השימוש במושג אינסולין נמוך יכול להתפרש במספר דרכים שונות למרות שלא נהוג להפריד ביניהם. ישנם הבדלים במהות של כל פירוש כאשר יש חשיבות להקשר הפיזיולוגי של ההתייחסות לאינסולין נמוך. בפוסט הזה אנסה להציג את הראייה שלי על אינסולין נמוך ומה המשמעות של כך על התזונה שלנו.
עם העלייה בפופלריות של התזונה הקטוגנית בשנים האחרונות נוספו לשוק מוצרים הפונים לקהל הקטוגני. אחד מהמוצרים הוא מלחי קטונים (או בשמו האחר ketone ester) אלה צורות גבישיות של beta-Hydroxybutyric, או כמו שנהוג לקרוא להם בתזונה הקטוגנית גופי הקטונים.
המטרה של הצריכה שלהם היא כניסה לקטוזיס, שיפור ביצועים ספורטיביים או ניסיון אחר לקבל את היתרונות של התזונה הקטוגנית על ידי “קיצור דרך” של העלאת ריכוז הקטונים בדם דרך נטילה חיצונית שלהם. ישנם מספר מחקרים על ההשפעה שלהם הן מבחינה מטבולית [1-2] והן מבחינת ביצועים ספורטיביים זאת מכיוון שלא יודעים בוודאות מה ההשפעה של תיסוף זה על הגוף.
בפוסט הזה אסקור את ההשפעה של נטילת קטונים חיצונית על המטבוליזם ומה ההשלכות של נטילת קטונים חיצונית.
טרנד התזונה הקטוגנית לאורך הזמן על פי Google trends:
ישנם הרבה עדויות על היעילות של תזונה קטוגנית בריפויי סכרת סוג 2. המושג ריפוי סכרת סוג 2 מתייחס אל צורת האבחון של סכרת סוג 2 כפי שמקובל כיום, נרמול רמת הסוכר בדם בצום ואחוז הHbA1c. בפוסט הזה אני סוקר מחקר אחד לדוגמא שנעשה טוב ומציג את הכוח של תזונה קטוגנית בתיקון מטבולי וריפוי סכרת סוג 2.
מחקר על תזונה קטוגנית מול תזונה “רגילה” שנעשה בצורה טובה עם תוצאות מרשימות. המוטיביציה של המחקר הייתה שאחוז הולך ועולה של אמריקאים אינם מתאימים לשירות צבאי או שנפצעים וניהיים חולים במהלך השירות בגלל משקל גוף גבוהה ובריאות לקויה. הצבא מחפש לראות כיצד תזונה קטוגנית תשפיע על בריאות החיילים.
תזונה קטוגנית הינה תזונה המביאה למצב שבו מקור האנרגיה העיקרי למוח הינו גופי קטון (beta Hydroxybutyric).
גרף 1 – מתוך [1], התפלגות מקורות האנרגיה למוח בזמן צום לעומת לאחר אכילה.
מצב פיזיולוגי שבו המוח מקבל כמות גבוהה של אנרגיה מקטונים נקרא קטוזיס (ketosis) בשונה ממצב בו רוב האנרגיה של המוח מגיעה מגלוקוז שלו נקרא גליקוזה. נגדיר קטוזיס על פי הרף בו ריכוז גופי הקטון בדם עולה על 0.5 mM. הגדרה זו נובעת ממחקריו של Stephen D. Phinney ביחד עם Jeff Volek כפי שמודגם בספרם [2].
גרף 2 – מתוך [2], המצב הפיזיולוגי בגוף כתלות בריכוז גופי הקטון כאשר ריכוזים העולים על 10 נחשבים כחמצת ומהווים סכנה בריאותית. מצבים כאלה קורים רק בסכרת סוג 1.
אחרי שהבנו את העקרונות המרכזיים בתזונה הקטוגנית אדגים כיצד מיישמים את התזונה. חשוב לזכור שהקו המנחה שלנו ביישום התזונה הוא שתזונה קטוגנית = תזונה ששומרת על רמה נמוכה של אינסולין. במבוא הבנו שעל מנת לקיים תזונה קטוגנית יש לצרוך את מירב הקלוריות שלנו משומן, חלבון לפי רמת הפעילות שלנו ומעט מאד פחמימות זאת על מנת לשמור על האינסולין נמוך.
תזונה קטוגנית הינה תזונה פשוטה בהגדרה שלה. אחד מעקרונות היישום של התזונה הוא שאנו אוכלים בצורה של אורח חיים ולא כמשהו זמני. לכן אחת המטרות של התזונה היא להשתחרר מהצורך לספור ולמדוד את האוכל שלנו. במדריך הבא נלמד כיצד מקיימים תזונה קטוגנית תוך כדי השתחררות מהצורך למדוד אוכל, חופש לאכול כמה שרוצים, חופש מרעב, חופש מחלוקה לארוחות וחופש לחיות בחיים בריאים בלי צורך לחשוב כל הזמן על תכנון הארוחה הבאה ועמידה ביעדים.
מחקר [1] מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.
הרצאה קצרה המפשטת את ההבדלים בין שומן חום ללבן והחשיבות שלהם. יש הסבר על המיטוכונדריה וUPC – Uncoupling proteinבלי להכנס יותר מידי לביוכימיה, ברמה של הבנת התהליך והמשמעות שלו.
בנוסף מוצג המעבר משומן חום ללבן וההפך כתלות בריכוז הקטונים והאינסולין בדם כך שריכוז גבוה של אינסולין יגרום לשומן חום לעבור שומן לבן שזהו מצב לא טוב משום ששומן חום שורף אנרגיה (בעזרת UPC) ושומן לבן מאחסן אנרגיה.
ההרצאה טובה בעיקר בגלל שהיא מצליחה לפשט נושא כול כך מורכב כמו המיטוכונדריה וויסות האנרגיה בגוף על ידי הסברים טובים וקולעים.