תזונה קטוגנית ואימונים
כפי שכתבתי בעבר על שילוב של שומן ופחמימה כאחד הגורמים שמוביל לתנגודת אינסולין נראה בפוסט שוב כיצד שילוב זה רעיל ובמיוחד כאשר התזונה עשירה בשמנים רב בלתי רווים (PUFAׂ) עם סוכר גבוה בדם מה שמדמה אנשים סוכרתיים שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת שהיא עשירה בPUFA ובחומצה לינולאית בפרט [1, 2]. דבר זה מתחבר אל חשיבות איכות המזון מעבר להרכב המאקרו שלו (פחמימות, חלבון ושומן).
Continue reading “השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם”
חומצות שומן אוגרות בתוכן אנרגיה פוטנציאלית (בצורה כימית) רבה וכאשר היא נמצאת בעודף הגוף מתגונן מפניה על ידי תגובת משוב. כפי שפירטתי בפוסטים הקודמים ששומן גורם לתנגודת אינסולין ועל כך שכשל ברקמת השומן מוביל אותה לתסמונת המטבולית נראה כיצד שהליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה אנו מקבלים בעיות מטבוליות.
Continue reading “שטף האנרגיה מחומצות השומן ותנגודת אינסולין”
כשאינסולין מופרש מהלבלב הוא אינו הולך אל זרם הדם הכללי ישירות אלא עובר קודם דרך הכבד ב”כביש מהיר” המחבר בין הלבלב לכבד שנקרא וריד שער הכבד (portal vein) שם הוא עובר דילול ויוצא אל זרם הדם הכללי. מה שאנחנו מודדים בזרם הדם הכללי הוא למעשה שבריר מכמות האינסולין המקורית שהופרשה. הכבד מנקה 80%(!) מהאינסולין שהופרש במקור [1] כך שהריכוז שלו בפועל בגוף הוא 1%~ ממה שעבר דרך וריד שער הכבד [1] זה הבדל של שתי סדרי גודל ובמונחים הנדסיים זה הבדל גדול מאד. הפיזיולוגיה מאחורי מנגנון הניקוי הזה מקושרת לתנגודת אינסולין [2] והבנה שלו יכולה להסביר ולנבות בעיות מטבוליות.
פרדוקס האתלטים הוא התצפית שלאתלטים יש תכולת שומן גבוהה בשרירים אבל רגישות לאינסולין תקינה בניגוד לאוכלוסיה הכללית שאצלה תכולת שומן גבוהה בשרירים מקושרת לתנגודת אינסולין [1]. הפרודקס מוזכר במאמרים שמדברים על תנגודת אינסולין ושומן פנימי כראייה הנוגדת את הקשר בין שומן פנימי ותנגודת אינסולין. מחקר חדש שבחן את הפרדוקס הביא להבנה מדוע אין כאן פרדוקס.
הרצאה מעולה שמסבירה ומקשרת יחסית בפשטות כמה תיאוריות מורכבות על מטבוליזם. נושא ההרצאה המרכזי הוא הקשר בין עודף צריכת אומגה 6 לבעיית הobesity שיש כיום.
Continue reading “Dr. Michael Eades – ‘A New Hypothesis of Obesity’”
בפוסט הזה אני רוצה להסביר לעומק את העניין סביב מאזן קלורי ומשקל גוף מכיוון שיש הרבה טעויות קריטיות כשאנשים מדברים על הנושא, לרוב מחוסר מודעות לעומק ומורכבות הדברים. אנסה להסביר את ההבדל בין מאזן קלורי, מאזן מסה, קינטיקה ואיך הכל מתחבר ביחד כדי לנסות להבין מה קורה בגוף כשאנו משנים את המשקל שלו. על מנת להבין את הנקודות שאני הולך להעביר צריך ידע במטמטיקה, כימיה, פיסיקה ויכולת חשיבה מדעית וזה לא על מנת להבהיל אתכם אלא על מנת שיתחילו להתייחס ברצינות לנושא ושינתחו אותו בעזרת הכלים המדעיים וההנדסיים המתאימים ולא בעזרת הנפנופי ידיים שיש בדיונים באינטרנט.
שיחת מרתקת בין Ivor Cummins וGabor Erdosi (המנהל של Lower Insulin) בשיחה מרתקת על אינסולין, רקמת השומן, מחלות מטבוליות, כבד שומני, מזון מעובד, המעי, GIP ואיך הכל קשור אחד לשני.
תזונה קטוגנית הינה תזונה המביאה למצב שבו מקור האנרגיה העיקרי למוח הינו גופי קטון (beta-Hydroxybutyric). 
מצב זה נקרא (Ketosis) בשונה ממצב בו רוב האנרגיה של המוח מגיעה מגלוקוז שלו נקרא גליקוזה (Glycolysis). נגדיר קטוזיס על פי הרף בו ריכוז גופי הקטון בדם עולה על 0.5 mM.
האם טריגליצרידים גבוהים בדם הם תוצאה של תזונה גבוהה בשומן? על פי ההיגיון הפשוט נראה שכן. אם אני אוכל הרבה שומן משמע שיהיה לי הרבה שומן בדם אבל הפיזיולוגיה שלנו יותר מורכבת מכך. מחקר מעניין Role of Insulin in Endogenous Hypertriglyceridemia בדק את הטריגליצרידים בדם, אינסולין, תנגודת אינסולין, FFA (חומצות שומן חופשיות – free fatty acids), סוכר ופרמטרים נוספים על נבדקים שקיבלו תזונה עם 0% שומן ועשירה בפחמימות (85%) למשך 3 שבועות בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת. התוצאות מראות בצורה יפה את הקשר בין עודף פחמימות, אינסולין ותנגודת אינסולין.
מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית. כתבתי כבר על רקמת השומן בבלוג (קצת יותר מפוסט אחד) לכן פוסט הזה ארכז ואסכם את המידע בפשטות עם לינקים למידע מורחב. בסוף הפוסט שמתי אמ;לק עם נקודות מרכזיות.
Continue reading “האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן”