ROS

תזונה קטוגנית ובריאות המיטוכונדריה

keto_mitochondria

אחד מהסימנים לבריאות מטבולית היא פעילות תקינה של המיטוכונדריה. ההסבר פשוט לכך הוא שבריאות מטבולית קשורה לניהול תקין של משק האנרגיה בגוף כאשר המיטוכונדריה אחראית על שריפת האנרגיה (שריפת הפחמימות, שומנים, קטונים וכו׳ לATP). במחקרים רבים אשר בוחנים את הקשר בין המיטוכונדריה לבריאות מטבולית אכן נמצא קשר בין בריאות המיטוכונדריה לבריאות מטבולית אך מחקרים אלו לרוב מבוצעים על האוכלוסייה הכללית [1-3].

בפוסט זה אסקור מחקר [4] בו בחנו את ההשפעה של תזונה קטוגנית על בריאות המיטוכונדריה.

רמת הפוסט: מתעניין.

פריטין

ferritin_test

פריטין (Ferritin) הינו מדד לכמות הברזל בגוף שמקושר לדלקתיות [1]. מה הוא פריטין ואיך קשור לדלקתיות? בפוסט הזה אנסה לסקור את המידע שיש לנו בנושא.

רמת הפוסט: מתקדם.

Oxidative Stress in Normal‐Weight Obese Syndrome

mitochondria

מחקר מעניין שמאגד בתוכו אלמנטים חשובים של התסמונת מטבולית. יש התייחסות למיטוכונדריה, עומס מחמצן, רקמת השומן, דלקתיות, אינסולין ועוד. כל הגורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות מטבוליות אם דרך קורלציה ואם דרך מכניזם ישיר.

רמת הפוסט: מתעניין

דלקתיות ומחלות לב

cardiovascular disease inflammation

התפתחות של פלאק בעורקים הוא תהליך מורכב שסיבתו אינה ידועה עד הסוף כאשר התיאוריה המובילה כיום בדעת הקהל היא שעודף כולסטרול בדם מצטבר בעורקים. לתיאוריה זו בעיות רבות ואחת המרכזיות שלה שהיא לא מצליחה לחזות התקפי לב בצורה טובה. ההבנה כיום מתחילה להשתנות שמחלות לב הינם מחלות של דלקת כרונית כללית בגוף שבעקבותיה מתפתח הפלאק בעורקים [1].  במחקר שאסקור בפוסט מדגימים את ההבדלים במדדי הדלקתיות אצל נבדקים שעברו אירוע לבבי ומה המנגנון האפשרי לדלקתיות.

רמת הפוסט: מתקדם

גלוטתיון ותנגודת אינסולין

glutathioneבהמשך לסדרת הפוסטים על המיטוכונדריה ומצב החמצון בתא ישנו מחקר מעניין המציג את חשיבות הגלוטתיון שהוא פפטיד המורכב מ3 חומצות אמינו (גלוטמט, ציסטאין וגליצין) בעל חשיבות בויסוות מצב החמצון של התא שהוא בתורו קשור לכמות הROS (רדיקליים חופשיים) ולתנגדות אינסולין.

רמת הפוסט: מתקדם

מדידת מצב מטבולי באמצעות המיטוכונדריה

mitochondria

הפוסט הזה מנסה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בנושא הפעילות של המיטוכונדריה ומדידת תנגודת אינסולין. הרעיון הכללי הוא שימוש בעקרונות תרמודינימיים על מנת להעריך את מצב האנרגטי של המיטוכונדריה. במידה ואנו מסכימים שמצב המיטוכונדריה משקף את המצב המטבולי של הגוף מציאת דרך להעריך את המצב של המיטוכונדריה יהיה כלי יעיל לשיקוף מצב מטבולי זה.

רמת הפוסט: מתקדם

דלקתיות ברקמת השומן

Adipocyte_tissue_macrophage

אחד מן התסמינים של התסמונת מטבולית הוא השמנה בטנית. השמנה זאת מאופיינת על ידי 2 סוגי שומן מרכזיים. השומן הלבן (WAT – white adipose tissue) והשומן הפנימי (VAT – vascular adipose tissueׂׂ). למרות שתנגודת אינסולין לרוב תאופיין על ידי השמנה בטנית הקשר ההפוך אינו בהכרח מתקיים. לעיתים ישנם מצבים בהם יש השמנה בטנית בWAT אך ללא תנגודת אינסולין. בפוסט ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים אני מפרט על ההבדלים החשובים בין השמנה בWAT והשמנה בVAT. ההבדל החשוב בין שתי סוגי ההשמנות הוא שבהשמנה בטנית עם תנגודת אינסולין יש דלקתיות בWAT בניגוד להשמנה ללא תנגודת אינסולין. דלקתיות זו מאופיינת על ידי תאי דם לבנים הנקראים Macrophage שמצברים מסביב לתאי השומן. פוסט זה יעסוק במנגנון מאחורי הצטברות הmacrophage והקשר שלו לתנגודת אינסולין [1] ומיטוכונדריה.

מעבר לאינסולין – מחשבות על מיטוכונדריה

mitochondria

הקדמה- קופסאות שחורות

כשמדברים על פיזיולוגיה ישנם כמה רמות רזולוציה בהם אפשר להסתכל על תופעות בגוף. ככל שעולים ברזולוציה ניתן להסביר יותר תופעות מהרמה הקודמת אך ההסבר פחות אינטואיטיבי ויותר מסובך להבנה. כל רמה מתייחסת לרמה הבאה כ”קופסא שחורה”. קופסא שחורה הוא מונח שמהנדסים אוהבים להשתמש בו על מנת לתאר תהליך שאני לא בהכרח מבין את המנגנון שלו אבל אני יודע למדוד את הפלט שלו על פי הקלט שלו.

רמת הפוסט: מתקדם

שחזור הרגישות לאינסולין

 

 rsz_clock1.האם ניתן לשפר את הרגישות לאינסולין בעזרת תזונה קטוגנית? התשובה שאינטואיטיבית עולה היא כן. בעזרת תזונה קטוגנית סוכרתיים מורידים את הסוכר בדם, אנשים עם משקל עודף מורידים במשקל ורמות האינסולין בדם יורדות. לכאורה זה נראה שהרגישות לאינסולין השתפרה אך האם הרגישות לאינסולין השתפרה או שהורדנו את הצורך הכללי של הגוף באינסולין ולכן זה נדמה ששיפרנו את הרגישות לאינסולין? כדי להדגים בצורה ברורה יותר את הכוונה שלי אציג תרגיל מחשבתי.

בצעירותנו יכולנו לאכול פחמימות בלי תופעות לוואי אך עם הזמן פיתחנו תנגודת אינסולין ולכן לא יכולנו יותר להתמודד עם אותה כמות של פחמימות כמו בעבר. עברנו לתזונה קטוגנית כדי להתמודד עם התנגודת אינסולין ואכן זה נראה שהתנגודת איננה. כעת מגיע התרגיל המחשבתי: אם נחזור לאכול פחמימות האם נחזור להיות רגישים לאינסולין כמו בצעירותנו? אם כן אז תזונה קטוגנית אכן משפרת את הרגישות לאינסולין ואם לא אז התנגודת אינסולין עדיין קיימת כך שאנו מצליחים לייצב את האינסולין, הסוכר והמשקל למרות התנגדות אינסולין.

רמת הפוסט: מתקדם