מאמר נבחר

חשיבות השינה על הבריאות המטבולית

sleep

הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו. הסבר למתחילים מה זה תנגודת אינסולין ניתן לקרוא בתנגודת אינסולין למתחילים.

רמת הפוסט: מתקדם

השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם

sugar_pufa_posion

כפי שכתבתי בעבר על שילוב של שומן ופחמימה כאחד הגורמים שמוביל לתנגודת אינסולין נראה בפוסט שוב כיצד שילוב זה רעיל ובמיוחד כאשר התזונה עשירה בשמנים רב בלתי רווים (PUFAׂ) עם סוכר גבוה בדם מה שמדמה אנשים סוכרתיים שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת שהיא עשירה בPUFA ובחומצה לינולאית בפרט [1, 2]. דבר זה מתחבר אל חשיבות איכות המזון מעבר להרכב המאקרו שלו (פחמימות, חלבון ושומן).

רמת הפוסט: מתקדם

מה הסיכון בתנגודת אינסולין?

recognise-a-heart-attack

הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומה של התופעה ובטח שלא לגורמי סיכון שלה. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא משאירים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.

סיכום מקוצר: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200% (פי 32!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). בנוסף סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי סיכון מוגבר למחלות פסיכיאטריות בגיל מאוחר יותר. פי 7 (סיכון יחסי של 700% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.

רמת הפוסט: מתחיל

אפידמיולוגיה ומחקרי תצפית

eggs_fake_study

מחקרים בתזונה מזה עשרות שנים מתנהלים בצורה בעייתית מבחינה מדעית. זה מתחיל מדרך איסוף הנתונים, העיבוד שלהם, המסקנות ובסופו של דבר איך שזה מפורסם לציבור. כתוצאה מכך הרוב המוחלט של מחקרי התצפית ניהיים חסרי משמעות ויותר גרוע שהם גורמים להטעיית הציבור. הציבור הרחב לא יודע לקרוא מחקרים, לא ייפתח מחקרים ובטח שלא ייקרא את הטקסט המלא ושיטת המחקר אלא במקרה הטוב ייקרא את הכותרת באיזה אתר חדשות. מדוע מחקרי התצפית הם חסרי משמעות מבחינה מדעית? למה הם בכלל מתפרסמים? ואיך אפשר לשנות את זה? אנסה לענות על השאלות האלה כמו שאוכל בפוסט הזה.

רמת הפוסט: מתחיל

מהי תזונה קטוגנית

בהגדרה בסיסית

תזונה קטוגנית הינה תזונה המביאה למצב שבו מקור האנרגיה העיקרי למוח הינו גופי קטון (beta Hydroxybutyric).

ketones-brainגרף 1 – מתוך [1], התפלגות מקורות האנרגיה למוח בזמן צום לעומת לאחר אכילה.

מצב פיזיולוגי שבו המוח מקבל כמות גבוהה של אנרגיה מקטונים נקרא קטוזיס (ketosis) בשונה ממצב בו רוב האנרגיה של המוח מגיעה מגלוקוז שלו נקרא גליקוזה. נגדיר קטוזיס על פי הרף בו ריכוז גופי הקטון בדם עולה על 0.5 mM. הגדרה זו נובעת ממחקריו של Stephen D. Phinney ביחד עם Jeff Volek כפי שמודגם בספרם [2].

keto-zones

גרף 2 – מתוך [2], המצב הפיזיולוגי בגוף כתלות בריכוז גופי הקטון כאשר ריכוזים העולים על 10 נחשבים כחמצת ומהווים סכנה בריאותית. מצבים כאלה קורים רק בסכרת סוג 1.

רמת הפוסט: מתחיל

האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן

overfeeding_07

תנגודת אינסולין או בשמה היותר מוכר תסמונת מטבולית היא הגורם סיכון מספר 1 לכל המחלות הכרוניות [15-16] שהורגות אותנו בעשורים האחרונים ואף חשוב באותה מידה לכל התסמינים והמחלות שגורמות לירידה משמעותית באיכות חיים שלנו. סרטן, מחלות לב, סכרת, אלצהיימר, שבץ, יתר לחץ דם, מיגרנות, עייפות, כבד שומני, השמנת יתר חולנית (obesity) ועוד כל אלה קשורים באופן ישיר ועקיף לתסמונת המטבולית.

סיכון יחסי למחלות כפונקציה של תנגודת אינסולין [16]:

sspg_hebrew

מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית בספרות התיאוריה נקראת תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן.

רמת הפוסט: מתקדם

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככל שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כל רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

רמת הפוסט: מתקדם

פחמיתוזיס

Empathy-and-Perspectives-9-6-Cartoon

בחדר של קהילת דיאטות הדל פחמימה יש “פיל” שמאיים למוטט את החדר. למרות גודל האיום של ה”פיל” כמעט ולא מתייחסים אליו, אולי כדי שלא יתמוטט החדר. לפיל הזה קוראים דיאטות אולטרא דלות שומן.

לא הדל שומן שאתם חושבים עליו אלה אולטרא דל שומן, כזה שפחות מ10% מהקלוריות שלו מגיעות משומן ואפילו רק גרמים בודדים של שומן. בדיאטות אלה אוכלים בעיקר סוכר, לכן הן נקראות  דיאטות סוכר. עד כאן לא ברור מדוע “הפיל” נמצא בחדר הרי ידוע שסוכר גורם לסכרת, השמנה ומקושר לכול המחלות המטבוליות לכן למה שקהילת הדל פחמימה תתעניין בדיאטות האלה? ה”פיל” הזה קיים משום שמסתבר שבאופן פרדוקרסלי הדיאטות האלה דווקא עובדות לא רע בטיפול בסכרת, השמנה ומחלות מטבוליות. מנקודת המבט של קהילת הדל פחמימה זה לא הגיוני, הרי הבסיס המדעי של דיאטות דלות פחמימה נשען על כך שסוכר גורם לכול אותם המחלות ואם אכן דיאטות סוכר משפרות את המצב של אותם מחלות זה עלול למוטט את כול התיאוריה שקהילת הדל פחמימה נשענת עליו.
כפי שנראה, הפיל הזה אכן בעייתי אבל אי אפשר להתעלם מראיות רק כי הן לא מתיישבות עם התיאוריה שמאמינים בה.

אני אקדים את הסוף ואומר ש”הפיל” אינו כול כך נורא כמו שתיארתי, הוא “פיל” לכאורה (אחרת הייתי צריך לסגור את הבלוג). כדי להבין עד כמה גדול ומאיים הפיל הזה צריך להתחיל מסקירה של דיאטות דלות בשומן ולאחר מכן ניתן יהיה להבין מדוע הוא פיל לכאורה.

רמת הפוסט: מתקדם

ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים

https://ketosis.co.il/wp-content/uploads/2017/02/inuit_woman.jpg

בפוסט הקודם בנושא שומן הגוף (רזה זה לא בהכרח בריא) תיארתי תופעה שנקראית בקיצור TOFI – Thin outside fat inside. אנשים שנראים חיצונית רזים אך יש להם השמנה פנימית שכמו שהראיתי בפוסט מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות ומוות מוקדם. בפוסט הזה אני אתאר תופעה הפוכה FOTI – Fat outside thin inside. למשל האשה האינואיטית בתמונה תחשב “שמנמנה” על פי הקריטריונים המערביים כיום אך ככול הנראה היא רזה מבפנים ובריאה לחלוטין מבחינה מטבולית.

רמת הפוסט: מתעניין

אינסולין

 insulin_main

אינסולין הינו הורמון בעל תפקידים רבים בגוף. האינסולין לרוב מוכר כהורמון ששולט על רמות הסוכר בדם וזאת בשל מגיפת הסכרת באוכלוסיה. לאינסולין יש תפקידים רבים בגוף ובניגוד לדעה הרווחת שתפקידו העיקרי הוא הורדת הסוכר בדם זהו רק תפקיד משני מתוך תפקיד גדול יותר.
מטרת מאמר זה הוא לתת רקע על הפיזיולוגיה של אינסולין בגוף ובהקשר של תזונה קטוגנית בפרט.

רמת הפוסט: מתעניין