תזונה קטוגנית ואימונים
התפתחות של פלאק בעורקים הוא תהליך מורכב שסיבתו אינה ידועה עד הסוף כאשר התיאוריה המובילה כיום בדעת הקהל היא שעודף כולסטרול בדם מצטבר בעורקים. לתיאוריה זו בעיות רבות ואחת המרכזיות שלה שהיא לא מצליחה לחזות התקפי לב בצורה טובה. ההבנה כיום מתחילה להשתנות שמחלות לב הינם מחלות של דלקת כרונית כללית בגוף שבעקבותיה מתפתח הפלאק בעורקים [1]. במחקר שאסקור בפוסט מדגימים את ההבדלים במדדי הדלקתיות אצל נבדקים שעברו אירוע לבבי ומה המנגנון האפשרי לדלקתיות.
עם העלייה בפופלריות של התזונה הקטוגנית בשנים האחרונות נוספו לשוק מוצרים הפונים לקהל הקטוגני. אחד מהמוצרים הוא מלחי קטונים (או בשמו האחר ketone ester) אלה צורות גבישיות של beta-Hydroxybutyric, או כמו שנהוג לקרוא להם בתזונה הקטוגנית גופי הקטונים.
המטרה של הצריכה שלהם היא כניסה לקטוזיס, שיפור ביצועים ספורטיביים או ניסיון אחר לקבל את היתרונות של התזונה הקטוגנית על ידי “קיצור דרך” של העלאת ריכוז הקטונים בדם דרך נטילה חיצונית שלהם. ישנם מספר מחקרים על ההשפעה שלהם הן מבחינה מטבולית [1-2] והן מבחינת ביצועים ספורטיביים זאת מכיוון שלא יודעים בוודאות מה ההשפעה של תיסוף זה על הגוף.
בפוסט הזה אסקור את ההשפעה של נטילת קטונים חיצונית על המטבוליזם ומה ההשלכות של נטילת קטונים חיצונית.
טרנד התזונה הקטוגנית לאורך הזמן על פי Google trends:
אחת הטענות לגבי השיפור במצב המטבולי בתזונה קטוגנית היא שהשיפור מגיע מירידה במשקל ולא מההורדה בפחמימות. טענות כאלה אפשר למצוא בבלוגים, בפייסבוק וכו’ שבו טוענים שאם רוצים לרפא סכרת צריך לרדת במשקל. ניתן לראות זאת במחקר [1] לדוגמא בו נבדקים אכלו במשך 8 שבועות 800 קלוריות בלבד ושיפרו את כל המדדים המטבוליים שלהם. בתזונה קטוגנית יש גם ירידה במשקל וגם שיפור במצב הסכרת (כפי שאני מפרט בפוסט תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2).
לכן ניתן לשאול האם השיפור הוא כתוצאה מהירידה במשקל, ההגבלה של הפחמימות או השילוב של שתיהם?
כנס בינלאומי עם דוברים מפורסמים כמו Ivor Cummins, Stephen Phinney ועוד אנשים מפורסמים מגיעים לישראל לכנס בין יומיים. אני כמובן אגיע עם עוד רבים מהקהילה בישראל שרוצים לשמוע ולפגוש את המומחים המובילים בתחום. מומלץ להרשם ולהגיע, אעדכן כמובן אחרי הכנס בעוד פרטים.
אחת התיאוריות הנפוצות להסברת תנגודת אינסולין ומחלות מטבוליות היא התיאוריה שאומרת שתנגודת אינסולין תתפתח כאשר רקמת השומן אינה יכולה לגדול ולאחסן בתוכה עוד שומן. ישנם מספר עדויות חזקות לתיאורייה הזאת כמו השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין והסקירה על בעיית תאי השומן הקטנים. מהתצפיות נראה שלאנשים עם תנגודת אינסולין יש יותר תאי שומן קטנים מלאנשים רגישים לאינסולין שזה נובע מההבנה שתאי השומן הקטנים שלהם לא מצליחים לגדול (לאחסן שומן) מה שמפעיל עומס על שאר התאי השומן שלהם וגורם לתנגודת אינסולין כפי שמוסבר בהאם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן.
במחקר הבא ניסו להשיג ראיות נוספות לתיאורייה על ידי תכנון ניסוי כך שיתאים לבדיקת התיאוריה.
ישנם הרבה עדויות על היעילות של תזונה קטוגנית בריפויי סכרת סוג 2. המושג ריפוי סכרת סוג 2 מתייחס אל צורת האבחון של סכרת סוג 2 כפי שמקובל כיום, נרמול רמת הסוכר בדם בצום ואחוז הHbA1c. בפוסט הזה אני סוקר מחקר אחד לדוגמא שנעשה טוב ומציג את הכוח של תזונה קטוגנית בתיקון מטבולי וריפוי סכרת סוג 2.
אחת מן התצפיות הקשורות לתנגודת אינסולין היא עלייה בריכוז השומן הרווי בדם ובתאים מה שמוביל לעלייה בדלקתיות (IL6, TNF-a) וחסימה של האות של האינסולין בתא [1-3]. מכאן אפשר למהר ולהסיק שיש להמנע משומן רווי כדי להוריד את הריכוז שלו בדם. אבל המציאות יותר מורכבת מזה ולמעשה אין קשר בין השניים. אם כן מה מעלה את ריכוז השומן הרווי בדם? בעיקר עודף פחמימות [4].
הרצאה שנתתי במסגרת הכנס הראשון של תזונה חיונית לבריאות: מעבר לקטוזיס, PDK ישראל. תודה רבה לסלבה ברגר שארגן את הכנס והזמין אותי להרצאות. למי שלא מכיר PDK היא תזונה טיפולית קרניבורית שמטפלת במגוון רחב של מחלות שהרפואה הקונבנציונלית לא מוצאת להן מענה מספיק. הקליניקה של PDK – paleomedicina ממוקמת בהונגריה ויש מקרי הצלחה רבים ומחקרים מבטיחים.
הרצאה שהעברתי היא על מה זה תנגודת אינסולין ואיך היא קשורה לרקמת השומן.
תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מראה על שובע מוגבר וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1-2]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו.