מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.
רמת הפוסט: מתעניין
…
Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome
Read More »
צום לסירוגין ((intermediate fasting (IF) הינה תבנית אכילה בה יש חלוקה ברורה בין זמן שבו אוכלים וזמן שבו לא אוכלים מה שנקרא צום (לעיתים גם נקרא (time-restricted feeding (TRF). ישנם צורות שונות של יישום התזונה כאשר כל חלוקה מתקבלת. לרוב נפוץ לחלק את זמן האכילה ל8 שעות וזמן הצום ל16 שעות אך ישנם ווריאציות שונות של 6 שעות אכילה ואפילו וריאציות של יום אכילה ויום צום לסירוגין ((Alternate-day fasting (ADF). לצום וצום לסירוגין יש בפרט יתרונות מטבוליים ובריאותיים רבים [1-3] שמתועדים בהמון מחקרים וסקירות. דמויות מובילות כמו Jason Fung וPeter Attia למשל מפרסמים את השיטה ודוגלים בה כשיטה טיפולית.
בפוסט הזה אסקור מאמר שנעשה בצורה טובה על צום לסירוגין.
רמת הפוסט: מתחיל
…
אחת הטענות לגבי השיפור במצב המטבולי בתזונה קטוגנית היא שהשיפור מגיע מירידה במשקל ולא מההורדה בפחמימות. טענות כאלה אפשר למצוא בבלוגים, בפייסבוק וכו’ שבו טוענים שאם רוצים לרפא סכרת צריך לרדת במשקל. ניתן לראות זאת במחקר [1] לדוגמא בו נבדקים אכלו במשך 8 שבועות 800 קלוריות בלבד ושיפרו את כל המדדים המטבוליים שלהם. בתזונה קטוגנית יש גם ירידה במשקל וגם שיפור במצב הסכרת (כפי שאני מפרט בפוסט תזונה קטוגנית וסכרת סוג 2).
לכן ניתן לשאול האם השיפור הוא כתוצאה מהירידה במשקל, ההגבלה של הפחמימות או השילוב של שתיהם?
רמת הפוסט: מתעניין
…
אחת התיאוריות הנפוצות להסברת תנגודת אינסולין ומחלות מטבוליות היא התיאוריה שאומרת שתנגודת אינסולין תתפתח כאשר רקמת השומן אינה יכולה לגדול ולאחסן בתוכה עוד שומן. ישנם מספר עדויות חזקות לתיאורייה הזאת כמו השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין והסקירה על בעיית תאי השומן הקטנים. מהתצפיות נראה שלאנשים עם תנגודת אינסולין יש יותר תאי שומן קטנים מלאנשים רגישים לאינסולין שזה נובע מההבנה שתאי השומן הקטנים שלהם לא מצליחים לגדול (לאחסן שומן) מה שמפעיל עומס על שאר התאי השומן שלהם וגורם לתנגודת אינסולין כפי שמוסבר בהאם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן.
במחקר הבא ניסו להשיג ראיות נוספות לתיאורייה על ידי תכנון ניסוי כך שיתאים לבדיקת התיאוריה.
רמת הפוסט: מתקדם
…
ישנם הרבה עדויות על היעילות של תזונה קטוגנית בריפויי סכרת סוג 2. המושג ריפוי סכרת סוג 2 מתייחס אל צורת האבחון של סכרת סוג 2 כפי שמקובל כיום, נרמול רמת הסוכר בדם בצום ואחוז הHbA1c. בפוסט הזה אני סוקר מחקר אחד לדוגמא שנעשה טוב ומציג את הכוח של תזונה קטוגנית בתיקון מטבולי וריפוי סכרת סוג 2.
רמת הפוסט: מתחיל
…
תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מובילות לתחושת שובע מוגברת וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
רמת הפוסט: מתקדם
…
חומצות שומן אוגרות בתוכן אנרגיה פוטנציאלית (בצורה כימית) רבה וכאשר היא נמצאת בעודף הגוף מתגונן מפניה על ידי תגובת משוב. כפי שפירטתי בפוסטים הקודמים ששומן גורם לתנגודת אינסולין ועל כך שכשל ברקמת השומן מוביל אותה לתסמונת המטבולית נראה כיצד שהליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה אנו מקבלים בעיות מטבוליות.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם טריגליצרידים גבוהים בדם הם תוצאה של תזונה גבוהה בשומן? על פי ההיגיון הפשוט נראה שכן. אם אני אוכל הרבה שומן משמע שיהיה לי הרבה שומן בדם אבל הפיזיולוגיה שלנו יותר מורכבת מכך. מחקר מעניין [1] בדק את הטריגליצרידים בדם, אינסולין, תנגודת אינסולין, FFA (חומצות שומן חופשיות – free fatty acids), סוכר ופרמטרים נוספים על נבדקים שקיבלו תזונה עם 0% שומן ועשירה בפחמימות (85%) למשך 3 שבועות בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת. התוצאות מראות בצורה יפה את הקשר בין עודף פחמימות, אינסולין ותנגודת אינסולין.
רמת הפוסט: מתקדם
…
מחקר על סוג כולסטרול שלא מדברים עליו – Remnant Cholesterol. מה שאנחנו מודדים ככולסטרול הוא לא מעשה אינו כולסטרול אלא הסירות שמסיעות אותו הנקראות lipoprotein. כאשר יש גדלים שונים לlipoprotein והם מסווגים על פי הצפיפות שלהם. למשל LDL זה ראשי תיבות של Low-density lipoprotein וHDL זה High-density lipoprotein. עבור LDL ישנם גדלים נוספים, אנו כעת נדבר על הLDL הגדול, בעל הצפיפות הנמוכה, הVLDL – Very low-density lipoprotein שהוא חלק מקבוצת נשאי שומן הקרויות Remnant Cholesterol.
רמת הפוסט: מתעניין
…
מחקר [1] מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.
רמת הפוסט: מתחיל
…
תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון
Read More »
