מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.
רמת הפוסט: מתעניין
תיאור המחקר
המחקר [1] בוצע על מנת לבחון תופעה שהוא מכנה normal‐weight obese או בעברית אנשים במשקל תקין אך שמנים. נשמע פרדוקס? לא כל כך, הרעיון כאן הוא שהאנשים האלה בעלי BMI תקין אך אחוז השומן שלהם גבוה. כאשר הוגדר המצב של normal‐weight obese או בקיצור NWO כאנשים בעלי BMI קטן מ25 אבל אחוז שומן גדול מ30.
מטרת המחקר הינה לבדוק את הפרופיל המטבולי של אנשים המוגדרים NWO ביחס לאנשים בעלי משקל עודף ועומס מחמצן בפרט.
יש כאן 3 קבוצות של נשים צעירות (איטלקיות, הרבה פסטה פיצה) עם 20 נשים בכל קבוצה שחולקו ככה:
- קבוצה של BMI מתחת ל25 ואחוז שומן מתחת ל30. הן נקראות NW מלשון normal weight.
- קבוצה של BMI מתחת 25 ואחוז שומן מעל 30 הן נקראות NWO מלשון normal weight obese.
- קבוצה של BMI מעל 25 ואחוז שומן מעל 25 והן נקראות OB מלשון obese.
- נוצר עודף של רדיקלים חופשיים עקב האנרגיה הגבוה אלקטורנים זורמים אחורה בשרשרת האלקטרונים ומגיבים עם חמצן, התוצר הוא ROS. כאשר בפוסט על המיטוכונדריה אני מפרט יותר לעומק על המנגנון.
- עקב עלייה ביונים זה מוריד את רמות נוגדי החמצון שצריכות להתמודד איתן. אבל זה מדד קצת טריקי כי ייתכן שרמות הנוגדי חמצון תקינות ועדיין יש עומס מחמצן גבוה פשוט הגוף מייצר מספיק. כאן מדדו גלוטתיון. כאשר הקשר בין גלוטתיון לבריאות מטבולית הוא די חזק ואני סוקר את הקשר הזה בפוסט על גלוטתיון ותנגודת אינסולין.
- המדד של lipid hydroperoxide מייצג את התגובה הכימית של הרדיקילים עם עודפי הדלק (השומן) בתא. lipid hydroperoxide יכולים להגיע עקב שריפה חלקית של שומן ולהתפרק לDAG וceramides בנוסף יש רדיקלים כמו HNE שמגיעים מפירוק של PUFA (הם יכולים להגיע מPUFA בלבד). יש מספר פוסטים בבלוג שעוסקים בקשר של שריפת שומן מוגבלת זו לבעיות מטבוליות. שומן רווי ותנגודת אינסולין, השילוב המזיק של שומנים רב בלתי רווים עם גלוקוז גבוה בדם, Tucker Goodrich The PUFA Ninja, שומן גורם לתנגודת אינסולין
תוצאות
קבוצת הNW הציגה כמובן תוצאות טובות יותר מקבוצות הNWO וOB אך מטרת המחקר הייתה להראות שקבוצת הNWO למרות המשקל הכביכול תקין שלה עדיין מציגה פרופיל מטבולי גרוע כמו קבוצת הOB.
תוצאות מדידות העומס המחמצן מראות GSH (גלוטתיון) נמוך וLOOH (שמייצג lipid hydroperoxide) גבוה בקבוצות עם הבעיה המטבולית בניגוד לNW.
כמו כן מדדי הדלקתיות מראים שוני נרחב בין הקבוצות:
בקורלציות שנעשו בין המדדים של העומס המחמצן ובריאות המיטוכנדריה ומדדים אחרים שנבדקו נמצא קשר חזק ביותר בין GSH לLOOH. כאשר מתוך ההבנה שרמות נמוכות של גלוטתיון (GSH) הן למעשה שיקוף של ריכוז רדיקלים גבוה בתא כך אפשר להסיק שגם התוצרי הפירוק החלקיים של שומנים (LOOH) יהיו גבוהים. תצפית זו מתיישבת עם ההבנה שלנו על הקשר בין תת תפקוד במיטוכונדריה, עודף ROS ופגיעה במולקולות בתא. ה
דגמה קצרה כיצד עודף אנרגיה בתא עם שילוב של PUFA גורם לתת תפקוד במיטוכונדריה:
“GSH levels were negatively related to triglycerides (R = −0,4416, P < 0.05). A multiple positive correlation was observed between LOOH and: insulin (R = 0.414, P < 0.05); total cholesterol (R = 0.436, P < 0.05); low‐density lipoprotein cholesterol (R = 0.405, P < 0.05); and triglycerides (R = 0.405, P < 0.05). No significant correlations between inflammation and glucose/lipid metabolism blood parameters were observed.”
סיכום
ניתן לראות שלתסמונת המטבולית יש מספר תופעות שכולם הם השתקפות של אותה תופעה עליה אנו מסתכלים – תנגודת אינסולין. עלייה בדלקתיות, עלייה בעומס המחמצן, עלייה בשומן הפנימי, עלייה באינסולין, ירידה בנוגדי החמצון הם כולם תופעות שקשורות באופן ישיר או עקיף לתנגודת אינסולין. התצפיות האלה חוזרות פעם אחר פעם כאשר עושים את האבחנה הנכונה ומסתכלים על הפרמטרים הנכונים.
אחת המסקנות שיש ממחקר מסוג כזה הוא הסכנה באשליית הבריאות שיש לאנשים במשקל תקין. ישנה קונספציה בחברה שלנו שאנשים רזים הם בריאים או שלפחות עצם זה שאתה רזה אומר שאתה בריא. אנחנו רואים את זה במחקר אחרי מחקר שעצם זה שאתה רזה זה לא בהכרח אומר שאתה בריא מטבולית. הפרמטר שצריך לעניין הוא פרמטר שמודד תנגודת אינסולין כאשר משקל גוף הוא לא המדד לזה. במחקר זה רואים אנשים במשקל שכביכול תקין אך עם אחוז שומן גובה. אומנם יש הבדלים בין הקבוצות על פי חלוקה לאחוזי שומן אבל אם היו מודדים תנגודת אינסולין ממש ובודקים את הקשר בין תנגודת אינסולין לאחוז השומן היו רואים שאין קשר כפי שעולה ממחקרים רבים. אכן בחברה המערבית אחוז שומן גבוה בדרך כלל יראה על בעיה מטבולית וזאת משום שבדרך כלל אנשים לא שומרים על בריאות מטבולית אבל שתי המשתנים אינם קשורים אחד לשני.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2
מקורות
[1] -Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome, Antonino De Lorenzo, 2012. link