מחקר מעניין שמדגים את הקשר שהוצג בבלוג מספר פעמים על הציר של מעי-דלקתיות-רקמת שומן-תנגודת אינסולין. במחקר זה שיטת בידוד המשתנים, ההיגיון הפיזיולוגי והמסקנות מראות בצורה מעולה כיצד הציר אותו הזכרתי קשור אחד לשני.
הפוסט הזה יעסוק בתסמין של דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה (באנגלית: chronic low grade inflammation) שהיא לפי דעתי החתיכה האחרונה בפאזל של ההבנה שלנו על המקורות של התסמונת המטבולית. בפוסטים קודמים על מקורות התסמונת המטבולית כמו האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן ישנה נגיעה בנושא דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה אך לא הוקדש לנושא הזה בפוסט בפני עצמו.
במודל שלי להבנת מקור התסמונת המטבולית היו הרבה התפתחויות שנעו דרך הגדרה של הדבר שאנו קוראים לו תנגודת אינסולין, למה יש לנו תנגודת אינסולין? ולבסוף כדי לקצר תהליכים הגעתי אל הנקודה שתסמונת מטבולית נובעת מתת רגולציה של האנרגיה בגוף הקשורה לרקמת שומן חולהומיטוכונדריה עם קיבולת נמוכה. השלב הבא הוא למה רקמת השומן חולה? למה המיטוכונדריה פועלת בעצימות נמוכה? כאן נכנסת חתיכת הפאזל של דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה תחום שנקרא בספרות Immunometabolism.
אחד מהסימנים לבריאות מטבולית היא פעילות תקינה של המיטוכונדריה. ההסבר פשוט לכך הוא שבריאות מטבולית קשורה לניהול תקין של משק האנרגיה בגוף כאשר המיטוכונדריה אחראית על שריפת האנרגיה (שריפת הפחמימות, שומנים, קטונים וכו׳ לATP). במחקרים רבים אשר בוחנים את הקשר בין המיטוכונדריה לבריאות מטבולית אכן נמצא קשר בין בריאות המיטוכונדריה לבריאות מטבולית אך מחקרים אלו לרוב מבוצעים על האוכלוסייה הכללית [1-3].
בפוסט זה אסקור מחקר [4] בו בחנו את ההשפעה של תזונה קטוגנית על בריאות המיטוכונדריה.
תנגודת אינסולין הינו מושג שעולה מדי פעם בהקשר בריאותי אך למרות השימוש הנפוץ במושג הפירוש והמשמעות של המושג לא תמיד ברורים. גם אם מעולם לא שמעתם על המושג תנגודת אינסולין וזו פעם ראשונה שאתם שומעים עליו אל דאגה אין צורך בידע מקדים כדי לקרוא את הפוסט להיפך זהו כנראה ההסבר הראשוני הטוב ביותר שיהיה לכם על תנגדות אינסולין לפני ההסברים שמצטריכים ידע מקדים בביוכימיה וביולוגיה.
ההסבר של המושג הועבר בהרחבה בבלוג דרך מספר פוסטים והרצאות אך לפעמים עודף המלל וההסברים המופשטים אינם מספיקים כדי לבהר את משמעות המושג. לכן בפוסט הזה אציג את המושג תנגודת אינסולין באמצעות הדמייה גרפית כך שתוכלו לקבל תחושה נוספת לגבי מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין באמצעות סימולטור תנגודת אינסולין שנבנה לצורך ההדגמה.
המטרה היא שתבינו איכותית מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין במצבים שונים ללא צורך בידע מקדים
השימוש במושג אינסולין נמוך יכול להתפרש במספר דרכים שונות למרות שלא נהוג להפריד ביניהם. ישנם הבדלים במהות של כל פירוש כאשר יש חשיבות להקשר הפיזיולוגי של ההתייחסות לאינסולין נמוך. בפוסט הזה אנסה להציג את הראייה שלי על אינסולין נמוך ומה המשמעות של כך על התזונה שלנו.
מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.
רקמת השומן נתפסת באינטואיציה שלנו כמחסן כמו המקרר בבית אך מחקר בעשורים האחרונים מראה שרקמת השומן היא יותר ממחסן כאשר היא מתקשרת עם שאר איברי הגוף הורמונלית ובעלת השפעה על המטבוליזם בגוף. רקמת השומן היא ה”המצאה” האחרונה באבולוציה שלנו כבני אדם ובהתאם היא בעלת חשיבות מכרעת על בריאותנו. בהרצאה זו אנפץ מיתוסים על רקמת השומן כמו הקשר בין השמנה לתחלואה ולמה רקמת השומן היא גורם מרכזי בבריאות המטבולית שלנו.
התפתחות של פלאק בעורקים הוא תהליך מורכב שסיבתו אינה ידועה עד הסוף כאשר התיאוריה המובילה כיום בדעת הקהל היא שעודף כולסטרול בדם מצטבר בעורקים. לתיאוריה זו בעיות רבות ואחת המרכזיות שלה שהיא לא מצליחה לחזות התקפי לב בצורה טובה. ההבנה כיום מתחילה להשתנות שמחלות לב הינם מחלות של דלקת כרונית כללית בגוף שבעקבותיה מתפתח הפלאק בעורקים [1]. במחקר שאסקור בפוסט מדגימים את ההבדלים במדדי הדלקתיות אצל נבדקים שעברו אירוע לבבי ומה המנגנון האפשרי לדלקתיות.