מתעניין

אינסולין נמוך . 4,477 מילים

resting

השימוש במושג אינסולין נמוך יכול להתפרש במספר דרכים שונות למרות שלא נהוג להפריד ביניהם. ישנם הבדלים במהות של כל פירוש כאשר יש חשיבות להקשר הפיזיולוגי של ההתייחסות לאינסולין נמוך. בפוסט הזה אנסה להציג את הראייה שלי על אינסולין נמוך ומה המשמעות של כך על התזונה שלנו.

רמת הפוסט: מתעניין

גמישות מטבולית . 1,200 מילים

flexible

גמישות מטבולית הינה מונח שעולה מדי פעם בדיונים על מטבוליזם. התחושה שלי שהשימוש במושג זה נעשה בלי להבין אותו עד הסוף או את המשמעות של הגמישות מטבולית. מה הכוונה בגמישות מטבולית? גמישות של מה? של מי? ואיך מגדירים מה זה גמישות מטבולית? בפוסט הזה אנסה להציג איך אני רואה את המושג גמישות מטבולית.

רמת הפוסט: מתעניין

Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome . 1,043 מילים

mitochondria

מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.

רמת הפוסט: מתעניין

הרצאה רקמת השומן מתוך כנס בריאות מטבולית . 86 מילים

הרצאה שהעברתי בכנס בריאות מטבולית.

רקמת השומן נתפסת באינטואיציה שלנו כמחסן כמו המקרר בבית אך מחקר בעשורים האחרונים מראה שרקמת השומן היא יותר ממחסן כאשר היא מתקשרת עם שאר איברי הגוף הורמונלית ובעלת השפעה על המטבוליזם בגוף. רקמת השומן היא ה”המצאה” האחרונה באבולוציה שלנו כבני אדם ובהתאם היא בעלת חשיבות מכרעת על בריאותנו. בהרצאה זו אנפץ מיתוסים על רקמת השומן כמו הקשר בין השמנה לתחלואה ולמה רקמת השומן היא גורם מרכזי בבריאות המטבולית שלנו.

רמת הפוסט: מתעניין

הפוסט הבא שמומלץ לקרוא:  מדידת בריאות רקמת השומן

הקשר בין בריאות המעי וחיידקי המעיים לתסמונת מצוקת הנשימה החדה . 1,184 מילים

בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה (COVID19) וסיבוכי המחלה כתלות במצב הבריאותי הקודם של הנדבק עולה החשיבות של בריאות מטבולית על מנת להלחם בוירוס ולשמור על הבריאות. בפוסט זה יפורט הקשר בין בריאות המעי לסיכון במחלות נשימתיות.

פוסט זה נעשה בשיתוף ובזכות ד”ר סלבה ברגר, ביולוג וחוקר בתחום מחלות נשימה בשינה ומטבוליזם. מוזמנים לעקוב אחריו בקבוצה שלו בפייסבוק PKDIsrael ובדף האישי שלו Slava Berger, PhD.

רמת הפוסט: מתעניין

ההשפעה של תיסוף קטונים על המטבוליזם . 1,228 מילים

keto-bhb-exogenous-ketones-bhb

עם העלייה בפופלריות של התזונה הקטוגנית בשנים האחרונות נוספו לשוק מוצרים הפונים לקהל הקטוגני. אחד מהמוצרים הוא מלחי קטונים (או בשמו האחר ketone ester) אלה צורות גבישיות של beta-Hydroxybutyric, או כמו שנהוג לקרוא להם בתזונה הקטוגנית גופי הקטונים.

המטרה של הצריכה שלהם היא כניסה לקטוזיס, שיפור ביצועים ספורטיביים או ניסיון אחר לקבל את היתרונות של התזונה הקטוגנית על ידי “קיצור דרך” של העלאת ריכוז הקטונים בדם דרך נטילה חיצונית שלהם. ישנם מספר מחקרים על ההשפעה שלהם הן מבחינה מטבולית [1-2] והן מבחינת ביצועים ספורטיביים זאת מכיוון שלא יודעים בוודאות מה ההשפעה של תיסוף זה על הגוף.

בפוסט הזה אסקור את ההשפעה של נטילת קטונים חיצונית על המטבוליזם ומה ההשלכות של נטילת קטונים חיצונית.

טרנד התזונה הקטוגנית לאורך הזמן על פי Google trends:

keto_trend

רמת הפוסט: מתעניין

קלוריות טובות קלוריות רעות ומשקל גוף . 1,601 מילים

good_bad_ugly

אחת הטענות לגבי השיפור במצב המטבולי בתזונה קטוגנית היא שהשיפור מגיע מירידה במשקל ולא מההורדה בפחמימות. טענות כאלה אפשר למצוא בבלוגים, בפייסבוק וכו’ שבו טוענים שאם רוצים לרפא סכרת צריך לרדת במשקל. ניתן לראות זאת במחקר [1] לדוגמא בו נבדקים אכלו במשך 8 שבועות 800 קלוריות בלבד ושיפרו את כל המדדים המטבוליים שלהם. בתזונה קטוגנית יש גם ירידה במשקל וגם שיפור במצב הסכרת (כפי שאני מפרט בפוסט תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2).
לכן ניתן לשאול האם השיפור הוא כתוצאה מהירידה במשקל, ההגבלה של הפחמימות או השילוב של שתיהם?

רמת הפוסט: מתעניין

רגישות לאינסולין וירידה במשקל . 1,246 מילים

מה הגורם הסיבתי שיש בשיפור ברגישות לאינסולין אחרי ירידה במשקל? המחקר שאסקור בפוסט זה בודק את הקורלציה בין רגישות לאינסולין למדדים מטבוליים כולל מצב רקמת השומן לאחר ירידה במשקל. אומנם הגורם הסיבתי אינו נבדק במחקר אך הקורלציה חזקה ובעזרת הידע שלנו בפיזיולוגיה של רקמת השומן אפשר להסיק בסבירות גבוהה מה הוא הגורם הסיבתי לשיפור ברגישות לאינסולין לאחר ירידה במשקל.

רמת הפוסט: מתעניין

סיבים וספיגת מינרלים . 809 מילים

fiber-blocks-on-lentils

אחד המיתוסים שיש בתזונה כיום הוא חשיבות הסיבים לבריאות. מוצרי מזון חדשים מתגאים בתכולת הסיבים הגבוהה שלהם ומזון ייחשב “בריא” אם יש בו הרבה סיבים. אבל האם יש באמת כזאתי חשיבות לסיבים? ובאופן יותר כללי האם למרכיבים מהצומח יש חשיבות הכרחית בתזונה שלנו? מה הם הנזקים שלהם? התשובה היא לא, אין חשיבות לסיבים, כאשר אחת מהבעיות שיש היא המיתוס סביב הסיבים וכמה שהם נחוצים למרות שהם יכולים לעשות נזק ולא בהכרח תועלת.

רמת הפוסט: מתעניין

בלוטת התריס בתזונה קטוגנית . 2,183 מילים

thyroid_gland

ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.

רמת הפוסט: מתעניין