תזונה קטוגנית ואימונים
תזונה קטוגנית
ישנם הרבה עדויות על היעילות של תזונה קטוגנית בריפויי סכרת סוג 2. המושג ריפוי סכרת סוג 2 מתייחס אל צורת האבחון של סכרת סוג 2 כפי שמקובל כיום, נרמול רמת הסוכר בדם בצום ואחוז הHbA1c. בפוסט הזה אני סוקר מחקר אחד לדוגמא שנעשה טוב ומציג את הכוח של תזונה קטוגנית בתיקון מטבולי וריפוי סכרת סוג 2.
תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מראה על שובע מוגבר וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
מחקר על תזונה קטוגנית מול תזונה “רגילה” שנעשה בצורה טובה עם תוצאות מרשימות. המוטיביציה של המחקר הייתה שאחוז הולך ועולה של אמריקאים אינם מתאימים לשירות צבאי או שנפצעים וניהיים חולים במהלך השירות בגלל משקל גוף גבוהה ובריאות לקויה. הצבא מחפש לראות כיצד תזונה קטוגנית תשפיע על בריאות החיילים.
Continue reading “מחקר על תזונה קטוגנית עם פעילות גופנית על אנשי צבא”
למעי יש תפקיד חשוב במטבוליזם שלנו אך לא מספיק נותנים לו חשיבות כשמדברים על בריאות מטבולית. כתגובה לאוכל המעי מפריש מספר הורמונים שיש להם השפעה חזקה על המטבוליזם בגוף. מידת התגובה ההורמונלית תלויה בסוג האוכל, המרכיבים שלו והעיבוד שהוא עבר. הבנת התגובה ההורמונלית לאוכל במעי ואכילה בצורה כזאת שנקבל תגובה רצויה מהווה מרכיב חשוב בדרך לבריאות מטבולית.
ישנו מיתוס על דיאטות דלות פחמימות (וקטוגניות בפרט) שהן גורמות לתת פעילות בלוטת התריס. המיתוס מגיע מתוך ההנחה שלפעילות תקינה של בלוטת התריס יש צורך בפחמימות עם עדויות לירידה ברמת הT3 על דיאטות דלות פחמימות ועל כן המיתוס של תת פעילות. למרות הירידה בT3 אין עדויות על תסמינים אופיינים של תת פעילות הבלוטה. כמו עם אינסולין יש להסתכל על ריכוזי ההורמונים המדברים עליהם בהקשר המטבולי המתאים. ריכוז נמוך לא בהכרח אומר תת פעילות. בפוסט הזה אני אנסה להסביר מדוע T3 יורד בתזונה קטוגנית ולמה אין עם זה בעיה למרות המיתוס הנפוץ.
המחקר Effects of a high-protein ketogenic diet on hunger, appetite, and weight loss in obese men feeding ad libitum (למלא) מעניין בשונה משאר המחקרים על תזונה קטוגנית משום שגם אחוז החלבון שלו גבוה (30% קלורי) וגם הוא משווה אותו לתזונה גבוהה יחסית בפחמימות (35%) עם חלבון גבוה (אותו אחוז חלבון כמו הקטוגני 30%). בנוסף לכך יש עוד מספר נקודות חוזק למחקר הזה שמציגים בצורה טובה את היתרונות של תזונה קטוגנית על תזונה “מאוזנת”.
Continue reading “תזונה קטוגנית גבוהה בחלבון מול תזונה מאוזנת גבוהה בחלבון”
תהליכי בנייה ושימור בתא מתרחשים כל הזמן בשיווי משקל אחד עם השני. החלבון המזוהה עם הבקרה על תהליכי הבנייה הוא mTOR. בניית מסת שריר, גדילה וגם סרטן מזוהים עם חלבון זהה. החלבון שמזוהה עם תהליכי השימור הוא AMPK כאשר אוטופגיה (התחדשות תאים) היא הנושא העיקרי שמדברים עליו בהקשרו. מה הוא הגורם העיקרי שקובע האם התא ייכנס למצב בנייה או שימור? המצב האנרגטי בתא.
בהמשך לסדרת הפוסטים על המיטוכונדריה ומצב החמצון בתא ישנו מחקר מעניין המציג את חשיבות הגלוטתיון שהוא פפטיד המורכב מ3 חומצות אמינו (גלוטמט, ציסטאין וגליצין) בעל חשיבות בויסוות מצב החמצון של התא שהוא בתורו קשור לכמות הROS (רדיקליים חופשיים) ולתנגדות אינסולין.
כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככול שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כול רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.
תזונה קטוגנית יכולה להיות מבוצעת בדרכים רבות כמו שתיארתי בצעדים ראשונים בתזונה קטוגנית. אחת הדרכים היא ה”פרוטוקול הרפואי” של התזונה שבה שואפים להגיע לרמות גבוהות של קטונים בדם. באופן טבעי ניתן לחשוב שככול שהקטוזיס התזונתי שלנו יותר עמוק כך אנו משפרים את הבריאות והמטרות שלנו. למרות שטענה זאת באופן עקרוני יכולה להיות נכונה יש איתה בעיה כשהמטרה להיות בקטוזיס עמוק הופכת לכלי ולא למטרה של אורח חיים בריא.