לאחרונה יצאו שתי מחקרים שמראים שתזונה קטוגנית מסוכנת [1] ושצום לסירוגין אינו עוזר לירידה במשקל או לבריאות [2]. בשתי המחקרים האלה אוכלוסיית המחקר הייתה אנשים צעירים מה שמהווה הטייה לגבי היעילות הבריאות והמטבולית של מטרת המחקר. בפוסט הזה אסקור ואסביר את הבעיות עם שתי המחקרים האלה.
הפוסט הזה יעסוק בתסמין של דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה (באנגלית: chronic low grade inflammation) שהיא לפי דעתי החתיכה האחרונה בפאזל של ההבנה שלנו על המקורות של התסמונת המטבולית. בפוסטים קודמים על מקורות התסמונת המטבולית כמו האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן ישנה נגיעה בנושא דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה אך לא הוקדש לנושא הזה בפוסט בפני עצמו.
במודל שלי להבנת מקור התסמונת המטבולית היו הרבה התפתחויות שנעו דרך הגדרה של הדבר שאנו קוראים לו תנגודת אינסולין, למה יש לנו תנגודת אינסולין? ולבסוף כדי לקצר תהליכים הגעתי אל הנקודה שתסמונת מטבולית נובעת מתת רגולציה של האנרגיה בגוף הקשורה לרקמת שומן חולהומיטוכונדריה עם קיבולת נמוכה. השלב הבא הוא למה רקמת השומן חולה? למה המיטוכונדריה פועלת בעצימות נמוכה? כאן נכנסת חתיכת הפאזל של דלקתיות כרונית בעצימות נמוכה תחום שנקרא בספרות Immunometabolism.
חדירות המעי הינו רעיון יחסית חדש שעד היום לא נכנס מספיק לרפואה המסורתית ונחשב בתור ״רפואה אלטרנטיבית״ אך לאט לאט מתחילים להכנס מחקרים בתחום כך שחשיבות האבחון של חדירות המעי תעלה ואיתו ההתייחסות ברפואה קונבנציונלית. בפוסט הבא אסקור בקצרה את המושג חדירות המעי ואת ההשפעה שלו על הבריאות שלנו.
בפוסט בדיקות דם ובריאות אופטימלית דיברתי על הבעיות שיש בטווחים שמוגדרים כתקינים בבדיקות השלנו. הטווח של מדדי בדיקות הדם מגיעים מהממוצע באוכלוסיה (עבור הרוב המוחלט של המדדים) כאשר רצף הערכים בין הערך התחתון לעליון מייצגים 95% מהערכים שיש באוכלוסיה, זה חישוב פשוט של ממוצע +- שתי סטיות תקן (בהתפלגות נורמלית 2 סטיות תקן נותן 95%) בלי קשר לפיזיולוגיה או המשמעות של המדד [1-2]. כאשר הבעיה המרכזית היא שהרוב המוחלט של האוכלוסיה אינה בריאה מטבולית ולכן ההתפלגות והטווחים מוטים [3].
בשנים 1968-1973 בוצע המחקר הקליני הגדול בעולם לבדיקת ההשפעה של החלפת שומן רווי בתזונה בשמן תירס (שומן רב בלתי רווי – חומצה לינולאית) על בריאות הלב [1]. באותן השנים התיאורייה שמחלות לב נגרמות עקב עלייה בריכוז הכולסטרול בדם כתוצאה מאכילת יתר של שומן רווי נדחפה בעיקר על ידי מדען בשם אנזל קיז (Ancel Keys). מטרת המחקר הייתה להראות כיצד החלפה של שומן רווי בשומן רב לא רווי (שמן תירס, חומצה לינולאית) תוביל לשיפור בריאות הלב וירידה בתמותה. ניתן היה לצפות שמחקר בסדר גודל שכזה יפורסם ברבים אך התוצאות שלו נקברו בארכיון ורק בשנת 2015 נמצאו ועברו אנליזה מחדש. מדוע המחקר לא פורסם? משום שהתוצאות שלו לא ענו על הציפיות של החוקרים ומעבר לכך אנזל קיז דאג ששמו לא יוזכר בתוצאות החלקיות שפורסמו לאורך השנים כדי לא להכתים את שמו.
תנגודת אינסולין הינו מושג שעולה מדי פעם בהקשר בריאותי אך למרות השימוש הנפוץ במושג הפירוש והמשמעות של המושג לא תמיד ברורים. גם אם מעולם לא שמעתם על המושג תנגודת אינסולין וזו פעם ראשונה שאתם שומעים עליו אל דאגה אין צורך בידע מקדים כדי לקרוא את הפוסט להיפך זהו כנראה ההסבר הראשוני הטוב ביותר שיהיה לכם על תנגדות אינסולין לפני ההסברים שמצטריכים ידע מקדים בביוכימיה וביולוגיה.
ההסבר של המושג הועבר בהרחבה בבלוג דרך מספר פוסטים והרצאות אך לפעמים עודף המלל וההסברים המופשטים אינם מספיקים כדי לבהר את משמעות המושג. לכן בפוסט הזה אציג את המושג תנגודת אינסולין באמצעות הדמייה גרפית כך שתוכלו לקבל תחושה נוספת לגבי מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין באמצעות סימולטור תנגודת אינסולין שנבנה לצורך ההדגמה.
המטרה היא שתבינו איכותית מה קורה בגוף בזמן תנגודת אינסולין במצבים שונים ללא צורך בידע מקדים
מי לא אוהב לראות את ערכי בדיקות הדם שלו נמצאים באמצע של הטווח של קופת החולים? לא נמוך מדי, לא גבוה מדי, בול באמצע. אפשר לשים חותמת על המצח ״בריא (ואולי) מאושר״.
למרות שזה נראה ויזואלית טוב ונחמד להיות באמצע של איזהשהוא טווח צריך לשאול את עצמנו מאיפה הגיע הטווח הזה? האם הוא מייצג בריאות אופטימלית?