תזונה קטוגנית אצל צעירים ואימונים
מחקר קצר וקולע על תזונה קטוגנית והיכולת שלה להשפיע על הבריאות גם אצל אנשים צעירים.
למה המחקר הזה מעניין ומצריך פוסט? התכנון והתוצאות שלו גורמים לו להיות ברמה גבוהה ועל כך אפרט.
רמת הפוסט: מתחיל.
…
IL-6
פריטין
פריטין (Ferritin) הינו מדד לכמות הברזל בגוף שמקושר לדלקתיות [1]. מה הוא פריטין ואיך קשור לדלקתיות? בפוסט הזה אנסה לסקור את המידע שיש לנו בנושא.
רמת הפוסט: מתקדם.
…
Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome
מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.
רמת הפוסט: מתעניין
…
Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome
Read More »
הקשר בין בריאות המעי וחיידקי המעיים לתסמונת מצוקת הנשימה החדה
בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה (COVID19) וסיבוכי המחלה כתלות במצב הבריאותי הקודם של הנדבק עולה החשיבות של בריאות מטבולית על מנת להלחם בוירוס ולשמור על הבריאות. בפוסט זה יפורט הקשר בין בריאות המעי לסיכון במחלות נשימתיות.
פוסט זה נעשה בשיתוף ובזכות ד”ר סלבה ברגר, ביולוג וחוקר בתחום מחלות נשימה בשינה ומטבוליזם. מוזמנים לעקוב אחריו בקבוצה שלו בפייסבוק PKDIsrael ובדף האישי שלו Slava Berger, PhD.
רמת הפוסט: מתעניין
…
הקשר בין בריאות המעי וחיידקי המעיים לתסמונת מצוקת הנשימה החדה
Read More »
צום לסירוגין
צום לסירוגין ((intermediate fasting (IF) הינה תבנית אכילה בה יש חלוקה ברורה בין זמן שבו אוכלים וזמן שבו לא אוכלים מה שנקרא צום (לעיתים גם נקרא (time-restricted feeding (TRF). ישנם צורות שונות של יישום התזונה כאשר כל חלוקה מתקבלת. לרוב נפוץ לחלק את זמן האכילה ל8 שעות וזמן הצום ל16 שעות אך ישנם ווריאציות שונות של 6 שעות אכילה ואפילו וריאציות של יום אכילה ויום צום לסירוגין ((Alternate-day fasting (ADF). לצום וצום לסירוגין יש בפרט יתרונות מטבוליים ובריאותיים רבים [1-3] שמתועדים בהמון מחקרים וסקירות. דמויות מובילות כמו Jason Fung וPeter Attia למשל מפרסמים את השיטה ודוגלים בה כשיטה טיפולית.
בפוסט הזה אסקור מאמר שנעשה בצורה טובה על צום לסירוגין.
רמת הפוסט: מתחיל
…
דלקתיות ומחלות לב
התפתחות של פלאק בעורקים הוא תהליך מורכב שסיבתו אינה ידועה עד הסוף כאשר התיאוריה המובילה כיום בדעת הקהל היא שעודף כולסטרול בדם מצטבר בעורקים. לתיאוריה זו בעיות רבות ואחת המרכזיות שלה שהיא לא מצליחה לחזות התקפי לב בצורה טובה. ההבנה כיום מתחילה להשתנות שמחלות לב הינם מחלות של דלקת כרונית כללית בגוף שבעקבותיה מתפתח הפלאק בעורקים [1]. במחקר שאסקור בפוסט מדגימים את ההבדלים במדדי הדלקתיות אצל נבדקים שעברו אירוע לבבי ומה המנגנון האפשרי לדלקתיות.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן
תנגודת אינסולין או בשמה היותר מוכר תסמונת מטבולית היא הגורם סיכון מספר 1 לכל המחלות הכרוניות [15-16] שהורגות אותנו בעשורים האחרונים ואף חשוב באותה מידה לכל התסמינים והמחלות שגורמות לירידה משמעותית באיכות חיים שלנו. סרטן, מחלות לב, סכרת, אלצהיימר, שבץ, יתר לחץ דם, מיגרנות, עייפות, כבד שומני, השמנת יתר חולנית (obesity) ועוד כל אלה קשורים באופן ישיר ועקיף לתסמונת המטבולית.
סיכון יחסי למחלות כפונקציה של תנגודת אינסולין [16]:
מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית בספרות התיאוריה נקראת תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן
Read More »
רזה זה לא בהכרח בריא – על השומן שבפנים
מקובל כיום להניח שמשקל גוף תקין הינו אינדיקציה לבריאות. הנחה זו מתבססת על כך שלאנשים בעלי עודף משקל יש בעיות בריאות שונות וסיכון מוגבר לחלות, לכן אם הינך רזה אתה כנראה בריא.
לרוב אנו מזהים אנשים בעלי עודף משקל על ידי המראה החיצוני שלהם שזהו למעשה השומן התת עורי. אך חוץ משומן תת עורי לגוף יש שומן סביב האיברים הפנימיים, בעיקר סביב הכבד. מה אם לאדם אין הרבה שומן תת עורי אך יש לו הרבה שומן סביב האיברים הפנימיים? אדם זה יראה חיצונית רזה אך בפנים הינו שמן, לאנשים כאלה יש כינוי TOFI – Thin outside fat inside. השמנה פנימית הינה אחת מן התופעות לוואי של התסמונת המטבולית ומהווה בעיה בריאותית רצינית כפי שאפרט בהמשך.
רמת הפוסט: מתקדם
…