תזונה קטוגנית או גבוהה בשומן ונמוכה בפחמימות מובילות לתחושת שובע מוגברת וירידה ברעב לאורך זמן לעומת תזונה מערבית רגילה או תזונה דלת שומן [1,2,14]. ישנם אנשים המגיבים יותר לשומן באוכל כך ששומן הופך לגורם שמשפיע על השובע במידה רבה ויש אנשים שחלבון משפיע עליהם יותר. מה המנגנון שעומד מאחורי השובע המוגבר בזמן הארוחה והיעדר הרעב לאורך זמן? ניתן לנסות להסביר את התופעות האלה במספר דרכים כשבמרכזם עומד ההורמון לפטין.
רמת הפוסט: מתקדם
…
הדרדרות בבריאות המטבולית שלנו כבני האדם התחילה עם המהפכה החקלאית שפגעה בבריאות שלנו על ידי הכנסת דגנים כבסיס תזונתי במקום מקורות מן החי. המהפכה התעשייתית אפשרה מיצוי וייצור המוני של שמנים רב בלתי רווים מזוקקים מזרעים כתחליף לשומן מהחי ותיעוש של מזון כך שערכו במינרלים וויטמנים הדלדל משמעותית. בשתי הדורות האחרונים ובמיוחד בדור האחרון עם המהפכה הדיגיטלית יש הדרדרות נוספת בבריאות על ידי ירידה בכמות שעות השינה אל מעבר למינימום הנדרש לתפקוד ובריאות מיטביים. בפוסט הזה אסקור את הנזקים המטבוליים מהזווית של תנגודת אינסולין (למי שלא מכיר תנגודת אינסולין היא הגורם סיכון הכי משמעותי וחשוב לסכרת, התקף לב, סרטן, שבץ, אלצהיימר, לחץ דם גבוה ועוד) שמחסור בשינה גורם לנו. הסבר למתחילים מה זה תנגודת אינסולין ניתן לקרוא בתנגודת אינסולין למתחילים.
רמת הפוסט: מתקדם
…
תנגודת לפטין באנלוגיה לתנגודת אינסולין הינה תופעה בה המסר של הלפטין אינו מועבר כפי שאנו מצפים לו. עבור תנגודת אינסולין אני מפרט על מנגנון אפשרי לתנגודת בתאים אך מה המנגנון מאחורי תנגודת לפטין? ההשפעה העיקרית של לפטין היא במוח ולכן ההתמקדות תיהיה על תנגודת לפטין בתאי המוח בניגוד לאינסולין שם התמקדנו בתאי השריר והכבד. במאמר [1] מוצא מנגנון לפיו טריגליצרידים (המולקולה דרכה הגוף בעיקר מסיע שומן בגוף) מווסתים את הרגישות של לפטין (ואינסולין) במוח.
רמת הפוסט: מתקדם
…
