אחת מן התצפיות הקשורות לתנגודת אינסולין היא עלייה בריכוז השומן הרווי בדם ובתאים מה שמוביל לעלייה בדלקתיות (IL-6, TNF-α, IL-1β) וחסימה של האות של האינסולין בתא [1-3]. מכאן אפשר למהר ולהסיק שיש להמנע משומן רווי כדי להוריד את הריכוז שלו בדם. אבל המציאות יותר מורכבת מזה ולמעשה אין קשר בין השניים. אם כן מה מעלה את ריכוז השומן הרווי בדם? בעיקר עודף פחמימות [4].
רמת הפוסט: מתקדם
…
תנגודת אינסולין או בשמה היותר מוכר תסמונת מטבולית היא הגורם סיכון מספר 1 לכל המחלות הכרוניות [15-16] שהורגות אותנו בעשורים האחרונים ואף חשוב באותה מידה לכל התסמינים והמחלות שגורמות לירידה משמעותית באיכות חיים שלנו. סרטן, מחלות לב, סכרת, אלצהיימר, שבץ, יתר לחץ דם, מיגרנות, עייפות, כבד שומני, השמנת יתר חולנית (obesity) ועוד כל אלה קשורים באופן ישיר ועקיף לתסמונת המטבולית.
סיכון יחסי למחלות כפונקציה של תנגודת אינסולין [16]:
מה הוא הגורם הסיבתי לתסמונת המטבולית? היכן מתחילה תגובת השרשרת שמגיעה עד למחלות המזוהות עם תנגודות אינסולין. מבין התיאוריות הרבות שיש אני אדבר על התיאוריה ששמה את רקמת השומן במרכז ומסבירה כיצד כשל ברקמת השומן גוררת אחריה את כל התסמינים שאנו מכירים בתסמונת המטבולית בספרות התיאוריה נקראת תיאוריית גבול יכולת גדילת רקמת השומן.
רמת הפוסט: מתקדם
…
האם שורש המחלות המטבוליות הוא עקב חוסר תפקוד רקמת השומן
Read More »
אחד מן התסמינים של התסמונת מטבולית הוא השמנה בטנית. השמנה זאת מאופיינת על ידי 2 סוגי שומן מרכזיים. השומן הלבן (WAT – white adipose tissue) והשומן הפנימי (VAT – vascular adipose tissueׂׂ). למרות שתנגודת אינסולין לרוב תאופיין על ידי השמנה בטנית הקשר ההפוך אינו בהכרח מתקיים. לעיתים ישנם מצבים בהם יש השמנה בטנית בWAT אך ללא תנגודת אינסולין. בפוסט ההשמנה שרואים וההשמנה שלא רואים אני מפרט על ההבדלים החשובים בין השמנה בWAT והשמנה בVAT. ההבדל החשוב בין שתי סוגי ההשמנות הוא שבהשמנה בטנית עם תנגודת אינסולין יש דלקתיות בWAT בניגוד להשמנה ללא תנגודת אינסולין. דלקתיות זו מאופיינת על ידי תאי דם לבנים הנקראים Macrophage שמצברים מסביב לתאי השומן. פוסט זה יעסוק במנגנון מאחורי הצטברות הmacrophage והקשר שלו לתנגודת אינסולין [1] ומיטוכונדריה.
…
