תזונה קטוגנית ואימונים
אחת מן התצפיות הקשורות לתנגודת אינסולין היא עלייה בריכוז השומן הרווי בדם ובתאים מה שמוביל לעלייה בדלקתיות (IL6, TNF-a) וחסימה של האות של האינסולין בתא [1-3]. מכאן אפשר למהר ולהסיק שיש להמנע משומן רווי כדי להוריד את הריכוז שלו בדם. אבל המציאות יותר מורכבת מזה ולמעשה אין קשר בין השניים. אם כן מה מעלה את ריכוז השומן הרווי בדם? בעיקר עודף פחמימות [4].
הרצאה שנתתי במסגרת הכנס הראשון של תזונה חיונית לבריאות: מעבר לקטוזיס, PDK ישראל. תודה רבה לסלבה ברגר שארגן את הכנס והזמין אותי להרצאות. למי שלא מכיר PDK היא תזונה טיפולית קרניבורית שמטפלת במגוון רחב של מחלות שהרפואה הקונבנציונלית לא מוצאת להן מענה מספיק. הקליניקה של PDK – paleomedicina ממוקמת בהונגריה ויש מקרי הצלחה רבים ומחקרים מבטיחים.
הרצאה שהעברתי היא על מה זה תנגודת אינסולין ואיך היא קשורה לרקמת השומן.
תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מראה על שובע מוגבר וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1-2]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו.
מחקר ממושך על חתולים במשך 10 שנים ו7 דורות מראה מה התוצאות הבין הדוריות של תזונה לקויה. אומנם אנחנו לא חתולים אבל הכוח הדוחף של האבולוציה שעובד על החתולים עובד גם עלינו והבריאות שלנו אינה נקבעת רק על פי מה שאנחנו אוכלים ועושים כעת אלא גם לפי מה שאמא שלנו אכלה ועשתה ומה שסבתא שלה אכלתה ועשתה וכן הלאה. התוצאות של המחקר הזה די עגומות לגבינו ומראות שאבן אחת שזרק טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוציאו נכון גם לגבי גנטיקה, פיזיולוגיה והבריאות שלנו.
Continue reading “חוסר תזונתיים והדרדרות בריאותית לאורך הדורות”
מחקר על תזונה קטוגנית מול תזונה “רגילה” שנעשה בצורה טובה עם תוצאות מרשימות. המוטיביציה של המחקר הייתה שאחוז הולך ועולה של אמריקאים אינם מתאימים לשירות צבאי או שנפצעים וניהיים חולים במהלך השירות בגלל משקל גוף גבוהה ובריאות לקויה. הצבא מחפש לראות כיצד תזונה קטוגנית תשפיע על בריאות החיילים.
Continue reading “מחקר על תזונה קטוגנית עם פעילות גופנית על אנשי צבא”
כפי שכתבתי בעבר על שילוב של שומן ופחמימה כאחד הגורמים שמוביל לתנגודת אינסולין נראה בפוסט שוב כיצד שילוב זה רעיל ובמיוחד כאשר התזונה עשירה בשמנים רב בלתי רווים (PUFAׂ) עם סוכר גבוה בדם מה שמדמה אנשים סוכרתיים שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת שהיא עשירה בPUFA ובחומצה לינולאית בפרט [1, 2]. דבר זה מתחבר אל חשיבות איכות המזון מעבר להרכב המאקרו שלו (פחמימות, חלבון ושומן).
Continue reading “השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם”
מה הגורם הסיבתי שיש בשיפור ברגישות לאינסולין אחרי ירידה במשקל? המחקר שאסקור בפוסט זה בודק את הקורלציה בין רגישות לאינסולין למדדים מטבוליים כולל מצב רקמת השומן לאחר ירידה במשקל. אומנם הגורם הסיבתי אינו נבדק במחקר אך הקורלציה חזקה ובעזרת הידע שלנו בפיזיולוגיה של רקמת השומן אפשר להסיק בסבירות גבוהה מה הוא הגורם הסיבתי לשיפור ברגישות לאינסולין לאחר ירידה במשקל.
הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומו של המושג ובטח שלא לגורמי סיכון שלו. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא נותנים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.
אמ;לק: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200%(!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי מחלות פסיכיאטריות בסיכון מוגבר. פי 7 (סיכון יחסי של 600% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.
מחקרים בתזונה מזה עשרות שנים מתנהלים בצורה בעייתית מבחינה מדעית. זה מתחיל מדרך איסוף הנתונים, העיבוד שלהם, המסקנות ובסופו של דבר איך שזה מפורסם לציבור. כתוצאה מכך הרוב המוחלט של מחקרי התצפית ניהיים חסרי משמעות ויותר גרוע שהם גורמים להטעיית הציבור. הציבור הרחב לא יודע לקרוא מחקרים, לא ייפתח מחקרים ובטח שלא ייקרא את הטקסט המלא ושיטת המחקר אלא במקרה הטוב ייקרא את הכותרת באיזה אתר חדשות. מדוע מחקרי התצפית הם חסרי משמעות מבחינה מדעית? למה הם בכלל מתפרסמים? ואיך אפשר לשנות את זה? אנסה לענות על השאלות האלה כמו שאוכל בפוסט הזה.