הפרק הזה נועד לעשות לעשות עצירה קטנה מהרזולוציות הקטנות שהבלוג הזה מתעסק בהם ברמה הביוכימית ולהסתכל על התמונה הגדולה, למה הבלוג הזה קיים בכלל?
הזמנתי את מייק דוידסון שאני מאוד מעריך על הפעילות של בקידום בריאות מטבולית כדי לדבר על התמונה הגדולה. למייק יש דף פייסבוק תזונה נגד סכרת השמנה ומחלות שאני ממליץ לעקוב אחרי התוכן שלו.
…
הרבה נכתב על תנגודת אינסולין בבלוג אך הבעיה היא שבציבור הכללי אין כמעט מודעות לקיומה של התופעה ובטח שלא לגורמי סיכון שלה. חלק מהאשמה במצב הזה הוא מחקרי הזבל שהשתלטו על התחום ולא משאירים מקום לשיח על הגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות. לכן כתבתי את הפוסט הזה במטרה להציג את הסיכון בתנגודת אינסולין ושאולי זה יצליח לעורר מודעות לחשיבות שלו בבריאות.
סיכום מקוצר: הסיכון היחסי למחלות כמו סרטן, מחלת לב, סכרת ועוד הוא 3,200% (פי 32!) אם אתם בשליש העליון באוכולוסיה של רמת תנגודת האינסולין שלכם לעומת השליש התחתון (מתוקן לגיל, משקל, ספורט, עישון ועוד. הגיל הממוצע של הנבדקים 50). בנוסף סיכון זה גם עובר לתינוקות דרך האמא על ידי סיכון מוגבר למחלות פסיכיאטריות בגיל מאוחר יותר. פי 7 (סיכון יחסי של 700% ) לאוטיזם לאמהות עם תנגודת אינסולין והשמנה. חשוב להכיר את הפרמטר תנגודת אינסולין ולדעת למדוד אותו משום שזה גורם הסיכון הכי גדול שלכם למוות וירידה באיכות החיים.
רמת הפוסט: מתחיל
…
מחקרים בתזונה מזה עשרות שנים מתנהלים בצורה בעייתית מבחינה מדעית. זה מתחיל מדרך איסוף הנתונים, העיבוד שלהם, המסקנות ובסופו של דבר איך שזה מפורסם לציבור. כתוצאה מכך הרוב המוחלט של מחקרי התצפית ניהיים חסרי משמעות ויותר גרוע שהם גורמים להטעיית הציבור. הציבור הרחב לא יודע לקרוא מחקרים, לא ייפתח מחקרים ובטח שלא ייקרא את הטקסט המלא ושיטת המחקר אלא במקרה הטוב ייקרא את הכותרת באיזה אתר חדשות. מדוע מחקרי התצפית הם חסרי משמעות מבחינה מדעית? למה הם בכלל מתפרסמים? ואיך אפשר לשנות את זה? אנסה לענות על השאלות האלה כמו שאוכל בפוסט הזה.
רמת הפוסט: מתחיל
…
איך משפרים את התזונה? הורדת מזונות מעובדים (שמנים צמחיים, סוכרים ופחמימות מעובדות), פליאו, דל פחמימה – LCHF, קטוגני, קרניבורי.
