Richard David Feinman פרופסור לביוכימיה בSUNY Downstate Medical Center הוא אחד מהחוקרים המובילים בתחום התזונה הקטוגנית, מטבוליזם ומהתומכים הבולטים בתזונה דלת פחמימות. הספר שלו The World Turned Upside Down: The Second Low-Carbohydrate Revolution מהווה סקירה נפלאה על מטבוליזם, תזונה ועל המדע הרע שעומד מאחורי מדעי התזונה כיום.
רמת הפוסט: מתחיל
התחיל בכך שהספר כתוב בשפה פשוטה ולא טכנית מידי. אין זה ספר לימוד טכני אלה ספר מדע פופלארי. סגנון הכתיבה מלא בהומור וציניות שלפי דעתי רק מוסיפים והופכים את הספר לקליל ולא כבד מידי. מכיוון שהתחום אותו סוקר הספר הוא גדול מאד הספר לוקח הרבה נושאים ועובר עליהם בצורה רוחבית ופחות לעומק. עקב היותו ספר מדע פופלארי הספר אינו מצריך ידע מקדים למרות שכן יש חלקים טכנים בספר שבהם ידע קודם בכימיה, ביוכימיה ותרמודינמיקה יכולים לעזור להבנה אולם רוב הספר הוא פשוט להבנה גם למי שאין כלל רקע בתחום. לספר יש ביבליוגרפיה מעולה, אולי הכי טובה שאפשר למצוא בתחום התזונה הקטוגנית ותזונה דלת פחמימות באופן כללי. המחקרים שעליהם מתבסס הספר נבחרו בקפידה והם המחקרים הטובים ומעודכנים ביותר נכון לכתיבת הספר (2014). בנוסף לספר יש מפתח מושגים גדול מאד כך שאפשר לעבור בין נושאים ואין חובה לקרוא את הספר לפי סדר הפרקים.
החלק הראשון עוסק במושגים בסיסיים של תזונה ומטבוליזם עם קישור לתזונה דלת פחמימות. מושגים כמו מה זה פחמימה, חלבון, שומן ומה ההבדלים ביניהם. מה הם מקורות האנרגיה של הגוף, כיצד הגוף משתמש בהם וכיצד הרכב האוכל שלנו משפיע עליהם. למי שכבר מכיר את התחום ייתכן שחלק זה לא יחדש הרבה אלה רק יחדד כמה נקודות אולם אני בכול זאת ממליץ לקרוא.
בהקשר של תזונה דלת פחמימות הוא מציג את היתרונות של התזונה באמצעות מספר מחקרים והיגיון בסיסי. אומנם הוא לא מדבר על קטוזיס ותזונה קטוגנית כעדיפים על דל פחמימה אך הוא כן מזכיר ומדבר על קטוזיס. הספר מעביר בצורה יפה את הנקודה החשובה שמערכות ביולוגיות לא עובדות על פי כמויות של מרכיבים (למשל כמה אוכל אכלנו) אלה על פי מנגנוני פידבק. אין זה משנה כמה פחמימות אכלנו בצורה אבסולוטית אלה מה האפקט שלהם על מנגנוני הפידבק של גוף. מנקודה זו הוא כמובן מגיע למסקנה שאינסולין הוא הורמון מפתח ומנגנון הפידבק שלו חשוב מאד לבריאותנו. בחלק הראשון הוא מציג את שלושת הכללים הבסייסים שלו לתזונה:
1. אם אתה מרגיש טוב, הכול טוב (באנגלית זה נשמע יותר טוב: If you are ok, you are ok)
2. אם אתה רוצה להוריד במשקל אל תאכל. אם אתה אוכל, אל תאכל פחמימות. אם אתה אוכל פחמימות תאכל פחמימות עם GI נמוך.
3. אם יש לך סכרת או תסמונת מטבולית הורדת פחמימות תיהיה הגישה הראשונה לטיפול.
החלק השני שלפי דעתי הוא החלק היותר מעניין וזאת הסיבה שבגללה קניתי את הספר. החלק השני עוסק בסטטיסטיקה, פילוסופיה של המדע ולמה כול המדע של התזונה כיום עקום מהשורש. ריצ’ארד הוא מדען מתחום הביוכימיה, תחום שבו תיאוריות נבחנות לפי עובדות וניסויים ולא לפי פוליטיקה. לכן ההסתכלות שלו על מדע התזונה שונה משאר העוסקים בתחום (שלא בהכרח מכירים את טוהר המדע). בחלק זה מוצגים כלים כיצד לנתח מאמרים ומחקרים מדעיים כדי להבין את המשמעות האמיתית של המספרים מאחורי כול התעלולים הסטטיסטיים שמשתמשים בהם במחקרים כיום. חלק מהדוגמאות גורמות לך לתלוש כמה שערות מהראש ולא להאמין שכך מתנהל המדע של התזונה כיום. נושאים לדוגמא שבהם נוגע הפרק:
– היגיון בריא מול סטטיסטיקה.
– כיצד בוחנים תאוריות מדעיות.
– מה הקשר בין קורולוציה וסיבתיות.
– מטה אנליזות, מדוע הן לא טובות.
– מדדים בסטטיסטיקה. סיכון אבסולסטי, סיכון יחסי ו[tooltip content=”Odds ratio” url=”https://en.wikipedia.org/wiki/Odds_ratio” ]OR[/tooltip].
– כיצד לטפל בשגיאות במדידה.
– ITT, Intention to treat. כיצד מעוותים תוצאות של מחקר באמצעות דגימה שונה של נבדקים.
– מחקרי שאלונים וסטנדרט של מחקרים.
בסוף הספר ישנו חלק של מתכונים שלפי דעתי די מיותר. גם המתכונים לא משהו וגם הם לא מפורטים מספיק. מי שקנה את הספר כנראה כבר יודע מה לאכול אך זה תוספת נחמדה ולא מזיקה לספר.
בתחילת הספר יש מבחן קטן על ידע בסיסי בתזונה. את המבחן הזה ריצ’רד מעביר לסטודנטים לרפואה בקורס על מטבוליזם שהם עוברים אצלו. את התשובות הנכונות עם הסבר מעמיק עליהם ופילוג התוצאות בין הסטודנטים הוא מציג בספר. הבורות בנושא תזונה אצל אלה שהולכים להיות הרופאים שלכם מצד אחד מפתיע אך מצד שני לא ציפיתי ליותר מידי. אם התשובה הנכונה לא עולה לכם בקלות אולי כדאי לכם לקרוא גם את את החלק הראשון בספר.
הפוסט הבא שמומלץ לקרוא: The Obesity Code: Unlocking the Secrets of Weight Loss
ראיון איתו שמעביר Ivor Cummins
סרטון נוסף שלו: