף לסיכון היחסי עבור השטח מתחת לעקומה אחרי שנתיים בוצעו אנליזות נוספות עם פרמטרים נוספים כאשר אפשר לראות את הסיכום שלהם וההתפלגות לאורך נקודות המעקב כאן:
helniski_02
אפשר לראות שאינסולין בצום אינו מדד מוצלח כל כך לניבוי מחלות לב כאשר את זה אנחנו יודעים מהקורלציה של אינסולין בצום לשיטת הזהב כפי שמפורט במדידת תנגודת אינסולין. כמו כן ניתן לראות את הערכים של אינסולין אחרי שעה כמנבאים חזקים גם כן. אחת הבעיות של המחקר כאן הוא שלאורך 22 שנה הקולרציה בין המדידה ההתחלתית של תנגודת האינסולין אל מחלות הלב יורדת זאת משום שבמשל 22 שנה הרבה דברים יכלו להשתנות.
למחקר זה יש תוצאות קדם אחרי 10 שנה של מעקב [2] כך שהמדידה הראשונית של תנגודת האינסולין יותר רלוונטית לתוצאות המחקר. בנוסף לכך במחקר זה פרסמו תוצאות על פי חמישונים כך שאפשר להשוות בין חמישון תחתון לעליון. כפי שאני מפרט במה הסיכון בתנגודת אינסולין? ההבדל בסיכון למחלות מטבוליות בין השליש התחתון לעליון או פי 32!
במחקר [2] אכן רואים הבדלים בין החמישון התחתון לעליון כאשר אינסולין בזמן העמסה אחרי שעה מציג סיכון יחסי של פי 9 לחלות במחלות לב.
helniski_03
כמו כן אפשר לראות כיצד מדידה של גלוקוז שעה אחרי העמסה מדויק יותר משעתיים אחרי העמסה כפי שאני מפרט בפוסט על מדידת תנגודת אינסולין. מדידה של גלוקוז שעה אחרי העמסה יותר רגיש ומציג סיכון יחסי של 5. 
helniski_05
מדד שאני מקדם בבלוג שנקרא TyG בו משתמשים בטריגליצרידים לניבוי תנגודת אינסולין אכן מראה טרנד דומה על סיכון יחסי גבוה בחמישונים העליונים. כמו כן ניתן לראות את ההבדלים בכולסטרול הכללי כאשר הסיכון היחסי אינו גבוה בין החמישונים התחתונים לעומת העליונים.
helniski_04
מחקר הלניסקי מציג בצורה מעולה את הקשר בין תנגודת אינסולין למחלות לב כאשר כמובן יש עוד גורמי תמותה חוץ מהם. בהתחשב בזה שהמחקר עשה גם העמסת סוכר, גם מדידת אינסולין, גם שימוש בhazard ratio כך שמתחשבים בעוד גורמי תמותה וגם לאורך תקופה ארוכה של 22 שנה אפשר בהחלט לראות את הקשר בין תסמונת מטבולית למחלות לב.

מחלות לב וApoE4

במחקר [3] רצו לבדוק את הקשר בין הביטוי של Apolipoprotein E בצורותיו השונות למחלות לב. ApoE מעורב ברגולוציה של כולסטרול וטריגלצדרים ולכן מוטציה בו או ביטוי ברמות שונות אמורים להיות מקושרים למחלות לב על פי התיאוריה שכולסטרול אחראי למחלות לב.

תיאור הנבדקים במחקר מסוכמים בטבלה הבאה:

mets_population.

העמודה של MeS היא קיצור של metabolic syndrome כאשר החתך לחיובי או שלילי נעשה על פי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי לאבחון התסמונת. ניתן לשים לב שהLDL (הכולסטרול ה”רע”) אינו שונה סטטיסטית בין הקבוצות אולם הHDL גבוה יותר משמעותית אצל הנבדקים ללא התסמונת המטבולית.

כאשר מסתכלים על הסיכון למחלות לב עם התחשבות בפרמטרים כמו מין, עישון, גיל, כולסטרול והביטוי של ApoE (בדיקה גנטית לצורותיו השונות) אצל הנבדקים ניתן לראות שלא משנה איזה תיקון עושים כול עוד אין תסמונת מטבולית הסיכוי למחלות לב קטן ולא משמעותי.

mets_or_results_cvd

 ניתן לראות שהOR – Odd Ratio הכי גבוה אצל הנבדקים ללא התסמונת המטבולית הוא 0.21. המשמעות של OR (שהוא בקירוב הטוב הסיכון היחסי) הוא פי כמה יש סיכון לעומת הקבוצה הנבדקת. OR קטן מ2 נחשב ללא משמעותי, רק כאשר OR גדול מ2 אפשר לדבר על הסיבתיות (יש לזכור שזוהי רק קורלציה). מה קורה כשמסתכלים על הנבדקים עם התסמונת המטבולית? לא משנה איזה תיקון סטטיסטי עושים ברגע שיש לך תסמונת מטבולית הOR גדול מ2! לא כולסטרול ולא עישון ולא גורמים נוספים מקושרים למחלות לב כמו תסמונת מטבולית, זהו הגורם הסיכון הגדול ביותר (בפוסט מעבר לאינסולין  מחשבות על מיטוכונדריה אני מעלה השערה לגבי המנגנון מאחורי קורולציה זאת).

סיכום

ניתן לראות כיצד תנגודת אינסולין או בשמה האחר תסמונת מטבולית מהווה גורם סיכון למחלות לב. מחקר [4] על סטטינים שניסה להראות שיפור בתמותה של מחלות לב דרך הורדת כולסטרול נכשל והופסק באמצע לאחר שלא נמצא הבדל בין הסטטינים לפלסבו למרות שהסטטינים אכן הצליחלו להוריד את הLDL.

הדרך הטובה ביותר להוריד תנגודת אינסולין ותסמונת מטבולית היא דרך תזונה קטוגנית ישנם עדויות רבות כמו סדרת המחקרים של Virta ופירוט שלי בפוסט תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2.

הקונספציה שכולסטרול גורם למחלות לב נכשל להראות קורלציה ומכניזם כאשר תסמונת מטבולית ותנגודת אינסולין מראות את הקורלציה הטובה ביותר לכן הדרך למנוע ולטפל במחלות לב היא דרך הורדת תנגודת אינסוליו ושיפור המטבוליזם.

הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: דלקתיות ומחלות לב

מקורות

[1] – Hyperinsulinemia Predicts Coronary Heart Disease Risk in Healthy Middle-aged Men, Marja Pyörälä, 1998. link.

[2] – Plasma Insulin as Coronary Heart Disease Risk Factor: Relationship to other Risk Factors and Predictive Value during 9½‐year Follow‐up of the Helsinki Policemen Study Population, Kalevi Pyörälä, 1985. link.

[3] – Diversity of Apolipoprotein E genetic polymorphism significance on cardiovascular risk is determined by the presence of Metabolic Syndrome among hypertensive patients, Andrei Alkmim Teixeira, 2014. link.

[4] – Serious bias in 20 year follow-up study of statin trial, Magle Stora Kyrkogata, 2017. link.

0 0 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments