תזונה קטוגנית ואימונים
תזונה קטוגנית
למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.
ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.
המחקר Effects of a high-protein ketogenic diet on hunger, appetite, and weight loss in obese men feeding ad libitum (למלא) מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.
Continue reading “תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון”
תהליכי בנייה ושימור בתא מתרחשים כל הזמן בשיווי משקל אחד עם השני. החלבון המזוהה עם הבקרה על תהליכי הבנייה הוא mTOR. בניית מסת שריר, גדילה וגם סרטן מזוהים עם חלבון זהה. החלבון שמזוהה עם תהליכי השימור הוא AMPK כאשר אוטופגיה (התחדשות תאים) היא הנושא העיקרי שמדברים עליו בהקשרו. מה הוא הגורם העיקרי שקובע האם התא ייכנס למצב בנייה או שימור? המצב האנרגטי בתא.
בהמשך לסדרת הפוסטים על המיטוכונדריה ומצב החמצון בתא ישנו מחקר מעניין המציג את חשיבות הגלוטתיון שהוא פפטיד המורכב מ3 חומצות אמינו (גלוטמט, ציסטאין וגליצין) בעל חשיבות בויסוות מצב החמצון של התא שהוא בתורו קשור לכמות הROS (רדיקליים חופשיים) ולתנגדות אינסולין.
כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככול שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כול רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.
תזונה קטוגנית יכולה להיות מבוצעת בדרכים רבות כמו שתיארתי בצעדים ראשונים בתזונה קטוגנית. אחת הדרכים היא ה”פרוטוקול הרפואי” של התזונה שבה שואפים להגיע לרמות גבוהות של קטונים בדם. באופן טבעי ניתן לחשוב שככול שהקטוזיס התזונתי שלנו יותר עמוק כך אנו משפרים את הבריאות והמטרות שלנו. למרות שטענה זאת באופן עקרוני יכולה להיות נכונה יש איתה בעיה כשהמטרה להיות בקטוזיס עמוק הופכת לכלי ולא למטרה של אורח חיים בריא.
תרגום שלי למאמר שכתבה Denise Minger על הסיבות שבגללם יש אנשים שמסתדרים יותר בטבעונות ויש כאלה שפחות. כול הקשיים שיש לטבעוניים נובעים ממחסור של ויטמנים ומרכיבים אחרים מהחי שאותם יש כמובן למי שאוכל לפי תזונה קטוגנית קרניבורית.
Continue reading “ארבע סיבות למה אנשים מסתדרים עם טבעונות ואחרים נכשלים”
בפוסט הזה אפרט על הניסוי האישי שלי עם תזונה קטוגנית ואימוני כוח. תזונה קטוגנית מוכרת אצל מתאמני כוח בעיקר ככלי לחיטוב, כלי להורדת אחוזי שומן. למרות שתזונה קטוגנית אכן יעילה לירידה באחוזי השומן הסיבה שבגללה אני עושה תזונה קטוגנית ואימונים היא לא ירידה במשקל. אני מחפש לשלב תזונה קטוגנית (קרניבורית) כאורח חיים שבו אני עוסק בספורט שאני אוהב (אימוני כוח).
Continue reading “תזונה קטוגנית ואימונים – ניסוי אישי”
בתוך התחום דיאטות דלות פחמימה (כמו תזונה קטוגנית) נמצאת סוג נוסף של דיאטה. שיטה זו דוגלת באפס פחמימות, קרניבוריות מוחלטת. לקהילה זו של קרניבורים יש הסתכלות קצת שונה מההסתכלות הקטוגנית אבל הדרך היא אותה דרך בסופו של דבר. אני לא ארחיב כעת על ההבדלים בין תזונה קטוגנית לאפס פחמימות לכן לצורך העניין נתייחס בפוסט זה כאל דברים זהים.
אחת החברות הותיקות והמוערכות בקהילה של האפס פחמימות היא Amber O’Hearn. בפוסט הזה אציג ראיון איתה שתרגמתי מאנגלית. אמבר כמובן נתנה הסכמה שאפרסם תרגום זה. המקור של הראיון נמצא כאן: Zero Carb Interview: Amber O’Hearn.
Continue reading “ראיון אפס פחמימות עם אמבר הואירן”