מהי תסמונת מטבולית? אין הגדרה אחת למה היא תסמונת מטבולית אבל אחרי קריאת המאמר הבא נבין מדוע מאד חשוב לדעת על קיומה ואיך מרפאים אותה. באופן סטטיסטי ל88% אנשים יש תסמין אחד או יותר של התסמונת מטבולית והסיכוי רק עולה עם הגיל [1] כאשר רוב האנשים אינם מודעים לקיומה או שאינם מעריכים נכון את חשיבות התסמינים שלה.
בפוסט תחילה נסקור את התסמונת ברמה כללית ולאחר מכן ננסה להבין מדוע חשוב לדעת לאבחן אותה ומשם כיצד מרפאים אותה.
רמת הפוסט: מתחיל
הגדרת התופעה
תסמונת מטבולית היא תיאור של מספר תסמינים שנצפו אל אנשים כך שהם מעלים תחלואה של מחלות שונות. השם שניתן הוא ״תסמונת מטבולית״ משום שהאבחון של התסמונת מאופיין על ידי מדדים הקשורים אל המטבוליזם שלנו. היסטורית כמו אצל Weston Price (חוקר בתחילת המאה 20 שאבחן תסמונת מטבולית) קראו לתופעה ״סינדרום x״ מכיוון שזיהו מספר תסמינים משותפים לאנשים חולים אבל לא ידעו את הסיבה.
כיום לתסמונת מטבולית יש 4 תסמינים כשמספיק 2 מהם כדי להיות מאובחנים עם התסמונת. ישנם הגדרות שונות לכול ארגון בריאות, במקרה זה הציג את התנאים של ארגון בריאות הלב האמריקאי [2]:
- טריגליצרידים גבוהים מ150 mg/dL.
- HDL נמוך מ40 mg/dL.
- לחץ דם גבוה מ130 סיסטולי או גבוה מ85 דיאסטולי.
- סוכר בדם גבוה מ100 mg/dL.
ישנם עוד מספר תסמינים של ארגונים אחרים כגון:
– היקף מותניים גדול מ90cm עבור גברים או 85cm עבור נשים.
ניתן למצוא הגדרות שונות אצל ארגונים שונים כאשר לרוב השוני יהיה בגבולות של הקריטריונים אך הקריטריונים לרוב זהים. בנוסף ניתן לאבחן תסמונת מטבולית על ידי מדידת תנגודת אינסולין כאשר מדידה זו טובה יותר לאבחון תחלואה אך גם המדידה של תסמונת המטבולית מנבאית תחלואה בצורה טובה (על מה זה תנגודת אינסולין ניתן לקרוא בתנגודת אינסולין למתחילים).
מחלות הקשורות לתסמונת המטבולית
ייתכן שחלקכם כבר זיהה שיש לו את אחד מן התסמינים שהצגתי ואולי אפילו יותר מאחד אבל מה כל כך נורא בתסמינים אלו ובתסמונת מטבולית? תסמינים אלה כלשעצמם אינם מהווים גורם סיבתי עבור מחלות אך הם בעלי קורלציה חזקה מאד עבור מספר רב של מחלות מהעולם המערבי. מחלות כמו השמנת יתר [3], סרטן [4], סכרת [5], שבץ [6], מחלות לב, אלצהמייר [7], כבד שומני ועוד מחלות רבות שמאפיינות את החברה המערבית. כל מחלה מערבית אותה תחפשו בגוגל באמצעות metabolic syndrome + “שם המחלה” תתן לכם תוצאות רבות של מחקרים המוצאים קשר חזק בין השניים משום שהתסמונת המטבולית מאפיינת את הסיבות השורשיות שבגינן אנו חולים. הקשר בין אותם מחלות שמהוות כיום מגיפה של ממש הוא חזק וברור אך בכל זאת אינו מטופל כראוי. ייתכן שרופאים יאבחנו אתכם עם אחד מן אותם תסמינים ואולי אף יידעו על המושג תסמונת מטבולית אך עיקר הבעיה הוא בחוסר הטיפול או יותר נכון בצורת הטיפול הלקויה בתסמינים.
מה הסיכון בתסמונת המטבולית?
בתחילת המאמר הוזכר המושג תנגודת אינסולין. תנגודת אינסולין, תסמונת מטבולית וסינדרום x הן אותה תופעה עם שמות זהים ואבחון שיכול להיות קצת שונה אחד מהשני אך בבסיס ובמהות שלהם הם זהים. הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,300%(!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). לצורך השוואה לא תמצאו מחקרים עם סיכונים יחסיים שמתקרבים לסדרי גודל כמו בתנגודת אינסולין. לדוגמא הסיכון היחסי של סרטן המעי הגס ואכילת בשר מעובד הוא [8] 20%-30% נמוך וקטן מ100% כך שהוא לא עובר את הרף שממנו אפשר להתחיל להסתכל על סיבתיות.
לפירוט נוסף על תנגודת אינסולין: תנגודת אינסולין למתחילים.
לפירוט על דרכי המדידה של תנגודת אינסולין: מדידת תנגודת אינסולין.
מקור התסמונת המטבולית
על מנת לדעת כיצד לטפל בתסמונת מטבולית ראשית עלינו לזהות מה הוא מקורה משום שעד עכשיו הצגנו את התסמונת המטבולית באמצעות תסמינים אולם מה הוא מקור אותם תסמינים? מקור כל אותם תסמונת הוא תנגודת אינסולין או בשמה אחר היפראינסולינמיה. עודף כרוני של אינסולין בדם קשור באופן ישיר לכול אחד מן התסמינים של התסמונת המטבולית אך בנוסף לכך שיש קורולציה בין השניים יש גם קשר סיבתי. כמו בדוגמא של התסמונת המטבולית ניתן לחפש בגוגל כול אחד מן התסמינים של התסמונת המטבולית עם הביטוי “insulin resistance” ולקבל מאמרים המסבירים את הקשר הסיבתי בין השניים. הבדל זה של קשר סיבתי לקורלציה בלבד הוא חשוב ביותר משום שקורלציה לא בהכרח מראה על סיבתיות ועקב חוסר הבנה של עובדה זו כל ניסיון של הרופאים לטפל בתסמונת המטבולית נכשל משום שהטיפול אינו מתמקד בגורם הסיבתי של התסמינים.
למה יש לנו תנגודת אינסולין? זוהי שאלה מורכבת אך יש פיזיולוגיה שתומכת במקורות הבעיה של תנגודת האינסולין. אחת התיאוריות היא שבעיות ברקמת השומן מתחילת את שרשרת הבעיות של תנגודת אינסולין. אני מפרט על כל בפוסט: האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן.
ריפוי התסמונת המטבולית – תזונה קטוגנית
לאחר שהבנו שתנגודת אינסולין היא השורש של התסמונת המטבולית ויותר חשוב מכך השורש לכל מחלות המערב אנו נרצה להבין כיצד מטפלים בה כראוי. הטיפול המקובל כיום לתסמינים של התסמונת המטבולית הוא תרופתי או דיאטטי שמבוצע לא נכון. תרופות מטפלות בתסמינים ולא בשורש הבעיה והשינוי הדיאטטי המוצע לא פותר את שורש הבעיה של היפראינסולינמיה אלא רק מחמיר אותה. טיפול אולם לתסמונת המטבולית יהיה טיפול בתנגודת האינסולין שתפתר על ידי הורדת ריכוז האינסולין בדם. הורדת ריכוז האינסולין בדם והסרת התנגודת אינסולין מתבצעת בצורה הטובה ביותר על ידי תזונה דלה בפחמימות וגבוהה בשומן כפי שמודגם במחקר רב של מחקרים [9-13] או בשמה האחר תזונה קטוגנית. הורדת האינסולין למינימום הוא הדרישה הכרחית להורדת תסמיני התנגודת המטבולית ולבריאות באופן כללי אני רוצים לשמור על האינסולין נמוך. הסבר כללי על התזונה הקטוגנית ניתן לקרוא במהי תזונה קטוגנית ובנוסף ישנם הסברים רבים בבלוג על כל הנושאים הקשורים בתזונה.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: מדידת תנגודת אינסולין
מקורות
[1] – Prevalence of Optimal Metabolic Health in American Adults: National Health and Nutrition Examination Survey 2009–2016, Joana Araújo, 2019. link.
[2] – About Metabolic Syndrome, American Heart Association, 2016. link.
[3] – Metabolic Syndrome, Obesity, and Mortality, Peter T. Katzmarzyk, 2005. link.
[4] – Metabolic Syndrome and Risk of Cancer: A Systematic Review and Meta-Analysis, Katherine Esposito, 2012. link.
[5] – The Metabolic Syndrome as Predictor of Type 2 Diabetes, Carlos Lorenzo, 2003. link.
[6] – The Metabolic Syndrome and Stroke, Juan F. Arenillas, 2007. link.
[7] – Association of metabolic syndrome with Alzheimer disease, M. Vanhanen, 2006. link.
[8] – Red Meat and Colorectal Cancer, Nuri Faruk Aykan, 2015. link.
[9] – The effect of a low-carbohydrate, ketogenic diet versus a low-glycemic index diet on glycemic control in type 2 diabetes mellitus, Eric C Westman, 2008. link.
[10] – Effectiveness and Safety of a Novel Care Model for the Management of Type 2 Diabetes at 1 Year: An Open-Label, Non-Randomized, Controlled Study, Shaminie J. Athinarayanan, 2018. link.
[11] – Long-Term Effects of a Novel Continuous Remote Care Intervention Including Nutritional Ketosis for the Management of Type 2 Diabetes: A 2-Year Non-randomized Clinical Trial, Shaminie J. Athinarayanan, 2019. link.
[12] – Improvement in Glycemic and Lipid Profiles in Type 2 Diabetics with a 90-Day Ketogenic Diet, Chase M. Walton, 2019. link.
[13] – Extended Ketogenic Diet and Physical Training Intervention in Military Personnel, Richard A LaFountain, 2019. link.