חשיבות השינה על הבריאות המטבולית

sleep

הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו.

Continue reading “חשיבות השינה על הבריאות המטבולית”

חוסר תזונתיים והדרדרות בריאותית לאורך הדורות

evolution

מחקר ממושך על חתולים במשך 10 שנים ו7 דורות מראה מה התוצאות הבין הדוריות של תזונה לקויה. אומנם אנחנו לא חתולים אבל הכוח הדוחף של האבולוציה שעובד על החתולים עובד גם עלינו והבריאות שלנו אינה נקבעת רק על פי מה שאנחנו אוכלים ועושים כעת אלא גם לפי מה שאמא שלנו אכלה ועשתה ומה שסבתא שלה אכלתה ועשתה וכן הלאה. התוצאות של המחקר הזה די עגומות לגבינו ומראות שאבן אחת שזרק טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוציאו נכון גם לגבי גנטיקה, פיזיולוגיה והבריאות שלנו.

Continue reading “חוסר תזונתיים והדרדרות בריאותית לאורך הדורות”

Tucker Goodrich The PUFA Ninja

pufa_ninja

אחד האנשים המעניינים בתחום התזונה הוא Tucker Goodrich שגם נודע בתור The PUFA Ninja. השם שהוצמד לו די מספר במה הוא מתעסק, PUFA שזה קיצור לpolyunsaturated fatty acids ובעברית חומצות שומן רווי בלתי רוויות. טאקר מציג כיצד PUFA לדעתו הוא המגיפה למחלות המטבוליות שיש כיום בעולם.

Continue reading “Tucker Goodrich The PUFA Ninja”

מחקר על תזונה קטוגנית עם פעילות גופנית על אנשי צבא

keto-zones

מחקר על תזונה קטוגנית מול תזונה “רגילה” שנעשה בצורה טובה עם תוצאות מרשימות. המוטיביציה של המחקר הייתה שאחוז הולך ועולה של אמריקאים אינם מתאימים לשירות צבאי או שנפצעים וניהיים חולים במהלך השירות בגלל משקל גוף גבוהה ובריאות לקויה. הצבא מחפש לראות כיצד תזונה קטוגנית תשפיע על בריאות החיילים.

Continue reading “מחקר על תזונה קטוגנית עם פעילות גופנית על אנשי צבא”

השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם

sugar_pufa_posion

כפי שכתבתי בעבר על שילוב של שומן ופחמימה כאחד הגורמים שמוביל לתנגודת אינסולין נראה בפוסט שוב כיצד שילוב זה רעיל ובמיוחד כאשר התזונה עשירה בשמנים רב בלתי רווים (PUFAׂ) עם סוכר גבוה בדם מה שמדמה אנשים סוכרתיים שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת שהיא עשירה בPUFA ובחומצה לינולאית בפרט [1, 2]. דבר זה מתחבר אל חשיבות איכות המזון מעבר להרכב המאקרו שלו (פחמימות, חלבון ושומן).

Continue reading “השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם”

רגישות לאינסולין וירידה במשקל

מה הגורם הסיבתי שיש בשיפור ברגישות לאינסולין אחרי ירידה במשקל? המחקר שאסקור בפוסט זה בודק את הקורלציה בין רגישות לאינסולין למדדים מטבוליים כולל מצב רקמת השומן לאחר ירידה במשקל. אומנם הגורם הסיבתי אינו נבדק במחקר אך הקורלציה חזקה ובעזרת הידע שלנו בפיזיולוגיה של רקמת השומן אפשר להסיק בסבירות גבוהה מה הוא הגורם הסיבתי לשיפור ברגישות לאינסולין לאחר ירידה במשקל.

Continue reading “רגישות לאינסולין וירידה במשקל”

מה הסיכון בתנגודת אינסולין?

recognise-a-heart-attack

הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומו של המושג ובטח שלא לגורמי סיכון שלו. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא נותנים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.

אמ;לק: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200%(!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי מחלות פסיכיאטריות בסיכון מוגבר. פי 7 (סיכון יחסי של 600% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.

Continue reading “מה הסיכון בתנגודת אינסולין?”

אפידמיולוגיה ומחקרי תצפית

eggs_fake_study

מחקרים בתזונה מזה עשרות שנים מתנהלים בצורה בעייתית מבחינה מדעית. זה מתחיל מדרך איסוף הנתונים, העיבוד שלהם, המסקנות ובסופו של דבר איך שזה מפורסם לציבור. כתוצאה מכך הרוב המוחלט של מחקרי התצפית ניהיים חסרי משמעות ויותר גרוע שהם גורמים להטעיית הציבור. הציבור הרחב לא יודע לקרוא מחקרים, לא ייפתח מחקרים ובטח שלא ייקרא את הטקסט המלא ושיטת המחקר אלא במקרה הטוב ייקרא את הכותרת באיזה אתר חדשות. מדוע מחקרי התצפית הם חסרי משמעות מבחינה מדעית? למה הם בכלל מתפרסמים? ואיך אפשר לשנות את זה? אנסה לענות על השאלות האלה כמו שאוכל בפוסט הזה.

Continue reading “אפידמיולוגיה ומחקרי תצפית”

שטף האנרגיה מחומצות השומן ותנגודת אינסולין

fat_blood_flux

חומצות שומן אוגרות בתוכן אנרגיה פוטנציאלית (בצורה כימית) רבה וכאשר היא נמצאת בעודף הגוף מתגונן מפניה על ידי תגובת משוב. כפי שפירטתי בפוסטים הקודמים ששומן גורם לתנגודת אינסולין ועל כך שכשל ברקמת השומן מוביל אותה לתסמונת המטבולית נראה כיצד שהליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה אנו מקבלים בעיות מטבוליות.

Continue reading “שטף האנרגיה מחומצות השומן ותנגודת אינסולין”

ניקוי האינסולין בכבד

portal_vein

כשאינסולין מופרש מהלבלב הוא אינו הולך אל זרם הדם הכללי ישירות אלא עובר קודם דרך הכבד ב”כביש מהיר” המחבר בין הלבלב לכבד שנקרא וריד שער הכבד (portal vein) שם הוא עובר דילול ויוצא אל זרם הדם הכללי. מה שאנחנו מודדים בזרם הדם הכללי הוא למעשה שבריר מכמות האינסולין המקורית שהופרשה. הכבד מנקה 80%(!) מהאינסולין שהופרש במקור [1] כך שהריכוז שלו בפועל בגוף הוא 1%~ ממה שעבר דרך וריד שער הכבד [1] זה הבדל של שתי סדרי גודל ובמונחים הנדסיים זה הבדל גדול מאד. הפיזיולוגיה מאחורי מנגנון הניקוי הזה מקושרת לתנגודת אינסולין [2] והבנה שלו יכולה להסביר ולנבות בעיות מטבוליות.

Continue reading “ניקוי האינסולין בכבד”