פרק 2- המגיפה של העולם המודרני עם מייק

פרק 2- המגיפה של העולם המודרני עם מייק

 
Play/Pause Episode
00:00 / 1:38:31
Rewind 30 Seconds
1X

הפרק הזה נועד לעשות לעשות עצירה קטנה מהרזולוציות הקטנות שהבלוג הזה מתעסק בהם ברמה הביוכימית ולהסתכל על התמונה הגדולה, למה הבלוג הזה קיים בכלל?

הזמנתי את מייק דוידסון שאני מאוד מעריך על הפעילות של בקידום בריאות מטבולית כדי לדבר על התמונה הגדולה. למייק יש דף פייסבוק תזונה נגד סכרת השמנה ומחלות שאני ממליץ לעקוב אחרי התוכן שלו.

הנקודות המרכזיות שנגענו בהם:

מה הבעיה בעולם

  • עלייה בתחלואה בעולם של כל המחלות המטבוליות: סרטן, מחלות לב, שבץ, סיבוכי סכרת, אלצהיימר ועוד.  יש לזכור שיש את הטיית השורד כאשר בעבר נפטרנו יותר ממחלות זיהומיות לכן לא “זכינו” למות מסרטן. עם התפתחות הרפואה אנחנו שורדים יותר מקרי סרטן ומחלות לב ולכן צריך להזהר עם הפרשנות של גרפים של עלייה בתחלואה כי בסוף כולנו חייבים למות ממשהו. למרות זאת רואים עלייה במספר המקרים ולא בהכרח במתים בחתכים של קבוצות גיל 50-60, 60-70 ועוד. כמו כן הממצא היותר מדאיג הוא העלייה בקרב אנשים צעירים. בפוסט בבלוג אני מתאר את הסיכן היחסי של תסמונת המטבולית שהיא למעשה תנגודת אינסוליןמה הסיכון בתנגודת אינסולין?
  • חוץ מהעלייה בתחלואה במחלות המטבוליות יש גם ירידה חדה באיכות החיים של אנשים. תסמינים כמו דלקות פרקים, כאבי ראש, כאבי גב, בעיות נפשיות, בעיות עיכול, ADHD, כאבים כרוניים ועוד.
  • המגיפה שיש בעולם המודרני עם העלייה בתחלואה אינה גנטית כפי שנוטים לחשוב אלא סביבתית. אם הגנים היו הגורם הסיבתי לתחלואה היינו מצפים לראות אחוזים יציבים באוכלוסיה אך אנו רואים שהאחוזים רק עולים וגם הצפי של ארגוניים רשמיים הוא שהתחלואה של סכרת ומחלות כרוניות נוספות רק תיהיה בעלייה. לכן גנים הם לא הבעיה. יש להבין שגנים תלויים בסביבה והביטוי שלהם תלוי גם כן בסביבה לכן גם גנים בסיכון גבוהה אינם אומרים שהם יבואו לידי ביטוי בסביבה המתאימה.
  • ישנו וואקום שמערכת הרפואה השאירה כאשר היא מצליחה להתמודד בהצלחה עם מחלות זיהומיות אך לא במחלות כרוניות. את הוואקום הזה ממלאים אנשים פרטיים שהולכים לחקור את הנושא.

למה אנחנו חולים

  • לעיתים פירמידת המזון עולה כטיעון לסיבה שבה הכל השתנה והתחלנו להשמין ולאכול יותר אוכל מעובד. כאן אנו מעלים סיבות אפשריות נוספות. הטיעון של פירמידת המזון אינו מספיק חזק לפי דעתי משום שאני לא חושב שאנשים מגיבים בצורה טובה לתמריצים ממשלתיים וגם היום עם מודעות גבוהה יותר לתזונה אם נשאל אדם ממוצע בסופר מה זה פירמידת המזון או אם יש קשר בין מה שהוא קנה לפרמידת המזון אני בספק אם יהיו כאלה שיענו בחיוב.
  • בתחילת שנות ה70 נכנס לשימוש מסחרי סירופ פרוקטוז מתירס. ממתיק מלאכותי מתוק וזול יותר מסוכרוז שנמצא קיום בכל תעשיית המזון.
  • סבסוד של חקלאים בארצות הברית עקב משבר פוליטי כלכלי שהוביל לכך שעד היום מסבסדים חיטה ודגנים בכלל בארצות הברית מה שהוביל לעלייה בהיצע שלהם ובהתאם ירידה במחירים.
  • שמני הזרעים שהתחילו להכנס באמצע המאה ה19 כתוצר לוואי של תעשיית הכותנה התחילו להיות בשימוש כמזון לבעלי חיים ובהמשך לבני אדם. עם השפל הגדול, מלחמות העולם השנייה ושיפור בריח ובטעם של שמני הזרעים הם שווקו בארגסיביות לאוכלוסיה כתחליף זול לחמאה ומאז נשארו איתו כשמן הבישול המרכזי.
  • תהליכי ייצור מודרניים של המזון בשילוב סובסידיות בתעשייה (כולל תעשיית הסוכר) הובילו לכך שמחירי הג’אנק פוד ניהיו זולים מאד ביחס לאוכל אמיתי. דבר זה הוביל לצריכה גבוהה שלהם כמזון בסיסי. יש לזכור שבעבר הלא רחוק לא היה את העושר החומרי שיש לנו כיום ואנשים אכלו כל הדבר העיקר לאכול משהו, בריאות לא הייתה שיקול.
  • תעשיית המזון מייצרת אוכל ממכר שפועל על משובי הדופמין במוח שלנו כיצד שנראה לצרוך יותר.
  • ירידה חדה בכמויות הויטמנים והמינרלים במזון שלנו עקב תיעוש יתר של תעשיית המזון.
  • אין מודעות בקרב הרופאים לבעיות מטבוליות. אין מדידות מספקות ואין התייחסות של הרופא לבעיות המטבוליות שיש למטופל, אנשים לא מודעים שיש להם בעיה.

כיצד ניתן לשפר את המצב

  • לחזור אחורה אל המאכלים שאכלנו באופן מסורתי לפני התיעוש המודרני של הדגנים ושמני הזרעים.
  • הסברה בקרב האוכלוסיה ולנסות שכל אחד ישכנע חבר שלו לנסות לשפר את המצב שלו.
  • תמריצים של חברות הביטוח להוזיל עלויות על ידי הבריאות של המטופלים שלהם בכך שחולי סכרת עולים הרבה מאד כסף לחברות הביטוח.

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.