שיחת מרתקת בין Ivor Cummins וGabor Erdosi (המנהל של Lower Insulin) בשיחה מרתקת על אינסולין, רקמת השומן, מחלות מטבוליות, כבד שומני, מזון מעובד, המעי, GIP ואיך הכל קשור אחד לשני.
תזונה קטוגנית ואימונים
שיחת מרתקת בין Ivor Cummins וGabor Erdosi (המנהל של Lower Insulin) בשיחה מרתקת על אינסולין, רקמת השומן, מחלות מטבוליות, כבד שומני, מזון מעובד, המעי, GIP ואיך הכל קשור אחד לשני.
ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.
תזונה קטוגנית הינה תזונה המביאה למצב שבו מקור האנרגיה העיקרי למוח הינו גופי קטון (beta-Hydroxybutyric).
מצב זה נקרא (Ketosis) בשונה ממצב בו רוב האנרגיה של המוח מגיעה מגלוקוז שלו נקרא גליקוזה (Glycolysis). נגדיר קטוזיס על פי הרף בו ריכוז גופי הקטון בדם עולה על 0.5 mM.
האם טריגליצרידים גבוהים בדם הם תוצאה של תזונה גבוהה בשומן? על פי ההיגיון הפשוט נראה שכן. אם אני אוכל הרבה שומן משמע שיהיה לי הרבה שומן בדם אבל הפיזיולוגיה שלנו יותר מורכבת מכך. מחקר מעניין Role of Insulin in Endogenous Hypertriglyceridemia בדק את הטריגליצרידים בדם, אינסולין, תנגודת אינסולין, FFA (חומצות שומן חופשיות – free fatty acids), סוכר ופרמטרים נוספים על נבדקים שקיבלו תזונה עם 0% שומן ועשירה בפחמימות (85%) למשך 3 שבועות בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת. התוצאות מראות בצורה יפה את הקשר בין עודף פחמימות, אינסולין ותנגודת אינסולין.
מחקר על סוג כולסטרול שלא מדברים עליו – Remnant Cholesterol. מה שאנחנו מודדים ככולסטרול הוא לא מעשה אינו כולסטרול אלא הסירות שמסיעות אותו הנקראות lipoprotein. כאשר יש גדלים שונים לlipoprotein והם מסווגים על פי הצפיפות שלהם. למשל LDL זה ראשי תיבות של Low-density lipoprotein וHDL זה High-density lipoprotein. עבור LDL ישנם גדלים נוספים, אנו כעת נדבר על הLDL הגדול, בעל הצפיפות הנמוכה, הVLDL – Very low-density lipoprotein שהוא חלק מקבוצת נשאי שומן הקרויות Remnant Cholesterol.
מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית. כתבתי כבר על רקמת השומן בבלוג (קצת יותר מפוסט אחד) לכן פוסט הזה ארכז ואסכם את המידע בפשטות עם לינקים למידע מורחב. בסוף הפוסט שמתי אמ;לק עם נקודות מרכזיות.
Continue reading “האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן”
לפני קריאת מאמר זה מומלץ לעבור על המבוא לתזונה קטוגנית.
אחרי שהבנו את העקרונות המרכזיים בתזונה הקטוגנית נדבר כיצד מיישמים את התזונה. חשוב לזכור שהקו המנחה שלנו ביישום התזונה הוא שתזונה קטוגנית = תזונה נמוכה באינסולין. במבוא הגענו למסקנה שעל מנת לקיים תזונה קטוגנית יש להשיג את מירב הקלוריות שלנו משומן, חלבון במתינות ומעט מאד פחמימות זאת על מנת לשמור על האינסולין נמוך.
Continue reading “צעדים ראשונים בתזונה קטוגנית”
המחקר Effects of a high-protein ketogenic diet on hunger, appetite, and weight loss in obese men feeding ad libitum (למלא) מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.
Continue reading “תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון”
תנגודת לפטין באנלוגיה לתנגודת אינסולין הינה תופעה בה המסר של הלפטין אינו מועבר כפי שאנו מצפים לו. עבור תנגודת אינסולין אני מפרט על מנגנון אפשרי לתנגודת בתאים אך מה המנגנון מאחורי תנגודת לפטין? ההשפעה העיקרית של לפטין היא במוח ולכן ההתמקדות תיהיה על תנגודת לפטין בתאי המוח בניגוד לאינסולין שם התמקדנו בתאי השריר והכבד. במאמר Triglycerides cross the blood–brain barrier and induce central leptin and insulin receptor resistance מוצא מנגנון לפיו טריגליצרידים במוח מווסתים את הרגישות של לפטין (ואינסולין) במוח.
בהמשך לסדרת הפוסטים על רקמת השומן (כגון: דלקתיות ברקמת השומן, מדידת בריאות רקמת השומן, רזה זה לא בהכרח בריא על השומן שבפנים, השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין, ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים ועוד) אציג מדד נוסף לבריאות רקמת השומן והוא היחס בין תאי השומן הגדולים לקטנים המייצג את היכולת של תאי השומן לספוג אנרגיה עודפת בגוף. למרות שאנו באינטואיציה חושבים שתאי שומן קטנים הם טובים יותר במקרה של בריאות מטבולית תאי שומן קטנים יכולים להצביע על בעיה.