צום לסירוגין

Intermittent_fasting

צום לסירוגין ((intermediate fasting (IF) הינה תבנית אכילה בה יש חלוקה ברורה בין זמן שבו אוכלים וזמן שבו לא אוכלים מה שנקרא צום (לעיתים גם נקרא (time-restricted feeding (TRF). ישנם צורות שונות של יישום התזונה כאשר כל חלוקה מתקבלת. לרוב נפוץ לחלק את זמן האכילה ל8 שעות וזמן הצום ל16 שעות אך ישנם ווריאציות שונות של 6 שעות אכילה ואפילו וריאציות של יום אכילה ויום צום לסירוגין ((Alternate-day fasting (ADF). לצום וצום לסירוגין יש בפרט יתרונות מטבוליים ובריאותיים רבים [1-3] שמתועדים בהמון מחקרים וסקירות. דמויות מובילות כמו Jason Fung וPeter Attia למשל מפרסמים את השיטה ודוגלים בה כשיטה טיפולית.

בפוסט הזה אסקור מאמר שנעשה בצורה טובה על צום לסירוגין.

Continue reading “צום לסירוגין”

ההשפעה של תיסוף קטונים על המטבוליזם

keto-bhb-exogenous-ketones-bhb

עם העלייה בפופלריות של התזונה הקטוגנית בשנים האחרונות נוספו לשוק מוצרים הפונים לקהל הקטוגני. אחד מהמוצרים הוא מלחי קטונים (או בשמו האחר ketone ester) אלה צורות גבישיות של beta-Hydroxybutyric, או כמו שנהוג לקרוא להם בתזונה הקטוגנית גופי הקטונים.

המטרה של הצריכה שלהם היא כניסה לקטוזיס, שיפור ביצועים ספורטיביים או ניסיון אחר לקבל את היתרונות של התזונה הקטוגנית על ידי “קיצור דרך” של העלאת ריכוז הקטונים בדם דרך נטילה חיצונית שלהם. ישנם מספר מחקרים על ההשפעה שלהם הן מבחינה מטבולית [1-2] והן מבחינת ביצועים ספורטיביים זאת מכיוון שלא יודעים בוודאות מה ההשפעה של תיסוף זה על הגוף.

בפוסט הזה אסקור את ההשפעה של נטילת קטונים חיצונית על המטבוליזם ומה ההשלכות של נטילת קטונים חיצונית.

טרנד התזונה הקטוגנית לאורך הזמן על פי Google trends:

keto_trend

Continue reading “ההשפעה של תיסוף קטונים על המטבוליזם”

קלוריות טובות קלוריות רעות ומשקל גוף

good_bad_ugly

אחת הטענות לגבי השיפור במצב המטבולי בתזונה קטוגנית היא שהשיפור מגיע מירידה במשקל ולא מההורדה בפחמימות. טענות כאלה אפשר למצוא בבלוגים, בפייסבוק וכו’ שבו טוענים שאם רוצים לרפא סכרת צריך לרדת במשקל. ניתן לראות זאת במחקר [1] לדוגמא בו נבדקים אכלו במשך 8 שבועות 800 קלוריות בלבד ושיפרו את כל המדדים המטבוליים שלהם. בתזונה קטוגנית יש גם ירידה במשקל וגם שיפור במצב הסכרת (כפי שאני מפרט בפוסט תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2).
לכן ניתן לשאול האם השיפור הוא כתוצאה מהירידה במשקל, ההגבלה של הפחמימות או השילוב של שתיהם?

Continue reading “קלוריות טובות קלוריות רעות ומשקל גוף”

תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן

overfeeding_07

אחת התיאוריות הנפוצות להסברת תנגודת אינסולין ומחלות מטבוליות היא התיאוריה שאומרת שתנגודת אינסולין תתפתח כאשר רקמת השומן אינה יכולה לגדול ולאחסן בתוכה עוד שומן. ישנם מספר עדויות חזקות לתיאורייה הזאת כמו השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין והסקירה על בעיית תאי השומן הקטנים. מהתצפיות נראה שלאנשים עם תנגודת אינסולין יש יותר תאי שומן קטנים מלאנשים רגישים לאינסולין שזה נובע מההבנה שתאי השומן הקטנים שלהם לא מצליחים לגדול (לאחסן שומן) מה שמפעיל עומס על שאר התאי השומן שלהם וגורם לתנגודת אינסולין כפי שמוסבר בהאם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן.

במחקר הבא ניסו להשיג ראיות נוספות לתיאורייה על ידי תכנון ניסוי כך שיתאים לבדיקת התיאוריה.

Continue reading “תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן”

הרצאה תנגודת אינסולין ורקמת השומן

הרצאה שנתתי במסגרת הכנס הראשון של תזונה חיונית לבריאות: מעבר לקטוזיס, PDK ישראל. תודה רבה לסלבה ברגר שארגן את הכנס והזמין אותי להרצאות. למי שלא מכיר PDK היא תזונה טיפולית קרניבורית שמטפלת במגוון רחב של מחלות שהרפואה הקונבנציונלית לא מוצאת להן מענה מספיק. הקליניקה של PDK – paleomedicina ממוקמת בהונגריה ויש מקרי הצלחה רבים ומחקרים מבטיחים.

הרצאה שהעברתי היא על מה זה תנגודת אינסולין ואיך היא קשורה לרקמת השומן.

Continue reading “הרצאה תנגודת אינסולין ורקמת השומן”

חשיבות השינה על הבריאות המטבולית

sleep

הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו.

Continue reading “חשיבות השינה על הבריאות המטבולית”

מה הסיכון בתנגודת אינסולין?

recognise-a-heart-attack

הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומה של התופעה ובטח שלא לגורמי סיכון שלה. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא משאירים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.

סיכום מקוצר: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200% (פי 32!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). בנוסף סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי סיכון מוגבר למחלות פסיכיאטריות בגיל מאוחר יותר. פי 7 (סיכון יחסי של 700% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.

Continue reading “מה הסיכון בתנגודת אינסולין?”

שטף האנרגיה מחומצות השומן ותנגודת אינסולין

fat_blood_flux

חומצות שומן אוגרות בתוכן אנרגיה פוטנציאלית (בצורה כימית) רבה וכאשר היא נמצאת בעודף הגוף מתגונן מפניה על ידי תגובת משוב. כפי שפירטתי בפוסטים הקודמים ששומן גורם לתנגודת אינסולין ועל כך שכשל ברקמת השומן מוביל אותה לתסמונת המטבולית נראה כיצד שהליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה אנו מקבלים בעיות מטבוליות.

Continue reading “שטף האנרגיה מחומצות השומן ותנגודת אינסולין”

ניקוי האינסולין בכבד

portal_vein

כשאינסולין מופרש מהלבלב הוא אינו הולך אל זרם הדם הכללי ישירות אלא עובר קודם דרך הכבד ב”כביש מהיר” המחבר בין הלבלב לכבד שנקרא וריד שער הכבד (portal vein) שם הוא עובר דילול ויוצא אל זרם הדם הכללי. מה שאנחנו מודדים בזרם הדם הכללי הוא למעשה שבריר מכמות האינסולין המקורית שהופרשה. הכבד מנקה 80%(!) מהאינסולין שהופרש במקור [1] כך שהריכוז שלו בפועל בגוף הוא 1%~ ממה שעבר דרך וריד שער הכבד [1] זה הבדל של שתי סדרי גודל ובמונחים הנדסיים זה הבדל גדול מאד. הפיזיולוגיה מאחורי מנגנון הניקוי הזה מקושרת לתנגודת אינסולין [2] והבנה שלו יכולה להסביר ולנבות בעיות מטבוליות.

Continue reading “ניקוי האינסולין בכבד”

הורמוני המעי ומזון מעובד

refiend_flour

למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.

Continue reading “הורמוני המעי ומזון מעובד”