טריגליצרידים, פחמימות ואינסולין

fatty-liver

האם טריגליצרידים גבוהים בדם הם תוצאה של תזונה גבוהה בשומן? על פי ההיגיון הפשוט נראה שכן. אם אני אוכל הרבה שומן משמע שיהיה לי הרבה שומן בדם אבל הפיזיולוגיה שלנו יותר מורכבת מכך. מחקר מעניין Role of Insulin in Endogenous Hypertriglyceridemia בדק את הטריגליצרידים בדם, אינסולין, תנגודת אינסולין, FFA (חומצות שומן חופשיות – free fatty acids), סוכר ופרמטרים נוספים על נבדקים שקיבלו תזונה עם 0% שומן ועשירה בפחמימות (85%) למשך 3 שבועות בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת. התוצאות מראות בצורה יפה את הקשר בין עודף פחמימות, אינסולין ותנגודת אינסולין.

Continue reading “טריגליצרידים, פחמימות ואינסולין”

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

Continue reading “גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן”

ויסות ריכוז גופי הקטון בדם

ffa-keto

מי שקרא את המבוא לתזונה קטוגנית שם לב שבתזונה קטוגנית הנו מעוניינים שהגוף ייצר גופי קטון מעל ריכוז מסוים זאת על ידי שמירה על האינסולין נמוך ויציב. אומנם יש קורולציה בין אינסולין נמוך לריכוז גבוה של גופי קטון בדם אך האם הקשר הוא סיבתי או רק קורולציה? אציג מספר מחקרים שמנסים לבדוק מה הם הגורמים הישירים המשפיעים על ריכוז גופי הקטון בדם.
Continue reading “ויסות ריכוז גופי הקטון בדם”