פרדוקס האתלטים

athleteפרדוקס האתלטים הוא התצפית שלאתלטים יש תכולת שומן גבוהה בשרירים אבל רגישות לאינסולין תקינה בניגוד לאוכלוסיה הכללית שאצלה תכולת שומן גבוהה בשרירים מקושרת לתנגודת אינסולין [1]. הפרודקס מוזכר במאמרים שמדברים על תנגודת אינסולין ושומן פנימי כראייה הנוגדת את הקשר בין שומן פנימי ותנגודת אינסולין. מחקר חדש שבחן את הפרדוקס הביא להבנה מדוע אין כאן פרדוקס.

Continue reading “פרדוקס האתלטים”

סיבים וספיגת מינרלים

fiber-blocks-on-lentils

אחד המיתוסים שיש בתזונה כיום הוא חשיבות הסיבים לבריאות. מוצרי מזון חדשים מתגאים בתכולת הסיבים הגבוהה שלהם ומזון ייחשב “בריא” אם יש בו הרבה סיבים. אבל האם יש באמת כזאתי חשיבות לסיבים? ובאופן יותר כללי האם למרכיבים מהצומח יש חשיבות הכרחית בתזונה שלנו? מה הם הנזקים שלהם? התשובה היא לא, אין חשיבות לסיבים, כאשר אחת מהבעיות שיש היא המיתוס סביב הסיבים וכמה שהם נחוצים למרות שהם יכולים לעשות נזק ולא בהכרח תועלת.

Continue reading “סיבים וספיגת מינרלים”

הורמוני המעי ומזון מעובד

refiend_flour

למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.

Continue reading “הורמוני המעי ומזון מעובד”

Insulin, Incretins – and the Perils of Processed Food Carbs

שיחת מרתקת בין Ivor Cummins וGabor Erdosi (המנהל של Lower Insulin)  בשיחה מרתקת על אינסולין, רקמת השומן, מחלות מטבוליות, כבד שומני, מזון מעובד, המעי, GIP ואיך הכל קשור אחד לשני.

 

 

בלוטת התריס בתזונה קטוגנית

thyroid_gland

ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.

Continue reading “בלוטת התריס בתזונה קטוגנית”

טריגליצרידים, פחמימות ואינסולין

fatty-liver

האם טריגליצרידים גבוהים בדם הם תוצאה של תזונה גבוהה בשומן? על פי ההיגיון הפשוט נראה שכן. אם אני אוכל הרבה שומן משמע שיהיה לי הרבה שומן בדם אבל הפיזיולוגיה שלנו יותר מורכבת מכך. מחקר מעניין Role of Insulin in Endogenous Hypertriglyceridemia בדק את הטריגליצרידים בדם, אינסולין, תנגודת אינסולין, FFA (חומצות שומן חופשיות – free fatty acids), סוכר ופרמטרים נוספים על נבדקים שקיבלו תזונה עם 0% שומן ועשירה בפחמימות (85%) למשך 3 שבועות בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת. התוצאות מראות בצורה יפה את הקשר בין עודף פחמימות, אינסולין ותנגודת אינסולין.

Continue reading “טריגליצרידים, פחמימות ואינסולין”

Remnant Cholesterol

remnant_Cholesterol_2

מחקר על סוג כולסטרול שלא מדברים עליו – Remnant Cholesterol. מה שאנחנו מודדים ככולסטרול הוא לא מעשה אינו כולסטרול אלא הסירות שמסיעות אותו הנקראות lipoprotein. כאשר יש גדלים שונים לlipoprotein והם מסווגים על פי הצפיפות שלהם. למשל LDL זה ראשי תיבות של Low-density lipoprotein וHDL זה High-density lipoprotein. עבור LDL ישנם גדלים נוספים, אנו כעת נדבר על הLDL הגדול, בעל הצפיפות הנמוכה, הVLDL – Very low-density lipoprotein שהוא חלק מקבוצת נשאי שומן הקרויות Remnant Cholesterol.

Continue reading “Remnant Cholesterol”

האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן

adipose_tissue_metabolic_syndrome_04

מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית. כתבתי כבר על רקמת השומן בבלוג (קצת יותר מפוסט אחד) לכן פוסט הזה ארכז ואסכם את המידע בפשטות עם לינקים למידע מורחב. בסוף הפוסט שמתי אמ;לק עם נקודות מרכזיות.

Continue reading “האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן”

תנגודת לפטין וטריגליצרידים

hypothalamus

תנגודת לפטין באנלוגיה לתנגודת אינסולין הינה תופעה בה המסר של הלפטין אינו מועבר כפי שאנו מצפים לו. עבור תנגודת אינסולין אני מפרט על מנגנון אפשרי לתנגודת בתאים אך מה המנגנון מאחורי תנגודת לפטין? ההשפעה העיקרית של לפטין היא במוח ולכן ההתמקדות תיהיה על תנגודת לפטין בתאי המוח בניגוד לאינסולין שם התמקדנו בתאי השריר והכבד. במאמר Triglycerides cross the blood–brain barrier and induce central leptin and insulin receptor resistance מוצא מנגנון לפיו טריגליצרידים במוח מווסתים את הרגישות של לפטין (ואינסולין) במוח.

Continue reading “תנגודת לפטין וטריגליצרידים”

מדידת בריאות רקמת השומן


Adiponectin-leptin ratioדלקתיות ברקמת השומן היא מהשלבים הראשונים בהתפתחות של תנגודת אינסולין. כאשר תאי השומן אינם יכולים לגדול יותר ביעילות הם מפתחים דלקתיות ובכך התאים ניהיים חולים (למרות שלא ברור מה הגיע קודם הדלקתיות או חוסר היכולת לגדול). כאשר FFA (חומצות שומן חופשיות) וטריגלצדרים מצטברים בדם הם גורמים לתנגודת אינסולין. היכולת של תאי השומן לגדול משתנה מאדם לאדם ברמה כזאתי שאפשר להיות רזה חיצונית אך שמן מבפנים ועם תנגודת אינסולין ואף הפוך, שמן חיצונית ובריא מטבולית עם רגישות לאינסולין. לכן חשוב לקבל פרמטרים מדידים שבעזרתם נוכל להעריך את בריאות רקמת השומן שלנו. בפוסט הזה אציג מדד כזה שיש לו קורולציה טובה לתנגודת אינסולין.

Continue reading “מדידת בריאות רקמת השומן”