סוכר

סוכר

אינסולין נמוך

resting

השימוש במושג אינסולין נמוך יכול להתפרש במספר דרכים שונות למרות שלא נהוג להפריד ביניהם. ישנם הבדלים במהות של כל פירוש כאשר יש חשיבות להקשר הפיזיולוגי של ההתייחסות לאינסולין נמוך. בפוסט הזה אנסה להציג את הראייה שלי על אינסולין נמוך ומה המשמעות של כך על התזונה שלנו.

רמת הפוסט: מתעניין

רעב ושובע בתזונה קטוגנית

hungry

תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מובילות לתחושת שובע מוגברת וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן  [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.

רמת הפוסט: מתקדם

הורמוני המעי ומזון מעובד

refiend_flour

למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.

רמת הפוסט: מתקדם

בלוטת התריס בתזונה קטוגנית

thyroid_gland

ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.

רמת הפוסט: מתעניין

מהי תזונה קטוגנית

בהגדרה בסיסית

תזונה קטוגנית הינה תזונה המביאה למצב שבו מקור האנרגיה העיקרי למוח הינו גופי קטון (beta Hydroxybutyric).

ketones-brainגרף 1 – מתוך [1], התפלגות מקורות האנרגיה למוח בזמן צום לעומת לאחר אכילה.

מצב פיזיולוגי שבו המוח מקבל כמות גבוהה של אנרגיה מקטונים נקרא קטוזיס (ketosis) בשונה ממצב בו רוב האנרגיה של המוח מגיעה מגלוקוז שלו נקרא גליקוזה. נגדיר קטוזיס על פי הרף בו ריכוז גופי הקטון בדם עולה על 0.5 mM. הגדרה זו נובעת ממחקריו של Stephen D. Phinney ביחד עם Jeff Volek כפי שמודגם בספרם [2].

keto-zones

גרף 2 – מתוך [2], המצב הפיזיולוגי בגוף כתלות בריכוז גופי הקטון כאשר ריכוזים העולים על 10 נחשבים כחמצת ומהווים סכנה בריאותית. מצבים כאלה קורים רק בסכרת סוג 1.

רמת הפוסט: מתחיל

תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון

protein

מחקר [1] מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.

רמת הפוסט: מתחיל

השתלת שומן מרפאת תנגודת אינסולין

rsz_familial-partial-lipodystrophy

ישנה תסמונת מטבולית נדירה הנקראת lipoatrophic diabetes. תסמונת זאת מאופיינת על ידי מחסור בשומן תת עורי בגוף, הגוף לא מפתח רקמת שומן (אשה כזאת לדוגמא בתמונה, שימו לב לCT עם השומן הפנימי). לאנשים כאלה יש רמות גבוהות של שומן פנימי ותסמונת מטבולית כחלק מהמאפיינים של המחלה.
לרקמת השומן יש חשיבות מכרעת בהתפתחות תנגודת אינסולין ובמיוחד לדלקתיות ברקמת השומן. במחקר על עכברים ששינו אותם גנטי כך שתיהיה להם lipoatrophic diabetes בדקו את ההשפעה של השתלת רקמת שומן על התנגדות אינסולין שלהם.

רמת הפוסט: מתקדם

השפעת גופי הקטון על המטבוליזם בשרירים ובמוח

הקדמה

גוף הקטון beta-Hydroxybutyric מספק אנרגיה למוח במצבים של מחסור בגלוקוז אך קטונים יכולים לספק אנרגיה לרקמות נוספות והם בעלי השפעה מטבולית על כלל הגוף מעבר לתפקיד הראשי שלהם במוח. בפוסט על האינסולין אני מסביר כיצד התפקיד המרכזי של האינסולין בגוף הוא וויסות מקורות אנרגיה של הגוף ודאגה להאספקה סדירה שלהם. המצב האנרגטי של התא שמווסת בעיקר על ידי אינסולין ישפיע על צריכת האנרגיה שלו ומכיוון שגופי קטון בסופו של דבר מומרים לAcetyl – CoA עבור מעגל קרבס ליצירת אנרגיה תיהיה להם השפעה על הרכב מקורות האנרגיה של התא ובדם.

רמת הפוסט: מתעניין

גלוקונאוגנזה בכבד מווסתת על ידי רקמת השומן

Hepatic

גלוקונאוגנזה הינו התהליך בו נוצר גלוקוז בכבד (גם בכליות אבל נתעלם מכך לצורך העניין) והוא מספק את מקור הסוכר העיקרי לגוף בתזונה קטוגנית בפרט ובשאר סוגי התזונות גם כן. גלוקונאוגנזה מוגברת מזוהה עם תסמונת מטבולית וסכרת זאת בשל תנגודת אינסולין בכבד כך שהאינסולין לא מצליח לדכא את גלוקונאוגנזה ורמות הסוכר בדם עולות. עד כאן המנגנון הידוע אך מה שאינו מדוייק כאן זה שלאינסולין בפועל אין השפעה ישירה על הגלוקונאוגנזה.

רמת הפוסט: מתקדם

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככל שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כל רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

רמת הפוסט: מתקדם