תזונה קטוגנית אצל צעירים ואימונים
מחקר קצר וקולע על תזונה קטוגנית והיכולת שלה להשפיע על הבריאות גם אצל אנשים צעירים.
למה המחקר הזה מעניין ומצריך פוסט? התכנון והתוצאות שלו גורמים לו להיות ברמה גבוהה ועל כך אפרט.
רמת הפוסט: מתחיל.
…
לפטין
לפטין
גמישות מטבולית
גמישות מטבולית הינה מונח שעולה מדי פעם בדיונים על מטבוליזם. התחושה שלי שהשימוש במושג זה נעשה בלי להבין אותו עד הסוף או את המשמעות של הגמישות מטבולית. מה הכוונה בגמישות מטבולית? גמישות של מה? של מי? ואיך מגדירים מה זה גמישות מטבולית? בפוסט הזה אנסה להציג איך אני רואה את המושג גמישות מטבולית.
רמת הפוסט: מתעניין
…
כנס בריאות מטבולית וירטואלי
אני מזמין אתכם להשתתף בכנס בריאות מטבולית וירטואלי בהשתתפות אנשי מקצוע, חוקרים עצמאיים ומומחים על מנת לחשוף ולשתף את החשיבות של בריאות מטבולית על הבריאות הכללית שלנו.
חשיפת הנושאים של בריאות מטבולית לאוכלוסייה הוא נושא בעל חשיבות עליונה עבורנו. אנו מאמינים שעם הידע מגיע הכוח, הכוח לשנות ולהיות בריאים בגוף ובנפש. לא קל להיחשף אל נושאים אלו בצורה עצמאית. הממסד לא תמיד משתף פעולה והחומרים בעברית לא עשירים כמו החומרים באנגלית. מתוך רצון לשתף ולעזור לקהל הרחב אנו מספקים 6 הרצאות בנושאים השונים לעיונכם מתיאוריה וביוכימיה עד נושאים פרקטיים כמו איך ומה לאכול.
הכנס יתקיים במשך 3 ימים החל מה-14-16 באפריל, עם 2 הרצאות ביום, מהשעה 18:00 בערב עד 20:15 בערב. ההרצאות יועברו דרך תוכנת zoom, בהתחשב בנסיבות וגם כי זוהי דרך להגיע לכמה שיותר אנשים. את תיאור ההרצאות והדוברים תוכלו למצוא בפירוט למטה.
רמת הפוסט: מתחיל
…
צום לסירוגין
צום לסירוגין ((intermediate fasting (IF) הינה תבנית אכילה בה יש חלוקה ברורה בין זמן שבו אוכלים וזמן שבו לא אוכלים מה שנקרא צום (לעיתים גם נקרא (time-restricted feeding (TRF). ישנם צורות שונות של יישום התזונה כאשר כל חלוקה מתקבלת. לרוב נפוץ לחלק את זמן האכילה ל8 שעות וזמן הצום ל16 שעות אך ישנם ווריאציות שונות של 6 שעות אכילה ואפילו וריאציות של יום אכילה ויום צום לסירוגין ((Alternate-day fasting (ADF). לצום וצום לסירוגין יש בפרט יתרונות מטבוליים ובריאותיים רבים [1-3] שמתועדים בהמון מחקרים וסקירות. דמויות מובילות כמו Jason Fung וPeter Attia למשל מפרסמים את השיטה ודוגלים בה כשיטה טיפולית.
בפוסט הזה אסקור מאמר שנעשה בצורה טובה על צום לסירוגין.
רמת הפוסט: מתחיל
…
רעב ושובע בתזונה קטוגנית
תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מובילות לתחושת שובע מוגברת וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
רמת הפוסט: מתקדם
…
חשיבות השינה על הבריאות המטבולית
הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו. הסבר למתחילים מה זה תנגודת אינסולין ניתן לקרוא בתנגודת אינסולין למתחילים.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן
תנגודת אינסולין או בשמה היותר מוכר תסמונת מטבולית היא הגורם סיכון מספר 1 לכל המחלות הכרוניות [15-16] שהורגות אותנו בעשורים האחרונים ואף חשוב באותה מידה לכל התסמינים והמחלות שגורמות לירידה משמעותית באיכות חיים שלנו. סרטן, מחלות לב, סכרת, אלצהיימר, שבץ, יתר לחץ דם, מיגרנות, עייפות, כבד שומני, השמנת יתר חולנית (obesity) ועוד כל אלה קשורים באופן ישיר ועקיף לתסמונת המטבולית.
סיכון יחסי למחלות כפונקציה של תנגודת אינסולין [16]:
מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית בספרות התיאוריה נקראת תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן
Read More »
תנגודת לפטין וטריגליצרידים
תנגודת לפטין באנלוגיה לתנגודת אינסולין הינה תופעה בה המסר של הלפטין אינו מועבר כפי שאנו מצפים לו. עבור תנגודת אינסולין אני מפרט על מנגנון אפשרי לתנגודת בתאים אך מה המנגנון מאחורי תנגודת לפטין? ההשפעה העיקרית של לפטין היא במוח ולכן ההתמקדות תיהיה על תנגודת לפטין בתאי המוח בניגוד לאינסולין שם התמקדנו בתאי השריר והכבד. במאמר [1] מוצא מנגנון לפיו טריגליצרידים (המולקולה דרכה הגוף בעיקר מסיע שומן בגוף) מווסתים את הרגישות של לפטין (ואינסולין) במוח.
רמת הפוסט: מתקדם
…
בעיית תאי השומן הקטנים
בהמשך לסדרת הפוסטים על רקמת השומן (כגון: דלקתיות ברקמת השומן, מדידת בריאות רקמת השומן, רזה זה לא בהכרח בריא על השומן שבפנים, השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין, ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים ועוד) אציג מדד נוסף לבריאות רקמת השומן והוא היחס בין תאי השומן הגדולים לקטנים המייצג את היכולת של תאי השומן לספוג אנרגיה עודפת בגוף. למרות שאנו באינטואיציה חושבים שתאי שומן קטנים הם טובים יותר במקרה של בריאות מטבולית תאי שומן קטנים יכולים להצביע על בעיה.
רמת הפוסט: מתעניין
…
מדידת בריאות רקמת השומן
דלקתיות ברקמת השומן היא מהשלבים הראשונים בהתפתחות של תנגודת אינסולין (הפרמטר בעל הסיכון היחסי הגבוה ביותר למחלות מוות). כאשר תאי השומן אינם יכולים יותר לגדול ביעילות הם מפתחים דלקתיות ובכך התאים ניהיים חולים (למרות שלא ברור מה הגיע קודם הדלקתיות או חוסר היכולת לגדול). כאשר FFA (חומצות שומן חופשיות) וטריגלצדרים מצטברים בדם הם גורמים לתנגודת אינסולין. היכולת של תאי השומן לגדול משתנה מאדם לאדם ברמה כזאתי שאפשר להיות רזה חיצונית אך שמן מבפנים ועם תנגודת אינסולין ואף הפוך, שמן חיצונית ובריא מטבולית עם רגישות לאינסולין. לכן חשוב לקבל פרמטרים מדידים שבעזרתם נוכל להעריך את בריאות רקמת השומן שלנו. בפוסט הזה אציג מדד כזה שיש לו קורלציה טובה לתנגודת אינסולין.
רמת הפוסט: מתעניין
…