אימון יתר של מערכת העצבים
כאשר מבצעים פעילות פיזית היא מבצעת שחיקה בגוף. אם זה בשרירים או במערכת העצבים. כתלות בסוג הפעילות כאשר מגזימים אפשר להגיע למצב שנקרא אימון יתר. במצב זה הגוף לא מצליח להתאושש בין הפעילויות או שהמאמץ היחיד שנעשה גרם לנזק גדול מדי בטווח הקצר.
אימון יתר נפוץ הרבה יותר ממה שחושבים ויש לו מגוון תסמינים שקל לבלבל אותם עם בעיות אחרות או להתעלם מהם. בהמשך תקופה ארוכה חוויתי תסמינים של אימון יתר כאשר לא אבחנתי את המצב שלי כאימון יתר. לכן חשוב לשים לב לתסמינים ולדעת לאזן את האימונים והמנוחה במידת הצורך. האימון יתר שאני חוויתי ואדבר עליו הוא אימון יתר של מערכת העצבים במה שקרוי sympathetic overtraining. אימון יתר סימפטטי מתרחש עקב אימונים אינאורביים ועוד שאימון יתר parapathetic overtraining קורה בעיקר בעקבות אימונים אירוביים.
במצב של sympathetic overtraining הגוף נמצא במצב של סטרס כרוני. מעבר לתסמינים הקלאסיים שרשמתי כאן ישנם נוספים שאני חוויתי על עצמי. למשל מעי רגיז, כאשר הגוף בסטרס הוא מזרז את פעולת המעי. דופק מואץ במנוחה עד כדי לחצים בחזה. ירידה בביצועים, סחרחורות ועוד. אילו תסמינים שניתן לראות במצבי לחץ שאינם בהכרח קשורים לאימונים אך התסמינים זהים והם קשורים למצב השרדותי של הגוף.
אימונים יוצרים סטרס בגוף שמתבטא בין היתר בהפרשת קורטיזול. כל הרעיון של אימונים הוא יצירת סטרס כך שהגוף יתרגל אל הסביבה החדשה ובהתאם יגדל ויתחזק. הבעיה כאשר אנו יוצרים סביבה בא הגוף לא מצליח להסתגל לסטרס והקורטיזול נשאר גבוה לאורך זמן. אדרנלין הינו הורמון נוסף שמופרש בזמן סטרס וביחד עם קורטיזול מאפשרים לנו לתפקד לאורך פעילות אינטסיבית. לאורך זמן זה עלול לגרום לדילול הדופמין במוח ולגרום לתופעות לוואי שונות:
״Neural fatigue or “CNS” fatigue is no more than two things. Dopamine depletion is one aspect of CNS fatigue, based around poor recovery from longer workouts, intense workouts. The second part of CNS fatigue is based around adrenergic receptor desensitization otherwise known as adrenaline resistance. By CONSTANTLY having high levels of adrenaline, our body struggles to recover and struggles to coordinate effectively.״
אימונים שמשלבים תרגילים מורכבים כמו סקוואט ודדליפט בעצימות גבוהה צריכים להיות תחת מעקב גבוה ולהיות קשובים לעצמכם. התרגילים האילו (ובמיוחד דדליפט) יכולים לעייף מאד את מערכת העצבים וליצור סטרס כרוני בגוף. בהתאם לתזונה שלכם, השינה, עומס בחיים, סטרס כללי ועוד יש להתאים את העצימות ונפח האימונים. אם יש לכם תסמינים של אימון יותר ואפילו קלים ביותר שימו לב לאימונים שלכם. האם שיניתם משהו? העלתם משקלים? נפח? האם כדאי לחתוך קצת ולראות איך אתם מגיבים? הרבה פעמים אנשים מנסים להלחם בזה ו״לא להיות עצלנים״ למרות שכל הסימנים מראים שהם באימון יתר אבל הגישה הזאת לא תצליח ובסוף הסטרס ינצח. לרוב בשלב מסויים באימונים אי אפשר כברא לעשות את אותה עצימות כמו שעשיתם כשהייתם מתחילים וזה בסדר. חשוב לעשות את ההתאמות. להוריד קצת בחזרות בדדליפט, להחליף סקוואט כבד בקל, להחליף סקוואט בתרגיל אחר לרגליים שלא מעמיס כל כך וכו׳.
לסיכום יש להיות קשובים לתסמינים של אימון יתר ואף לפעול מראש כדי למנוע אותם. להתאמן בצורה חכמה ולחשוב על הטווח הארוך.
