צום לסירוגין

Intermittent_fasting

צום לסירוגין ((intermediate fasting (IF) הינה תבנית אכילה בה יש חלוקה ברורה בין זמן שבו אוכלים וזמן שבו לא אוכלים מה שנקרא צום (לעיתים גם נקרא (time-restricted feeding (TRF). ישנם צורות שונות של יישום התזונה כאשר כל חלוקה מתקבלת. לרוב נפוץ לחלק את זמן האכילה ל8 שעות וזמן הצום ל16 שעות אך ישנם ווריאציות שונות של 6 שעות אכילה ואפילו וריאציות של יום אכילה ויום צום לסירוגין ((Alternate-day fasting (ADF). לצום וצום לסירוגין יש בפרט יתרונות מטבוליים ובריאותיים רבים [1-3] שמתועדים בהמון מחקרים וסקירות. דמויות מובילות כמו Jason Fung וPeter Attia למשל מפרסמים את השיטה ודוגלים בה כשיטה טיפולית.

בפוסט הזה אסקור מאמר שנעשה בצורה טובה על צום לסירוגין.

Continue reading “צום לסירוגין”

דלקתיות ומחלות לב

cardiovascular disease inflammation

התפתחות של פלאק בעורקים הוא תהליך מורכב שסיבתו אינה ידועה עד הסוף כאשר התיאוריה המובילה כיום בדעת הקהל היא שעודף כולסטרול בדם מצטבר בעורקים. לתיאוריה זו בעיות רבות ואחת המרכזיות שלה שהיא לא מצליחה לחזות התקפי לב בצורה טובה. ההבנה כיום מתחילה להשתנות שמחלות לב הינם מחלות של דלקת כרונית כללית בגוף שבעקבותיה מתפתח הפלאק בעורקים [1].  במחקר שאסקור בפוסט מדגימים את ההבדלים במדדי הדלקתיות אצל נבדקים שעברו אירוע לבבי ומה המנגנון האפשרי לדלקתיות.

Continue reading “דלקתיות ומחלות לב”

ההשפעה של תיסוף קטונים על המטבוליזם

keto-bhb-exogenous-ketones-bhb

עם העלייה בפופלריות של התזונה הקטוגנית בשנים האחרונות נוספו לשוק מוצרים הפונים לקהל הקטוגני. אחד מהמוצרים הוא מלחי קטונים (או בשמו האחר ketone ester) אלה צורות גבישיות של beta-Hydroxybutyric, או כמו שנהוג לקרוא להם בתזונה הקטוגנית גופי הקטונים.

המטרה של הצריכה שלהם היא כניסה לקטוזיס, שיפור ביצועים ספורטיביים או ניסיון אחר לקבל את היתרונות של התזונה הקטוגנית על ידי “קיצור דרך” של העלאת ריכוז הקטונים בדם דרך נטילה חיצונית שלהם. ישנם מספר מחקרים על ההשפעה שלהם הן מבחינה מטבולית [1-2] והן מבחינת ביצועים ספורטיביים זאת מכיוון שלא יודעים בוודאות מה ההשפעה של תיסוף זה על הגוף.

בפוסט הזה אסקור את ההשפעה של נטילת קטונים חיצונית על המטבוליזם ומה ההשלכות של נטילת קטונים חיצונית.

טרנד התזונה הקטוגנית לאורך הזמן על פי Google trends:

keto_trend

Continue reading “ההשפעה של תיסוף קטונים על המטבוליזם”

רעב ושובע בתזונה קטוגנית

hungry

תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מראה על שובע מוגבר וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן  [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.

Continue reading “רעב ושובע בתזונה קטוגנית”

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככול שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כול רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

Continue reading “מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה”

High fructose corn syrup

high-fructose-corn-syrupHigh fructose corn syrup הינו ממתיק אשר מיוצר מתירס בצורה מלאכותית. HFCS התגלה בשנות ה70 ומאז הוא משמש כממתיק העיקרי בתעשיית המזון זאת בזכות המתיקות הגבוהה שלו ומחירו הזול ביחס לסוכרוז. תעשיית המשקאות הקלים, חטיפים, ממתקים, מאפים וכול המאכלים עם “תוספת סוכר” מכילים בתוכים HFCS. האמריקאי הממוצע צורך כ12 קילו של HFCS בשנה ולכן יש צורך בלבחון את ההשלכות של HFSC על הבריאות שלנו.
Continue reading “High fructose corn syrup”